התוכנית של איזנקוט: ממשלת מיעוט בתמיכת הערבים והימנעות חרדית

חבר הכנסת גדי איזנקוט מניח על השולחן תרחיש פוליטי שעשוי לטלטל את המפה בישראל: הקמת ממשלה שתשען על רוב מצומצם ביותר של 48 חברי כנסת, בלי שום ביטחון רחב, אך עם הסתמכות על תמיכה מבחוץ של הסיעות הערביות.

לפי התוכנית שמקדם איזנקוט, שעמד בעבר בראש המטה הכללי ובהמשך הצטרף לממשלת המלחמה, מדובר בממשלת מיעוט שתוקם ללא רוב קואליציוני מובהק בכנסת. הרעיון מבוסס על מודל שכבר נוסה בעבר בפוליטיקה הישראלית, כשראשי ממשלה הקימו קואליציות דקות שנשענו על תמיכה חיצונית של גורמים שלא ישבו בממשלה עצמה.

החלק הרגיש ביותר בתוכנית נוגע ליחסים עם יהדות התורה. לפי התרחיש שמנסח איזנקוט, המפלגה החרדית לא תצטרף לקואליציה באופן רשמי, אך גם לא תפעל להפיל אותה. הימנעות בהצבעת האמון, ולא תמיכה גלויה, היא המהלך שאיזנקוט מקווה לו מצד יהדות התורה.

מדובר במהלך רגיש במיוחד עבור המפלגה החרדית, שנמצאת כבר תקופה ארוכה במתח פנימי בין הצורך לשמור על זהותה השמרנית לבין הרצון לא להישאר מחוץ למשחק הפוליטי לחלוטין. הימנעות, להבדיל מהצבעת בעד, מאפשרת לציבור הליטאי להישאר בצד מבלי להיחשב כמי שהכשיל קואליציה חלופית, אך גם מבלי לשאת באחריות ישירה להקמתה.

המודל של ממשלת מיעוט הנשענת על גורמים מבחוץ אינו חדש בישראל. כבר בשנות התשעים נוהלה ממשלה שנתמכה מבחוץ על ידי הסיעות הערביות, מהלך שעורר אז סערה ציבורית וטענות קשות מהימין בנוגע ללגיטימיות של הסתמכות על קולות ערביים להקמת ממשלה יהודית.

הפעם, איזנקוט כמי שמציג את עצמו כגורם ממלכתי וביטחוני במקור, מנסה למסגר את הרעיון כפתרון פרגמטי למצב פוליטי חסום, ולא כמהלך אידיאולוגי. עם זאת, ברור שההיגיון הפוליטי מאחורי התרחיש מניח שבלי תמיכה כלשהי, ולו שקטה, של יהדות התורה, גם 48 מנדטים לא יספיקו כדי להקים ממשלה יציבה.

בקרב גורמים פוליטיים המעורים בנעשה בזירה החרדית מציינים כי יהדות התורה כבר לא פעם נמנעה מהצבעות גורליות כאשר ראשיה חששו מהתוצאה הפוליטית של תמיכה גלויה, בין אם מדובר בלחץ מהציבור הליטאי ובין אם בחשש מתגובת הגורמים החסידיים בתוך המפלגה עצמה. הסוגיה הבוערת ביותר שעלולה להכריע את עמדת המפלגה היא כמובן נושא הגיוס, שממשיך להיות קו פרשת המים האמיתי בכל שיחה על הרכבת ממשלה חלופית.

עד כה לא נמסרה תגובה רשמית מצד יהדות התורה או ממפלגתו של איזנקוט לגבי פרטי התוכנית. בשלב זה מדובר בתרחיש שמוצג כאופציה תיאורטית, אך ברור שמשקלו הפוליטי עלול לגדול ככל שהדיונים על הרכבת ממשלה חלופית יתקדמו.

למה זה חשוב

אם יהדות התורה תבחר להימנע ולא להצביע נגד, זה יכול לפתוח פתח להחלפת הממשלה הנוכחית בלי שתיערך בהכרח הכרעה אלקטורלית מלאה. נושא הגיוס ממשיך להיות הגורם המרכזי שיקבע את עמדת המפלגה החרדית, וזה ישפיע ישירות על מי שמשרת היום בצה"ל ועל מי שפטור משירות.

בשבועות הקרובים צפויה הסוגיה לעלות שוב לסדר היום הציבורי, במיוחד אם יתברר שהמספרים בשטח אכן מתקרבים לתרחיש שמתאר איזנקוט. כל עין פוליטית תהיה נעוצה בשאלה אחת: האם יהדות התורה תבחר להימנע, ובכך לפתוח פתח לממשלה חדשה, או שתעדיף להישאר נאמנה למחנה הימני המסורתי.