בן גביר דורש: תיק הביטחון עבורי, המשפטים לטלי גוטליב

חודש לפני הבחירות, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר כבר מחלק תיקים. השר לביטחון לאומי הודיע הערב כי מפלגתו תדרוש בממשלה הבאה שני תיקים בכירים בלבד: את משרד הביטחון עבור עצמו, ואת משרד המשפטים עבור ח"כ טלי גוטליב, מספר 2 ברשימתו.

"בקדנציה הקרובה אני מתכוון לדרוש את תפקיד שר הביטחון", אמר בן גביר במסיבת עיתונאים בירושלים. לדבריו, "הגיע הזמן למישהו שלא שבוי בקונספציה". ההצהרה מגיעה חודשים לפני מועד הבחירות, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו טרם התייחס לדרישה.

תוכנית הביטחון שהציג בן גביר כוללת שישה סעיפים מרכזיים. בראשם עידוד הגירה מרצון מרצועת עזה ומהגדה המערבית, ופירוז הרשות הפלסטינית מנשקה תוך מעצר בכירים הנחשדים בתמיכה בטרור. בן גביר מדבר על "ניפוץ קונספציית ההכלה" בשפה חדה במיוחד.

לצד זאת, התוכנית דורשת שינוי מלא של נהלי הפתיחה באש ומתן גיבוי מוחלט לחיילים בשטח, העלאת שכר החיילים והענקת קרקע בחינם ללוחמים משוחררים. סעיף נוסף ומפתיע קורא לביטול הקוד האתי של פרופ' אסא כשר, שבן גביר מכנה אותו "פרוגרסיבי", ולפתיחת היחידות המובחרות בצה"ל, ובהן יחידת המודיעין 8200, בפני כלל האוכלוסייה ללא הבחנה.

מקבילה לתוכנית הביטחונית, גוטליב מציגה תוכנית משפטית תקיפה לא פחות. הצעד הראשון שהיא דורשת, מיד עם השבעת הממשלה הבאה, הוא פיטורים מיידיים של היועצת המשפטית לממשלה. לא המתנה, לא ועדה, אלא הדחה בפועל ביום הראשון.

התוכנית ממשיכה עם מהפך במינוי שופטי בית המשפט העליון, שיחייב לראשונה שימוע פומבי בוועדת החוקה של הכנסת ואישור ברוב של שני שלישים. גוטליב מבקשת גם לבטל את "הקורס למיון מועמדים" לשיפוט, אותו היא מכנה בפומבי "הכלי של החונטה המשפטית לסינון שופטים".

הסעיפים הנוספים בתוכנית כוללים החזרת מבחן זכות העמידה בבג"ץ, קביעה מפורשת של נושאים שאינם שפיטים, החמרת הענישה כלפי ארגוני פשיעה ומחבלים, וביטול הנוהל המחייב אישור מוקדם מהפרקליטות לפתיחת חקירות בעבירות הסתה, המרדה וקריאה לאי ציות.

יש לציין כי גוטליב הצטרפה לעוצמה יהודית רק לפני כשלושה שבועות, במעבר ישיר מהליכוד, ומיד שובצה במקום השני ברשימה, אחרי שח"כ יצחק וסרלאוף ויתר עבורה על המקום. בן גביר כבר אז כינה אותה "מכפיל כוח" במאבק מול היועמ"שית ומערכת המשפט. עוד יצוין כי מינוי גוטליב לשרה עלול לעורר שאלות סביב החסינות הפרלמנטרית שניתנה לה, אם תבחר לפרוש מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי.

בן גביר, מצדו, לא מוותר גם על הנכס הנוכחי שלו: הוא דורש כי המשרד לביטחון לאומי יישאר בשליטת מפלגתו גם אם יעבור לתיק הביטחון. המהלך כולו קורא בבירור: עוצמה יהודית לא מתכוונת להסתפק בעוד קדנציה של תפקידי משנה, אלא דורשת כבר עכשיו אחיזה ישירה בשני מוקדי הכוח הרגישים ביותר במדינה.

הדרישה לתיק הביטחון צפויה להיתקל בהתנגדות פוליטית וגם בין־לאומית, בהתחשב במעורבות ארצות הברית ובעלות ברית נוספות בזירה הביטחונית. הדרישה לתיק המשפטים, לעומת זאת, מאותתת בבירור על כוונה להחיות במלוא העוצמה את הרפורמה המשפטית שכבר טלטלה את המדינה בעבר. המשא ומתן הקואליציוני, כשיגיע, צפוי להיות אחד המורכבים שידעה הפוליטיקה הישראלית.