גדי איזנקוט לא מחכה לנשיא. במהלך דרמטי שהגיע שעות ספורות לפני שהרצוג צפוי להכריז על זהות המועמד להרכבת הממשלה, פרסם מועמד גוש השינוי לראשות הממשלה פוסט ובו הוא מתווה את דרכו: ממשלת חירום לאומית שתקום על ארבעה עקרונות ברורים, ודלת פתוחה לכל מי שמוכן לחתום עליהם.
"כולי תקווה שבתחילת השבוע הבא אקבל את המנדט להקמת ממשלה", כתב איזנקוט. הוא לא הסתפק בהכרזה כללית, אלא פירט את ארבעת העקרונות שעליהם מבוססת, לדבריו, תכניתו: הכרה בישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, קבלת ערכי מגילת העצמאות, חובת שירות צבאי, לאומי ואזרחי לכל אזרח לשם חיזוק צה"ל והגדלת שורותיו, והכרה בחמאס כארגון טרור תוך מחויבות לפירוק כוחו הצבאי-שלטוני.
מה קדם לזה
במאי 2025 פרסם סא"ל במילואים אלי מאירי, ממובילי המאבק לחוק גיוס, מאמר שבו תקף את הממשלה על התנהלותה וטען כי היא מעדיפה את החרדים על פני המדינה, ודרש להטיל סנקציות אישיות על חייבי גיוס שלא יתייצבו. באפריל 2025 פרסם מאמר נוסף שבו הביע התנגדות לסרבנות על רקע פוליטי, אך הדגיש כי על כלל חלקי הציבור לשאת בחובת השירות.
"בכוונתי לפנות לכל סיעות הבית ולהזמין את חבריהן להיות שותפים, אם הם נכונים לחתום על עקרונות אלו, תחת הנהגתי", כתב. ובסיום המסר, שנשמע כמעט כמו אולטימטום מנומס: "עכשיו, או אחר כך".
הפוסט מגיע על רקע תהליך מורכב שמתנהל מאחורי הקלעים בין איזנקוט לבין המפלגות החרדיות. על פי הדיווחים, אביגדור ליברמן הסיר את התנגדותו העקרונית לשיתוף פעולה עם יהדות התורה, ובגוש השינוי בוחנים אפשרות לקדם חוק גיוס המבוסס על המתווה שהציע ליברמן עצמו עוד בשנת 2018. מדובר במתווה שכולל סנקציות כלכליות על מוסדות לימוד שלא עומדים ביעדי גיוס, אך ללא סנקציות אישיות על תלמידי ישיבות.
המהלך הזה עורר תגובות סוערות בציבור החרדי ובציבור שתמך לאורך שנים במאבק לחוק גיוס מחייב. איש התקשורת ינון מגל, המזוהה עם הציבור החרדי, פרסם דברים חריפים נגד ליברמן ונגד מה שהוא מכנה "התקפלות" של הציבור החרדי. "אני בתור חרדי מתבייש", כתב מגל, והשווה בין המאבק של הציבור הדתי-לאומי לבין התגובה הרפה, לדבריו, של הציבור החרדי. הוא אף כינה את ליברמן "נוכל" ו"האפס המוחלט", וצירף לדבריו ציטוט המיוחס לרב חיים קנייבסקי זצ"ל ולפיו "אין לו מחילה" לליברמן.
מהעבר השני, סא"ל במילואים אלי מאירי, ממובילי המאבק לחוק גיוס, דווקא שיבח את ליברמן על נכונותו להתפשר. "כל הכבוד על ההחלטה הערכית והמנהיגותית, אני איתך", כתב מאירי, בניגוד חריף לעמדותיו הקודמות שבהן תקף פוליטיקאים שהעדיפו שיקולים קואליציוניים על פני גיוס שוויוני.
בתוך כל הסערה הזאת, התמונה הפוליטית הכוללת נותרת מורכבת ביותר. יו"ר יהדות התורה יעקב אשר בירך על הגמישות שהוצגה בשני הצדדים, אך הבהיר כי כל הצעה בנושא הגיוס תובא להכרעת הרבנים. אריה דרעי, יו"ר ש"ס, ניצב מול החלטה קשה: האם להיפרד מנתניהו ולתמוך בממשלת איזנקוט, שעשויה להעניק לחרדים הסדר שיזכה לתמיכה ציבורית רחבה יותר מכל הבטחה שנתניהו נתן להם במשך שנים, או להישאר נאמן לברית הוותיקה.
במקביל, נשיא המדינה יצחק הרצוג ניהל אתמול סבב התייעצויות עם כלל הסיעות, במהלך שנתפס בעיני חלק מהפרשנים כניסיון להכשיר את הקרקע דווקא לממשלת אחדות בין איזנקוט לנתניהו, ולא לממשלת שינוי צרה. הרצוג נשאל נציגי סיעות שונות שאלות חדות, ולפי הדיווחים הראה חוסר סבלנות כלפי מי שמתנגד לרעיון האחדות, החל מהמפלגות הערביות וכלה בעוצמה יהודית.
איזנקוט עצמו ניצב בפני שני מסלולים מרכזיים: הקמת ממשלת מיעוט הנשענת על הימנעות המפלגות הערביות, או קואליציה רחבה יותר עם החרדים שתחייב פשרה על חוק הגיוס. כל אחד מהמסלולים טומן בחובו סיכונים פוליטיים משמעותיים, וממשלה שתקום עשויה להתמודד עם מחלוקות עמוקות על גיוס, דת ומדינה ותקציב כבר מהיום הראשון.
עוד מהדיווחים
בהודעה שפרסם ליברמן הבוקר (שישי) נכתב: "בכל שאר הנושאים מותר ורצוי להתגמש ולהתפשר ולהבין שתפסת מרובה לא תפסת. זה כולל גם את נושא חוק הגיוס"
למה זה חשוב
אם תקום ממשלת איזנקוט המבוססת על פשרה בנושא הגיוס, הדבר ישפיע ישירות על מילואימניקים ועל מוסדות הלימוד החרדיים שעשויים להיות כפופים לסנקציות כלכליות. הבחירה בין ממשלת מיעוט נשענת על הערבים לקואליציה רחבה עם החרדים תקבע את מדיניות הביטחון, הדת והתקציב בישראל כבר מהימים הראשונים לכהונת הממשלה הבאה.
הנשיא הרצוג צפוי להודיע בתחילת השבוע הבא על זהות המועמד שעליו יוטל המנדט להרכבת הממשלה. מרגע ההכרזה יעמדו לרשות הזוכה 28 ימים להשלמת המשימה, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים. איזנקוט, שלפי כל הסקרים הוא המועמד המועדף על רוב הציבור, יצטרך בתוך פרק הזמן הזה להפוך את העקרונות שפרסם בפוסט שלו למציאות קואליציונית של ממש.
כעת נותר לראות אם הפוסט של איזנקוט יהפוך לממשלה בפועל, או שיישאר הצהרת כוונות שתתנגש במציאות הפוליטית המורכבת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה