ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26, המערכת הפוליטית בישראל נערכת לתרחיש שעלול לטלטל את המדינה: ממשלה שתוקם בלי רוב אמיתי, ואולי אף לא תוקם בכלל. בשני המחנות המרכזיים, אצל נתניהו ואצל מתנגדיו, כבר מדברים בגלוי על האפשרות שאף אחד לא יצליח להרכיב קואליציה יציבה, ושבישראל תידרש מערכת בחירות שלישית תוך זמן קצר.
בגוש השינוי הציוני, שבראשו עומד גדי איזנקוט, שוקלים ברצינות אפשרות דרמטית: הקמת ממשלת מיעוט שתישען על הימנעות של חברי כנסת, ולא בהכרח על רוב מלא של 61 מנדטים. מבחינה חוקית זה אפשרי, שכן השבעת ממשלה מחייבת רוב בהצבעת האמון בלבד, לא רוב מוחלט. אלא שהרעיון הזה מצית מריבה פנימית חריפה בתוך הגוש עצמו.
מה קדם לזה
ב-16.10.2026 דיווחנו שליברמן הצהיר כי ישראל ביתנו לא תתמוך בממשלת מיעוט ולא תשב בממשלה בראשות נתניהו. ב-22.10.2026 דיווחנו כי סקרים הראו תיקו צמוד בין הגושים, כאשר לשני הצדדים אין רוב ברור של 61 מנדטים.
אביגדור ליברמן מתנגד נחרצות לתרחיש ממשלת המיעוט ודורש רוב ציוני מלא כבר ברגע ההקמה. הוא מעלה הצעה חלופית: לצרף לממשלה חברי כנסת מהליכוד עצמו, בלי נתניהו. ליברמן טוען שיש כאלה שיהיו מוכנים למהלך כזה, אך לא נוקב בשמות, ונכון לעכשיו אין שום משא ומתן גלוי בנושא. גם נפתלי בנט, שרואה את עצמו מועמד טבעי להנהגת המחנה בזכות ניסיונו כראש ממשלה, לא מוכן לחתום מראש על נוסחה שתאפשר הקמת ממשלה בניגוד לעמדתו.
הפגישה שקיימו השבוע איזנקוט וליברמן הסתיימה בהודעה משותפת מנומסת על הצורך להגדיל את ההצבעה, אבל בלי שום פתרון למחלוקת האמיתית. בפועל, כשליש מחברי הקואליציה העתידית עשויים בסופו של דבר להצביע נגד הנוסחה שאיזנקוט מנסה לקדם, מה שהופך את כל התוכנית לרעועה עוד לפני שהחלה.
בצד השני של המפה, אצל בנימין נתניהו, הדאגה לא פחות גדולה. בליכוד חוששים מאובדן מאות אלפי קולות למפלגות קטנות שלא יעברו את אחוז החסימה, מה שעלול לגזול מגוש הימין את הרוב של 61 מנדטים. נתניהו עצמו יצא למבצע לחץ אישי כדי לשכנע מועמדים שוליים לפרוש מהמרוץ, כולל שיחת לילה דרמטית עם מוטי לייטנר, יו"ר מפלגת הציבור החרדי.
לפי הפרטים שנחשפו, נתניהו ניסה להרגע ולהבריח את לייטנר מהמרוץ בין השעה שתיים לארבע וחצי לפנות בוקר, ביום ההולדת שלו עצמו. לייטנר לא התרשם וענה לו בלי כחל ושרק: "אתה הולך להפסיד את הבחירות". לדבריו, סקרי עומק שהוזמנו ומומנו ביוקר מראים שגוש הימין יכול לקבל לכל היותר 54 עד 55 מנדטים, גם אם המפלגות החרדיות יגיעו יחד ל-18 מנדטים, תרחיש שלדבריו גם הוא לא ריאלי. "אני מכיר את הסקרים האלה. האנשים שלך מספרים לך את מה שאתה רוצה לשמוע", אמר לייטנר לראש הממשלה.
נתניהו לא ויתר וניסה לפתות את לייטנר בהצעת תפקידים בכירים בממשלה ותקציבים לעבודה משותפת מול המגזר החרדי, כולל תקצוב ישיבות הסדר חרדיות וכיתות בחינוך הממלכתי-חרדי. לייטנר דרש ערבויות כספיות מחייבות, אבל נתניהו סירב לתת. בסופו של דבר לייטנר הודיע במסיבת עיתונאים: "אנחנו לא פורשים. המונופול של ש"ס ויהדות התורה הסתיים". בתגובה תקף אותו יאיר נתניהו ברשת X: "תתבייש לך! אתה במודע מוביל לממשלה של שמאל".
לייטנר לא היה לבדו בהערכות הפסימיות. גם יו"ר ש"ס אריה דרעי, שמצהיר בפומבי על 64 מנדטים לגוש נתניהו, מודה בשיחות פנימיות שהמצב קשה ושגוש הימין לא יצליח הפעם לחצות את רף 58 המנדטים. דרעי עצמו נתון בלחץ כפול: מצד אחד בוחרים חרדים אידאולוגיים המתנגדים לכל חוק גיוס, ומצד שני מצביעים מסורתיים הזועמים על התמיכה שלו בעריקים, כולל שלושת נכדיו שלו עצמו שבורחים מהצבא. הפופולריות שלו בשפל, ובמקביל גם וינטר, שתמיכתו בנתניהו תלויה בתנאים, הצהיר: "אין צ'ק פתוח".
בד בבד עם המלחמה על כל קול בקלפי, כבר מסתמנת בכנסת הבאה הסכמה רחבה על צעד אחד מוקדם: החלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. המהלך צפוי להתבצע כבר בשלבים הראשונים של הקדנציה החדשה, גם אם לא תושג הסכמה כוללת על הקמת ממשלה. בגוש השינוי רוצים לנצל את השבועות הראשונים שלאחר הבחירות כדי לקדם במהירות ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השביעי באוקטובר, שינויי חקיקה בנושא הגיוס והגבלת כהונת ראש הממשלה, לפני שהמשא ומתן הקואליציוני יעמיק את המחלוקות הפנימיות.
עוד מהדיווחים
לפי מעריב, הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבית להדחת ממשלה מכהנת מחייבת תמיכה של 61 חברי כנסת, כך שתרחיש ממשלת המיעוט לא יאפשר לגוש השינוי להדיח את ממשלת נתניהו בדרך זו. לפי מעריב, איזנקוט לא שלל אפשרות של תמיכה מבחוץ מצד רע"ם לממשלה שירכיב. לפי מעריב, ליברמן מבקש לקדם גם חוק שימנע מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה.
למה זה חשוב
אם איזנקוט יקים ממשלה שנשענת על כשני שלישים בלבד מהקואליציה, היא עלולה להיות רעועה מהיום הראשון ולהתפרק מהר, מה שעשוי להוביל את ישראל לבחירות שלישיות תוך זמן קצר. חוסר יציבות פוליטי כזה משפיע גם על קצב החקיקה בנושאים כמו חוק הגיוס וועדת החקירה הממלכתית, שתלויים בכך שממשלה חדשה בכלל תקום ותשרוד.
הבחירות הקרובות ייערכו ביום שלישי, אך כבר ברור שהתוצאה לא תביא הכרעה מהירה. בין אם יקום ממשלת מיעוט בניהוג איזנקוט, ובין אם נתניהו יצליח להציל את גושו ברגע האחרון, המערכת הפוליטית כבר מתכוננת לאפשרות שהמאבק האמיתי רק יתחיל ביום שאחרי הקלפי.
**סיכום**: הבחירות הקרובות עלולות שלא להביא הכרעה ברורה, כאשר שני המחנות הגדולים מתמודדים עם פיצולים פנימיים שעלולים לדחוף את ישראל למערכת בחירות נוספת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה