מבצע פשיטות ענק חשף רשת הונאת השקעות בינלאומית שפעלה מטורקיה ועקצה קורבנות בעשרות מדינות בסכום מטלטל של יותר משלושה מיליארד דולר. התביעה הכללית באיסטנבול הודיעה כי בראש הרשת עמדו אזרחים ישראלים, שכינתה אותם בשם החריף "ברוני הונאה ישראלים".
במבצע המשותף שהובילו משרד הפנים הטורקי, ארגון הביון הלאומי MIT, התביעה באיסטנבול והאינטרפול, נעצרו כ-200 חשודים מתוך 239 שהיו מטרת הפשיטה. תשעה מהעצורים הם אזרחים ישראלים. הכוחות פשטו על 286 כתובות באיסטנבול ובמחוז מוגלה, במבצע שכוון נגד 44 מוקדי שירות ו-29 חברות קש.
שר המשפטים הטורקי, אקין גורלק, מסר כי החקירה מתנהלת במסגרת ארבעה תיקים שפתחה התביעה באיסטנבול השנה. לדבריו, בדיקת מבנה הבעלות והנהנים הסופיים בחברות המעורבות העלתה "דומיננטיות של גורמים בעלי זיקה לישראל". גורלק הוסיף כי החקירה נפתחה בעקבות מאות תלונות שהתקבלו מקורבנות ברחבי העולם דרך האינטרפול.
על פי ממצאי החקירה, הרשת פעלה בשיטה מתוחכמת ומחושבת היטב. עובדים גויסו למוקדי השירות תחת שמות קוד ונדרשו להמציא "סיפור חיים" בדוי, לעיתים כולל טענות שווא כאילו למדו באוניברסיטת אוקספורד. לפני הקבלה לעבודה עברו המועמדים בדיקות פוליגרף שנועדו לוודא שאין להם קשר לרשויות אכיפת החוק, ומי שנכשל בבדיקה לא התקבל כלל.
המשמעת בתוך המוקדים הייתה חמורה במיוחד. לעובדים נאסר להכניס טלפונים ניידים למשרדים, ובאיסור בולט במיוחד, נאסר עליהם לדבר עברית בזמן המשמרות. גורם רשמי בטורקיה תיאר את הכללים הנוקשים וציין כי אחד החוקים הבסיסיים ביותר שנאכפו ברשת היה איסור מוחלט לפגוע באזרחים ישראלים.
לפי החשד, הרשת פעלה תחת שמות פלטפורמות שונים, ביניהם Inefex, Quantum AI, Algo Education ו-Exentral-Int, כשבכל פעם שהצטברו תלונות נגד פלטפורמה מסוימת, החשודים החליפו שם ועברו לפעול תחת מותג חדש. נציגי המכירות פנו לקורבנות בשפתם, הציגו בפניהם נתוני רווח מזויפים ושכנעו אותם להזרים סכומים הולכים וגדלים. כשמשקיעים ניסו למשוך את הכסף, נאמר להם שהחשבון נחסם וכי עליהם לשלם נוסף עבור מיסים או "שחרור" הכספים, כשבפועל הכסף כלל לא הושקע אלא הועבר ישירות לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו בחו"ל.
קורבנות הרשת נמצאו ב-20 מדינות לפחות, בהן איחוד האמירויות, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, אירלנד, רוסיה, סינגפור, מלזיה, סין, שווייץ, בלגיה, שוודיה, דרום קוריאה, פקיסטן, ירדן, איראן, לבנון ומקסיקו. לפי התביעה, מפעילי הרשת הקפידו במיוחד שלא לפגוע באזרחי ישראל וארצות הברית, מהלך שהוסבר ברקע ביטחוני ומשפטי: אחרי שישראל אסרה ב-2017 על פעילות אופציות בינאריות בשטחה, המפעילים הישראלים לכאורה העתיקו את הפעילות אל מחוץ לגבולות המדינה, כדי לחמוק מאכיפת החוק המקומית תוך המשך פגיעה בקורבנות זרים בלבד.
לפי דיווחים נוספים, אחד מראשי הרשת הוא אזרח ישראלי המחזיק גם דרכון פורטוגלי, וההפסדים האישיים של הנפגעים נעו בין עשרות אלפים למאות אלפי דולרים לכל קורבן. הרשויות הטורקיות תפסו והקפיאו רכוש בשווי כ-1.5 מיליארד לירות טורקית, ביניהם 80 כלי רכב, 12 נכסי נדל"ן, חשבונות בנק וארנקי קריפטו. במקביל למבצע, שירותי הביון הטורקיים ציינו כי המתיחות המחריפה בין טורקיה לישראל היוותה גורם נוסף שדחף את המפעילים הישראלים להעביר את מוקדי הפעילות שלהם לשטח טורקי, בניסיון להתחמק מזיהוי.
הרשויות בטורקיה הבהירו כי המרדף אחר עשרות חשודים נוספים שטרם נעצרו נמשך, וכי המבצע נגד ארגוני הפשיעה הכלכלית הבינלאומית ימשיך בכל האמצעים העומדים לרשות המדינה.
מבצע הפשיטות בטורקיה חושף רשת הונאה בהיקף חסר תקדים, וברקע נותרות שאלות פתוחות באשר לזהות המלאה של מארגני הרשת הישראלים ולגורלם המשפטי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה