נתניהו מגיב לעצירת הסיוע האמריקני: "מעבר מסיוע לשותפות"

לשכת ראש הממשלה יצאה הערב בתגובה ראשונה, ודרמטית, להודעה המטלטלת של הנשיא טראמפ על הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל. ראש הממשלה נתניהו בחר שלא להתעמת עם ההחלטה, אלא לצייר אותה כתחנה טבעית ביחסים בין שתי המדינות.

ההודעה שיצאה מלשכתו של נתניהו נוסחה בזהירות רבה. "הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל תמיד היה בהסכמה חוצת מפלגות", נמסר. "ישראל השתמשה בו גם כדי להגן על עצמה וגם כדי להתעמת עם אויבים המאיימים על אמריקה והמערב".

מה קדם לזה

ב-3.11.2026 דיווחנו כי טראמפ הכריז בראיון לפוקס ניוז שארה"ב תפסיק להעביר לישראל כ-4 מיליארד דולר בשנה, וטען שהדבר סוכם מראש עם נתניהו. גורמים במערכת הביטחון ובמשרד האוצר בישראל אמרו אז שלא היו מודעים להכרזה מראש, אף שמזכר ההבנות הנוכחי אמור להסתיים ב-2028.

אלא שבהמשך ההודעה הגיע המשפט שמנסה להפוך את הסיפור כולו על ראשו. "היום, לישראל יש כלכלה חזקה ויציבה", נכתב. "המעבר של ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ מסיוע לשותפות ממחיש את החוזק והתחכום של היחסים בינינו, ואת יכולותיהם להסתגל ולעמוד איתן לאורך זמן".

בהודעה הרשמית צוטט נתניהו באופן מדויק כאומר: "ישראל נהנית מכלכלה חזקה ויציבה", והוסיף: "אנחנו עוברים ממודל של סיוע למודל של שותפות". הניסוח הזה, שנבחר בקפידה, נועד להדגיש כי מדובר במהלך יזום ולא בכפייה חיצונית מצד וושינגטון.

הסיוע הביטחוני האמריקני הנוכחי מבוסס על זכרון דברים שנחתם בשנת 2016 בין ממשל אובמה לממשלת נתניהו, ולפיו התחייבה וושינגטון להעביר לישראל 38 מיליארד דולר לאורך עשר שנים, החל משנת 2019. ההסכם נחשב לגדול ביותר מסוגו שחתמה ארצות הברית עם כל מדינה אחרת בתולדותיה.

במילים אחרות: בירושלים בחרו שלא להציג את הפסקת הסיוע כמשבר, אלא כהבשלה. העשורים הארוכים שבהם ישראל קיבלה מענקי ביטחון שנתיים ממשל אחר ממשל, מוצגים כעת כ"שלב" שהגיע לסיומו הטבעי, ולא כקרע.

מדובר בתגובה הראשונה והישירה של נתניהו מאז שטראמפ הודיע על הכוונה לעצור את הסיוע הביטחוני, הודעה שהפתיעה רבים גם בתוך מערכת הביטחון הישראלית. הסיוע האמריקני, שעמד לאורך השנים על מיליארדי דולרים בשנה והיווה אבן יסוד ביכולות הצבאיות של ישראל, נחשב מזה עשרות שנים לאחד הנדבכים היציבים ביותר ביחסי ישראל וארצות הברית, כזה שזכה לתמיכה רחבה הן מהמפלגה הדמוקרטית והן מהרפובליקנית בקונגרס.

ההחלטה של טראמפ, כפי שהיא מצטיירת כרגע, אינה מלווה בפירוט נרחב באשר לתזמון המדויק או להיקף הקיצוץ. בירושלים בחרו שלא להיכנס לפרטים הללו בהודעה הרשמית, והעדיפו להתמקד במסר הכללי של "שינוי אופי" ביחסים ולא בפגיעה כלכלית או ביטחונית.

נתניהו, שמנהל מזה שנים קשר אישי הדוק עם טראמפ וראה בו שותף אסטרטגי מרכזי, ניסה בהודעה להדגיש את הקרבה האישית בין השניים. השימוש בניסוח "המעבר של ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ" נועד להציג את הצעד כהחלטה משותפת ומתואמת, ולא כהודעה חד צדדית שנחתה על ישראל מוושינגטון.

בפוליטיקה הישראלית טרם נשמעו תגובות נגדיות רשמיות להודעת נתניהו, אך בקרב גורמים הבקיאים ביחסי ישראל וארצות הברית כבר עולות שאלות לגבי המשמעות המעשית של המעבר "מסיוע לשותפות". מדובר במונח חדש שלא נעשה בו שימוש רשמי עד כה, וטרם ברור אם הוא מלווה במסגרת הסכמית חדשה או שמדובר בניסוח תדמיתי בלבד.

עוד מהדיווחים

לפי inn, תגובת לשכת ראש הממשלה פורסמה באנגלית ברשת X.

הבחירה לפרסם את ההודעה באנגלית, ולא בעברית כמקובל בהודעות המיועדות לציבור הישראלי, מלמדת כי מטרתה העיקרית הייתה לפנות לקהל אמריקאי ובינלאומי, ובראשו הבית הלבן ומקבלי ההחלטות בקונגרס, ולא בהכרח לציבור בישראל.

למה זה חשוב

אם ההחלטה תצא לפועל, ישראל עשויה להידרש למצוא מקורות מימון חלופיים לחלק מהתקציב הביטחוני שעד כה נשען על הסיוע האמריקני. יישום המהלך תלוי גם באישור הקונגרס, כך שהשינוי בפועל עדיין אינו ודאי.

המונח "שותפות" מרמז על מעבר הדרגתי ליחסים כלכליים שוויוניים יותר בין שתי המדינות, מהלך שעשוי לשאת השלכות תקציביות משמעותיות על מערכת הביטחון הישראלית, אשר נשענה באופן מסורתי על מימון אמריקני נרחב לרכש נשק ולתחזוקת כשירות צבאית.

בשלב זה לא פורסם מתווה מפורט שיחליף את הסכם הסיוע הביטחוני הקיים, ולא ברור אם מדובר בהפסקה מוחלטת או בצמצום הדרגתי. צפויות בימים הקרובים תגובות נוספות מירושלים ומוושינגטון שיבהירו את היקף השינוי ואת השלכותיו על התקציב הביטחוני הישראלי.