היקף הפיגורים במשכנתאות בישראל חזר לעלות בחודש ספטמבר, אחרי שלושה חודשים רצופים של ירידה. נתוני בנק ישראל מראים כי סך ההחזרים שלא שולמו בזמן הגיע לכ-4.2 מיליארד שקל, עלייה של כ-125 מיליון שקל לעומת אוגוסט, אז עמד הנתון על 4.1 מיליארד שקל, הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מזה כשנה.
מדובר במגמה שמעסיקה את בכירי המערכת הבנקאית, בהם מנכ"לי הבנקים הגדולים אבי לוי, חנן פרידמן, ידין ענתבי, אלי כהן ומשה לארי, שתחת פיקוחם נמצא תיק המשכנתאות הענק של הציבור הישראלי. העלייה מגיעה בדיוק בזמן שהבנקים מתמודדים גם עם ירידה בהכנסות מריבית, שילוב שעלול ללחוץ על הרווחיות שלהם ברבעונים הקרובים.
מה קדם לזה
ב-21.10.2026 דיווחנו כי בנק ישראל עצר את רצף ההפחתות, לאחר שלוש הפחתות רצופות במאי, יולי וספטמבר, והותיר את הריבית על 3.25%.
כדי להבין את גודל התופעה צריך להסתכל על האחוזים ולא רק על הסכום המוחלט. הפיגורים מהווים כ-0.6% בלבד מכלל יתרת המשכנתאות במשק, שיעור נמוך במונחים בינלאומיים. בנק ישראל, כך עולה מהנתונים, עוקב בעיקר אחרי האחוז הזה ולא אחרי הסכום הגולמי, ושיעור הפיגורים נע כבר תקופה ארוכה בטווח יציב של 0.6% עד 0.7%.
השנה הזו הייתה תנודתית מבחינת הנתון הזה. בתחילת 2025 הוא טיפס לקצה העליון של הטווח, והשיא השנתי נרשם במאי, אז הגיעו הפיגורים לכ-4.45 מיליארד שקל. מאז נרשמה ירידה הדרגתית של כ-8% עד אוגוסט, ירידה שיוחסה בענף להסדרים שהבנקים הגיעו אליהם עם לווים מתקשים, כמו פריסה מחדש של ההלוואה או הקפאה זמנית של חלק מההחזר. כעת, כך נראה, קצב ההסדרים הללו האט, וזו ככל הנראה הסיבה לכך שההיקף חזר לטפס בספטמבר.
חשוב להדגיש: פיגור במשכנתא נספר בנתוני בנק ישראל רק כאשר תשלומים לא הועברו לבנק במשך 90 יום ומעלה. משמעות הדבר שזוגות שמפגרים חודש או חודשיים אינם חלק מהסטטיסטיקה הזו כלל. פיגור מתמשך מעבר לכך עלול להוביל להליכי גבייה ובמקרים קיצוניים גם למימוש הדירה עצמה, ולכן הבנקים מעדיפים בדרך כלל להגיע להסדר לפני שהמצב מחריף.
בהשוואה שנתית המצב עדיין נראה סביר יחסית. בספטמבר אשתקד עמדו הפיגורים על כ-4.33 מיליארד שקל, מעט מעל הרמה הנוכחית. אלא שכאשר משווים לתקופה שלפני המלחמה, התמונה משתנה לגמרי: היקף הפיגורים כיום גבוה בכ-50% מהרמה שנרשמה בסתיו 2023, עדות לכך שהנטל הכלכלי על משקי הבית בישראל גדל משמעותית בשנתיים האחרונות.
הסיבה המרכזית לכך היא כמובן הריבית הגבוהה ששררה במשק בשנים האחרונות. מי שלקח משכנתא גדולה, מעל 2 מיליון שקל, לפני אפריל 2022, שילם בשיא כ-2,000 שקל יותר בהחזר החודשי. עבור זוגות צעירים רבים, מדובר בפער שקשה מאוד לספוג, במיוחד על רקע יוקר המחיה הכללי שמכרסם בהכנסה הפנויה.
בצד ההלוואות החדשות, ספטמבר היה חודש חלש במיוחד. הבנקים העמידו משכנתאות בהיקף של כ-8.7 מיליארד שקל בלבד, ירידה חדה של כ-20% לעומת אוגוסט, שבו נרשמו כ-10.3 מיליארד שקל, ופער גדול עוד יותר מול יולי, שבו ההיקף עבר את רף 11 מיליארד השקל. חלק ניכר מהירידה קשור לחגי תשרי, שקיצצו את מספר ימי העבודה בבנקים ובלשכות השמאים, ולכן בענף מעריכים שאוקטובר יציג היקף חריג כלפי מעלה, כשהבקשות שהצטברו בתקופת החגים ייסגרו.
גורם נוסף שמשפיע על המספרים הוא גל מחזורי המשכנתאות. הריבית במשק ירדה ארבע פעמים מתחילת השנה, מ-4.25% ל-3.25%, ולווים רבים מנצלים את המגמה כדי למחזר את ההלוואה ולהקטין את ההחזר החודשי. כל מחזור כזה נרשם במערכת כהלוואה חדשה לגמרי, מה שמנפח למעשה את היקף ההלוואות הכולל גם כשמספר עסקאות הדירות בפועל נמוך יחסית.
הנתונים לפי סוג רוכש חושפים תמונה מעניינת: המשקיעים ממשיכים לקחת את ההלוואות הגדולות ביותר, עם משכנתא ממוצעת של כ-1.26 מיליון שקל בספטמבר. רוכשי דירה בשוק החופשי שאינם משקיעים לקחו בממוצע כ-1.07 מיליון שקל, בעוד שרוכשים במסגרת תוכנית "דירה בהנחה" לקחו כ-740 אלף שקל בלבד. משכנתא ממוצעת של כ-1.1 מיליון שקל לתקופה של 25 שנה מתורגמת להחזר חודשי של כ-6,000 עד 6,500 שקל, כך שכל שינוי קטן בהכנסת משק הבית עלול להכריע את הכף בין עמידה בתשלומים לבין פיגור.
בנק ישראל השאיר לאחרונה את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%, כך שריבית הפריים נותרה על 4.75%. התחזית של חטיבת המחקר בבנק מדברת על הפחתה אחת בלבד בשנה הקרובה, לרמה של 3%, מה שאומר שלווים במסלול הפריים יצטרכו להמתין עוד זמן מה להקלה משמעותית בהחזר החודשי. במקביל ציין הבנק המרכזי כי מחירי הדירות ירדו בכ-1.8% בשנה האחרונה, נתון שעלול להקשות על לווים בקשיים למכור את הדירה ולסגור את החוב בלי הפסד כספי.
עוד מהדיווחים
בין הנפגעים האפשריים ממגמת הפיגורים מצוינת מניית מזרחי טפחות, הבנק עם נתח השוק הגדול ביותר במשכנתאות, לפי ביזפורטל. בתוכנית 'דירה בהנחה' נרשם זינוק חד: ההלוואה הממוצעת עמדה באוגוסט על כ-680 אלף שקל, ובספטמבר היא קפצה בכ-9%, כך דווח בביזפורטל. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, המבוסס בעיקר על שכר דירה, עלה בכ-3.8% בשנה, יותר מכפול מהאינפלציה הכללית שעמדה על כ-1.6%, לפי ביזפורטל.
למה זה חשוב
עבור משקי בית עם משכנתא, המשמעות היא שהריבית הגבוהה צפויה להישאר כמעט ללא שינוי בטווח הקרוב, שכן התחזית מדברת על הפחתה אחת בלבד בשנה הקרובה. מי שנמצא במסלול פריים או נושא בהחזר גבוה עשוי להמשיך להתקשות, במיוחד כשמחירי הדירות יורדים ומקשים על מי שנקלע לקשיים למכור את הדירה ולסגור את החוב בלי הפסד.
מבחינת הבנקים עצמם, היקף של כ-4.2 מיליארד שקל מתוך תיק אשראי של מאות מיליארדי שקלים עדיין נחשב נתון קטן יחסית, ורוב ההלוואות מגובות בשעבוד על הדירה עצמה, מה שמצמצם את הסיכון הישיר. ועדיין, השילוב של מגמת עלייה בפיגורים לצד ירידה צפויה בהכנסות מריבית עשוי להשפיע על היקף ההפרשות להפסדי אשראי שיירשמו בדוחות הרבעוניים של הבנקים הגדולים. הנתונים שיתפרסמו עבור חודש אוקטובר יהיו קריטיים כדי לקבוע האם מדובר בתנודה חד-פעמית, שנבעה בעיקר מהאטה בהסדרי החוב, או בתחילתה של מגמה מדאיגה יותר שתחייב את בנק ישראל להגיב.
היקף הפיגורים במשכנתאות זינק מחדש בספטמבר ל-4.2 מיליארד שקל, לצד צניחה חדה בהיקף המשכנתאות החדשות, ונתוני אוקטובר צפויים לקבוע אם מדובר בתקלה חולפת או במגמה מתמשכת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה