המספרים מטלטלים: אם הסקרים יתממשו, רק 31 נשים יכהנו בכנסת הבאה מתוך 120 חברי כנסת. זאת בעוד שני שלישים מהציבור הישראלי, כ-65%, מצהירים בבירור שייצוג שוויוני של נשים הוא שיקול משמעותי עבורם בבחירת מפלגה. הפער בין מה שהציבור רוצה למה שבפועל צפוי לקרות בקלפי חושף תמונה מדאיגה על מצב הדמוקרטיה הישראלית.
הנתונים מגיעים מסקר מייצג שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בתחילת 2025. לפי הסקר, 65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים מהווה שיקול בהעדפת מפלגה, לעומת 29% בלבד שטענו שזה לא משנה להם. המפתיע במיוחד: גם בקרב מצביעי ש"ס, מפלגה שמעולם לא הציבה אישה ברשימתה לכנסת, כ-36.5% אמרו שהנושא חשוב להם. תמיכה דומה, כ-36%, נמצאה גם בקרב מצביעי הציונות הדתית.
התמונה הופכת קודרת עוד יותר כשבודקים איך הנשים עצמן מרגישות. סקר של שדולת הנשים שנערך בתחילת יולי חשף ש-59% מהנשים בישראל מרגישות שאף ראש מפלגה לא מייצג את האינטרסים שלהן. כמעט מחצית, 46%, אפילו לא הצליחו לזהות חבר או חברת כנסת שמייצגים אותן כנשים. הממצא הכי חד: 71% מהנשים המתלבטות בין מפלגות אמרו שקידום פעיל של זכויות נשים יגדיל משמעותית את הסיכוי שיצביעו למפלגה מסוימת.
בפועל, נשים מהוות רק כ-26% מחברי הכנסת היוצאת, כלומר 31 חברות כנסת בלבד מתוך 120. הנתון הזה מציב את ישראל מתחת לממוצע מדינות ה-OECD, העומד על 27.5%. וכשבודקים את הרשימות המתמודדות לכנסת הבאה, מסתבר שהמצב לא הולך להשתפר בקרוב. ברשימת הליכוד יש רק שלוש נשים ב-25 המקומות הראשונים. בעוצמה יהודית ובציונות הדתית, שתי נשים בלבד בעשרת המקומות הראשונים בכל אחת. בש"ס וביהדות התורה אין אף אישה, כפי שהיה מאז ומתמיד, כיוון שהרבנים המובילים במפלגות הללו מתנגדים להעמדת נשים בשם ההלכה.
באופוזיציה התמונה שונה לחלוטין. במפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט יש 13 נשים מול 12 גברים ב-25 המקומות הראשונים. הדמוקרטים בנו את הרשימה שלהם לפי שיטת גבר-אישה לסירוגין. בישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן שש נשים מתוך 15 המקומות הראשונים, ובביחד בראשות נפתלי בנט, שכוללת גם את יש עתיד בראשות יאיר לפיד, חמש נשים מתוך עשרת המקומות הראשונים. גם ברשימות הערביות המצב רחוק משוויון: במשותפת רק שתי נשים בעשירייה הראשונה, וברע"ם אישה אחת בלבד.
מעבר לכנסת, המצב לא שונה במגזרים אחרים. לפי דוח רשות החדשנות לשנת 2025, נשים מהוות רק 17.6% מדרגי הניהול הבכיר בחברות ההייטק הפרטיות בישראל, ורק 10.6% ממנהלי הסטארטאפים הם נשים. במדד הפער המגדרי העולמי לשנת 2025 ישראל מדורגת במקום ה-91 בלבד בשוויון מגדרי כולל, נתון מביך למדינה שמתהדרת בחדשנות טכנולוגית.
הפרשנית יפעת סלע, שכתבה על הנושא, מציינת שהחסם לא מתחיל רק בצמרת אלא הרבה קודם, בתופעה המכונה "השלב השבור". מדובר בקושי של נשים כבר בקידום הראשון לתפקיד ניהולי. "מי שמפספסת את השלב הזה צוברת פחות ניסיון ניהולי ופחות הזדמנויות, ומגיעה בעמדת נחיתות להתמודדות על התפקידים הבכירים", היא כותבת. בישראל, שבה הילודה משפיעה משמעותית על מסלול התעסוקה של נשים, האתגר הזה גדול במיוחד.
מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מוסיף נדבך נוסף לתמונה: חברות כנסת מכל הקצוות הפוליטיים הן דווקא אלו שמובילות היסטורית את רוב החקיקה החברתית, בטיפול באלימות במשפחה, זכויות בעבודה ורווחת ילדים. הן הובילו למעלה מ-54% מהצעות החוק העוסקות בזכויות נשים, ילדים ומשפחה, כפול מחלקן היחסי בכנסת. ובכל זאת, הן משובצות לרוב בוועדות הנחשבות "רכות" כמו חינוך ורווחה, ומודרות כמעט לחלוטין מוועדות הכוח האמיתיות כמו ועדת הכספים או ועדת החוץ והביטחון.
הפער בין הרצון הציבורי המוצהר לייצוג שוויוני לבין המציאות בשטח צפוי להימשך גם בבחירות הקרובות, שיתקיימו ב-27 באוקטובר. כל עוד מפלגות הקואליציה ממשיכות להעמיד רשימות עם רוב גברי מובהק, והרבנים במפלגות החרדיות ממשיכים לחסום נשים מלכתחילה, נראה שהכנסת הבאה תמשיך לשקף פחות ממחצית מאוכלוסיית המדינה, למרות שרוב הציבור טוען שהוא רוצה בדיוק את ההפך.
הפער העמוק בין תמיכה ציבורית לייצוג שוויוני לבין המציאות בקלפי צפוי להטריד את השיח הפוליטי גם אחרי הבחירות ב-27 באוקטובר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה