ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר היום (חמישי) באסדת הגז לוויתן יחד עם שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, והציג נתונים מרשימים על ההכנסות הצפויות ממשק הגז הישראלי. "אנחנו מוציאים מהים 400 מיליארד שקל לקופת המדינה", אמר נתניהו במהלך הביקור.
הביקור באסדה, הממוקמת כ-10 קילומטרים ממרחק החוף הצפוני של ישראל, כלל גם סקירה ביטחונית. מפקד בסיס חיפה של חיל הים עדכן את נתניהו ואת כהן על מערך ההגנה על המתקן האסטרטגי, שנחשב כבר שנים ליעד רגיש במיוחד מבחינה ביטחונית.
לפי הנתונים שפרסמה לשכת ראש הממשלה, עד כה נכנסו לקופת המדינה כ-32 מיליארד שקל מהכנסות משק הגז והנפט. בלשכה מעריכים כי בשנים הקרובות ההכנסות המצטברות יעלו על 350 מיליארד שקל, ואף יתקרבו ל-400 מיליארד שקל שעליהם דיבר נתניהו.
הפער בין הסכום שכבר התקבל בפועל, 32 מיליארד שקל, לבין היעד המוצהר של 400 מיליארד, הוא פער של ממש. רוב הסכום שעליו הצהיר ראש הממשלה מבוסס על תחזיות להכנסות עתידיות, לא על כסף שכבר נמצא בקופה. גם הפער בין התחזית הרשמית של "יותר מ-350 מיליארד" לבין המספר העגול שהשתמש בו נתניהו, 400 מיליארד, לא קיבל הסבר רשמי.
נתניהו התייחס גם להשפעת הגז הטבעי על מחירי החשמל בישראל, וטען כי הם נמוכים משמעותית מאלו שנהוגים במדינות המערב. בלשכתו נמסר כי מחירי החשמל בישראל זולים ביותר מ-20% בהשוואה לאיחוד האירופי ולמדינות מערביות אחרות, וכי המעבר לשימוש בגז טבעי במקום פחם חוסך למשפחה ישראלית ממוצעת אלפי שקלים בשנה.
אלא שגם כאן יש פרטים שלא הוזכרו. תעריף החשמל הביתי בישראל דווקא עלה בתחילת 2026 בכ-1.5%, בהמשך לעלייה של 3.5% בתחילת 2025. בלשכת ראש הממשלה גם לא פירטו כיצד בדיוק חושב הסכום של "אלפי שקלים" לחיסכון המשפחתי השנתי, ועל אילו הנחות התבסס החישוב.
בין הנתונים הכלכליים שהוצגו גם הסכם יצוא הגז למצרים, שמוערך בכ-112 מיליארד שקל לאורך תקופת ההסכם. מתוך סכום זה, כ-58 מיליארד שקל צפויים להגיע ישירות לקופת המדינה כתמלוגים ומיסים. ההסכם עם מצרים נחשב לאחד מהעסקאות המשמעותיות ביותר בתחום יצוא האנרגיה הישראלי, והוא חלק מהמהלך הרחב של ישראל להפוך לשחקן אזורי מרכזי בשוק הגז.
ברקע הביקור, ישראל ממשיכה במאמצים לאתר מאגרי גז נוספים ולהרחיב את התשתיות האנרגטיות הקיימות. אחד הגורמים המרכזיים שמניעים את ההרחבה הוא הגידול הצפוי בצריכת החשמל, בעיקר בשל התפתחות חוות השרתים המשרתות מערכות בינה מלאכותית, שצורכות כמויות אנרגיה גדולות במיוחד. הצורך הזה הופך את משק הגז לגורם קריטי לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינת האיתנות התשתיתית של המדינה בעשור הקרוב.
למה זה חשוב
ההבטחה ל-400 מיליארד שקל מבוססת ברובה על תחזיות עתידיות ולא על כסף שכבר נמצא בקופה, כך שההשפעה המיידית על התקציב הציבורי עדיין מוגבלת. במקביל, תעריף החשמל הביתי דווקא עלה בתחילת 2026 ובתחילת 2025, כך שחלק מהציבור בישראל לא בהכרח מרגיש בפועל את החיסכון שעליו מדובר.
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא עד כמה התחזיות האופטימיות שהוצגו היום יתממשו בפועל, ובאיזה קצב. ההבדל בין הסכום שכבר נכנס לקופה לבין היעד הסופי שהוצג מעיד על כך שמדובר בתהליך ארוך טווח, שתלוי במחירי האנרגיה העולמיים, בהתקדמות הקידוחים הנוספים ובהמשך יישום הסכמי היצוא. בינתיים, הביקור באסדת לוויתן שימש בעיקר להדגשת ההישגים הכלכליים של משק הגז, גם אם חלק מהנתונים דורשים הבהרה נוספת.
ראש הממשלה הציג באסדת לוויתן תחזית של 400 מיליארד שקל לקופת המדינה ממשק הגז, כשבפועל נכנסו עד כה כ-32 מיליארד שקל בלבד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה