מלחמת מילים חריפה פרצה הבוקר בתוך האופוזיציה, כשח"כית יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו יוצאת בהתקפה חזיתית על יו"ר כחול לבן בני גנץ. הסיבה: החלטתו להמשיך ולהתמודד בבחירות לכנסת ה-26, על אף שמפלגתו לא עוברת את אחוז החסימה באף אחד מהסקרים האחרונים.
"הריצה של גנץ היא לא רק פאתטית, אלא גם מבזבזת את כספם של אזרחי ישראל", כתבה מלינובסקי. לדבריה, "אין שום סיכוי שבעולם שמפלגת כחול לבן עוברת אחוז חסימה, ועדיין בני גנץ הולך לבזבז 15 מיליון שקל של כספי ציבור ממימון המפלגות על פרסום ויח"צ, בידיעה שאין לו סיכוי, והכל מתוך גחמות אישיות ואגו".
מלינובסקי לא הסתפקה בטענה הכלכלית, והוסיפה ביטוי חריג במיוחד: "אין פה הלבנת הון ברמה הפלילית, אבל יש כאן הלבנה במובן הציבורי, כי אני מאמינה שיש הרבה מאוד בעלי אינטרסים שמרוויחים את המיליונים שגנץ מפזר מהמיסים של כולנו". את דבריה סיכמה בחדות: "זה אמנם לא פלילי, אבל זה נורא מסריח".
מאחורי הביקורת הכלכלית עומד נתון קונקרטי: על פי חוק מימון מפלגות משנת 1973, כחול לבן מחזיקה במימון של כ-17.25 מיליון שקל, בזכות ההישג שהשיגה בבחירות הקודמות. בניגוד למפלגות קטנות שנאבקות על הישרדות תקציבית, לגנץ יש די כסף כדי להמשיך בקמפיין ארוך, כולל פריסת שלטי חוצות בכל הארץ, נתון שהפך למוקד ההתקפה עליו.
בכחול לבן לא נשארו חייבים ותקפו בחזרה בחריפות. בהודעה רשמית של המפלגה נכתב כי "כחול לבן מתכוונת להקים ממשלה רחבה וציונית ואומרת אמת לציבור, בניגוד לישראל ביתנו, המפלגה המושחתת בתולדות ישראל". במפלגה טענו כי ליברמן דחף כבר בשנת 2020 להקמת ממשלה עם בל"ד, וכי זו התוכנית שלו גם היום. בנוגע להאשמות הכלכליות, הציעו למלינובסקי "לנגב את החמאה", והזכירו כי "כמעט כל בכיריה נחקרו וישבו בכלא כמו ישראל ביתנו".
גנץ עצמו לא חיכה והגיב אישית לגל הביקורת. בדברים חריפים במיוחד הוא האשים את מבקריו בניסיון להשתיק אותו. "הדמוקרטיה מתה בחושך. בימים האחרונים, כל מיני אנשים חשוכים, דמוקרטים מטעם עצמם, קוראים לכחול לבן ולי לפרוש", אמר. "אין דבר יותר אנטי דמוקרטי מלפנות למפלגה ומועמד שיש להם דרך ולנסות לעשות לה דה-לגיטימציה. אין דבר חשוך יותר מאשר התגייסות של גופי תקשורת ובעלי אינטרס כלכליים כדי לסתום פיות".
גנץ הבהיר כי אין מדובר בהתלבטות אלא בהחלטה סופית. "לחמתי בקרבות קשים ומסוכנים מאלו. זה לא ירתיע אותי ואת חבריי", אמר, והוסיף: "מי שרוצה שלא ארוץ לא דואג משריפת קולות. הוא מודאג כי הוא יודע שהרעיון שלנו נכון. לשרוף קולות זה להצביע למפלגות שנתקעו ב-6.10, זה להצביע למפלגות שהדרך היחידה שלהן להשביע ממשלה היא בהישענות על המפלגות הערביות או החרדיות". את דבריו חתם: "זו לא רק זכותי, אלא חובתי למדינה שלחמתי עבורה, לילדיי ולכל אזרחי ישראל. וזה סופי".
בריאיון נפרד, לכאן חדשות ברשת ב', ניסה גנץ גם לתת תקווה לתומכיו. "אני ממשיך עד הסוף. אנחנו רק יוצאים לדרך, ואני משוכנע שכאשר מדד הסקרים יעלה מעט, אנשים יקבלו ביטחון", אמר. באשר לכמות המנדטים שהוא מצפה לה, הוא היה זהיר: "אני לא חושב שאגיע ל-20 אחוז מכל הציבור הישראלי, זה נראה לי מספר מעט גבוה, אבל חצי ממנו אפשר. זה עשוי להגיע גם לדו ספרתי". הוא הדגיש: "אני צנוע בהערכות שלי, אבל נחוש להמשיך. אם אני מגיע לחמישה, לשישה או לשבעה מנדטים, אי אפשר להקים ממשלה בלעדיי".
הלחץ על גנץ לא מגיע רק מישראל ביתנו. יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, הגדיר את גוש השינוי כמורכב מארבע מפלגות בלבד: ישר, ביחד, ישראל ביתנו והדמוקרטים, כשכחול לבן נותרת מחוץ למסגרת. בכיר בגוש טען כי "גנץ מונע מתסכול אישי בעקבות מצבו הפוליטי. מבחינתו אין שום בעיה שנתניהו ימשיך לכהן כראש הממשלה הבא". גם בתוך כחול לבן עצמה נרשמו טלטלות, לאחר שח"כ יעל רון בן משה עזבה את המפלגה והאשימה את גנץ בגרימת נזק למחנה השינוי.
למרות המתקפות, מסתמן שגנץ עדיין שומר לעצמו פתח יציאה. גורמים בגוש השינוי טוענים כי בשיחות סגורות אמר גנץ לאנשיו כי את ההחלטה הסופית אם להתמודד עד הסוף או לפרוש הוא יקבל רק סמוך למועד הדפסת פתקי ההצבעה, כעשרה ימים לפני הבחירות. בכחול לבן לא הכחישו זאת ישירות, ומסרו רק כי "ניכר שמי שלחוץ זה לא אנחנו".
עם כחול לבן נותרת בסקרים מתחת לאחוז החסימה, לרוב עם אחוז בודד ולעיתים ללא מנדטים כלל, השאלה אם גנץ באמת יתמודד עד הסוף או יסגור את המפלגה ברגע האחרון תישאר פתוחה עד להדפסת פתקי ההצבעה, ימים ספורים לפני שהציבור ילך לקלפי.
תקציר: המאבק בין גנץ למלינובסקי חושף את המתח סביב עתיד כחול לבן, כשגנץ מבטיח להתמודד עד הסוף ומתחרים טוענים שהוא מבזבז מיליוני שקלים על מרוץ חסר סיכוי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה