בנט מבטיח מיליון שקל למילואימניקים, אך במשמרתו הדיור רק התייקר

המספרים מדברים בעד עצמם: מיליון שקל וואוצ'ר למילואימניקים, מאה אלף דירות להשכרה בעשור, ותוכנית שמבטיחה לשנות מהיסוד את שוק הקרקעות בישראל. לקראת בחירות 2026, המפלגות המתמודדות יצאו בסדרת הבטחות דרמטיות לפתרון משבר הדיור, אחד הנושאים הבוערים ביותר בקרב הציבור הישראלי.

אבל מאחורי ההבטחות הנוצצות מסתתרת שאלה לא נעימה: מה קרה בפעם האחרונה שמישהו מהמבטיחים ישב בכיסא ראש הממשלה בפועל? נפתלי בנט, שמוביל כיום יחד עם יאיר לפיד תוכנית דיור משותפת, כיהן כראש ממשלה בין 13 ביוני 2021 ל30 ביוני 2022. בתקופתו שוק הדיור לא נרגע לרגע, מחירי הדירות המשיכו לטפס, וההיצע נשאר הדוק.

דגל התורה, שהצטרפה למרוץ ההבטחות, לא חוסכת בביקורת על הממסד. "המדינה מחזיקה בקרקע, משווקת אותה במחירים גבוהים ככל האפשר, ואחר כך מתפלאת מדוע זוגות צעירים אינם יכולים לרכוש דירה", נמסר מטעם המפלגה. "רשות מקרקעי ישראל אינה צריכה להתנהל כעסק שמטרתו למקסם את הכנסות המדינה, כשבפועל היא הפכה את המדינה לספסר קרקעות". המפלגה מבטיחה שינוי מדיניות רמ"י, הגדלת היצע הדירות באמצעות קיצור הליכי תכנון ורישוי, והרחבת סיוע לרוכשי דירה ראשונה.

שיתוף הפעולה בין בנט ללפיד מציג תוכנית שגובשה עם אנשי מקצוע מתחום הכלכלה והנדל"ן, ובראשה תוכנית "המיליון הראשון": ואוצ'ר של מיליון שקל לרכישת דירה למשרתים פעילים חסרי דירה. "נבטיח מלאי דירות שיאפשר לממש את הזכאות בתוך ארבע שנים", נמסר מטעם המפלגה, "ונקצה דירות בהנחה לציבור המשרת בכל מכרזי הקרקע לבנייה רוויה בכל הארץ". התוכנית כוללת גם הקמת מאה אלף דירות להשכרה ארוכת טווח בתוך עשור, כשארבעים אחוז מהן במסלול מסובסד בהנחה של שלושים אחוז ממחיר השוק.

הרקע הכלכלי לתקופת בנט מספק פרספקטיבה מעניינת לשאלת האמינות של ההבטחות. בזמן כהונתו כראש ממשלה, יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן, הצליחה הממשלה להעביר תקציב מדינה אחרי שלוש שנים שבהן ישראל תפקדה על בסיס תקציבים המשכיים בלבד. ישראל אז יצאה ממשבר הקורונה עם צמיחה מהירה שמשכה אותה ההיי-טק, אבל הגירעון נותר גבוה, וריבית בנק ישראל החלה לטפס בסוף הקדנציה, מה שהפך את המשכנתאות ליקרות יותר בדיוק כשמחירי הדיור המשיכו לעלות.

מפלגת ישראל ביתנו, בראשות ליברמן, מציעה כיוון אחר לגמרי: הקלה משמעותית על זוגות צעירים בגיוס הון עצמי. "המצוקה הכלכלית של זוגות צעירים נובעת בעיקר מהקושי לגייס את ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה", נמסר מהמפלגה. התוכנית מציעה משכנתה של עד תשעים אחוז משווי הדירה לזוגות שבהם לפחות אחד שירת שירות צבאי מלא ומשמש כמשרת מילואים פעיל, עם פריסה של עד ארבעים שנה לדירות בשווי של עד 2.5 מיליון שקל.

מפלגת ישר!, בעלת גישה שונה, מתמקדת בפער בין תכנון לביצוע. "בישראל אין מחסור בתכנון כמותי, יש כשל בהתאמתו לצורכי המחיה ובהוצאה לפועל של תוכניות", נמסר מהמפלגה. התוכנית קוראת להסדרת מערכת היחסים בין גופי התכנון והביצוע, מדידת עמידה ביעדים לפי היתרים בפועל, וביזור וחיזוק הוועדות המקומיות.

גם מפלגת הדמוקרטים הציגה תוכנית מקיפה, שמבקשת להחזיר את המדינה לתפקיד שחקן מרכזי בשוק הדיור. "משבר הדיור נוגע בכל בית: זוגות צעירים שאיבדו את התקווה לדירה משלהם, שוכרים שחיים באי־ודאות מתמדת", נמסר מהמפלגה. התוכנית מציעה שינוי שיטת שיווק הקרקעות, כך שקרקעות מדינה ישווקו במחיר מופחת בתמורה להתחייבות היזם לספק דיור בר השגה, לצד הקמת רשות ממשלתית ייעודית לדיור בר השגה שתנהל קרן קבועה למימון בנייה להשכרה ארוכת טווח.

בין ההבטחות הנרחבות לתוצאות בשטח נותר פער עמוק. פנייה למפלגות הגדולות נותרה חלקית, כאשר רק חלק מהן טרחו להשיב עם תוכניות מפורטות. השאלה שנותרת פתוחה היא כמה מהיוזמות הללו, מהוואוצ'ר למילואימניקים ועד רפורמת רמ"י, יעמדו במבחן המציאות הפוליטית והתקציבית אחרי יום הבחירות, בדיוק כפי שקרה בתקופת ממשלת בנט-לפיד, שהצליחה להעביר תקציב אך לא הצליחה לבלום את התייקרות הדיור.