הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה הבוקר להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 3.25%. ההחלטה עוצרת רצף של שלוש הפחתות ריבית רצופות שביצע הבנק בחודשים מאי, יולי וספטמבר, ומגיעה בדיוק כפי שהעריכו רוב הכלכלנים בשוק.
מדובר בשינוי כיוון ברור לאחר תקופה שבה הורגלו הציבור והשווקים לירידות עקביות בריבית. מאז תחילת השנה ירדה הריבית ארבע פעמים, מרמה של 4.25%, ברבע נקודת אחוז בכל פעם, עד שהגיעה לרמתה הנוכחית. הפעם הנגיד אמיר ירון והוועדה שבראשותו בחרו לעצור ולהמתין.
מה קדם לזה
ב-17.9.2026 דיווחנו כי הפד בארה"ב העלה את הריבית לראשונה מאז 2023, ברבע אחוז, לטווח של 3.75% עד 4%, במהלך שהוביל נגיד הפד החדש קווין וורש חרף לחץ מצד דונלד טראמפ להוריד את הריבית. בבנק ישראל ביצעו בין מאי לספטמבר שלוש הפחתות ריבית רצופות, שהורידו את הריבית במשק מ-4.25% ל-3.25%.
הנתונים הכלכליים לכאורה תמכו בהפחתה נוספת. מדד המחירים לצרכן בספטמבר ירד ב-0.5%, יותר מהתחזיות, והאינפלציה השנתית עומדת על 1.6% בלבד, מעט מתחת למרכז תחום היעד של בנק ישראל. אלא שבבנק מסבירים כי חלק ניכר מהירידה נבע מגורמים עונתיים וזמניים, בעיקר הוזלות במחירי הטיסות והנופש, בעוד שהמדד המנוכה מהשפעות עונתיות נותר כמעט ללא שינוי.
בבנק ישראל ציינו כי אי-הוודאות במשק נותרה גבוהה על רקע המשך המתיחות הגיאופוליטית מול איראן. עם זאת, נמסר כי פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לשהות ברמות הדומות לאלו ששררו לפני ה-7 באוקטובר. מאז החלטת הריבית הקודמת, פוחת השקל ב-3.1% מול הדולר, בעוד מול האירו נרשם ייסוף קל של 0.3%.
שיקול מרכזי נוסף שעמד מאחורי ההחלטה הוא פער הריביות המתרחב מול ארצות הברית. הריבית הפדרלית האמריקאית עומדת כיום על טווח של 3.75% עד 4%, לאחר שבארצות הברית האינפלציה דווקא נמצאת במגמת עלייה ועומדת על 3.7%. במקביל, מחיר חבית נפט מסוג ברנט מזנק לרמה של כ-110 דולר, עלייה חדה שמגבירה את החשש מייבוא אינפלציה לישראל דרך השקל.
הורדת ריבית נוספת בישראל, כך מוערך, הייתה עלולה להרחיב עוד יותר את הפער מול הריבית הדולרית, להחליש את השקל ולייקר את היבוא, ובכך לפגוע ביציבות שהבנק מנסה לשמר. העיתוי הרגיש, שישה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת, הוסיף משקל נוסף לשיקול הדעת הזהיר של הוועדה המוניטרית.
במקביל להחלטה פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תחזית מקרו-כלכלית מעודכנת. לפיה, התוצר צפוי לצמוח ב-5.6% השנה וב-7.5% בשנה הבאה, אולם רוב הקפיצה הזו מוסברת בתרומת הייצור בחו"ל של חברות ישראליות, שרווחיו זורמים ברובם לבעלי מניות זרים. ללא הרכיב הזה, התחזית לצמיחה הריאלית במשק עומדת על 3.4% השנה ועל 5.1% בשנה הבאה, מה שמשקף טוב יותר את מצב הכלכלה המקומית.
החטיבה גם עדכנה את תחזית הריבית לטווח הארוך, וצופה כי בעוד שנה, ברבעון השלישי של 2027, הריבית תעמוד בממוצע על 3%. כלומר, צפויה עוד הפחתה אחת בלבד בשנה הקרובה, בשיעור של רבע אחוז. עבור בעלי משכנתאות במסלול הפריים, שעומד כיום על 4.75%, המשמעות היא שההחזר החודשי לא ישתנה החודש, אך גם לא צפויה הקלה משמעותית בטווח הקרוב.
בהתאחדות יועצי המשכנתאות מזכירים כי הפחתות הריבית הקודמות כבר סייעו ללווים, אך לא פתרו את בעיית יוקר הדיור. "הצלחת המדיניות צריכה להימדד לא רק במספר הדירות שמשווקות, אלא במספר המשפחות שמסוגלות לרכוש דירה ולעמוד בתשלומי המשכנתה לאורך שנים", נמסר מההתאחדות, שם קוראים לגיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית שתשלב הגדלת היצע דירות, סיוע לרוכשים ומימון אחראי.
עוד מהדיווחים
מחירי הדירות ירדו ביולי-אוגוסט ב-0.6%, ובמונחים שנתיים נרשמה ירידה של 1.8%, אך בחוזים עם תחלופת שוכרים קצב העלייה השנתי בשכירות זינק ל-5.3%. שיעור האבטלה הרחבה בספטמבר עמד על 3.3%, וקצב עליית השכר הנומינלי במשק התמתן ל-4.3%. בספטמבר נטלו הישראלים משכנתאות בהיקף של כ-10.3 מיליארד שקל.
למה זה חשוב
עצירת ההפחתות אומרת שבעלי משכנתא במסלול הפריים לא יקבלו הקלה החודש, ולפי תחזית בנק ישראל צפויה עוד הפחתה אחת בלבד בשנה הקרובה. בד בבד, החולשה בשקל מול הדולר מגבירה את הסיכון להתייקרות מוצרים מיובאים, בזמן שמחיר הדיור בשכירות ממשיך לעלות גם כשמחירי הדירות עצמן יורדים.
החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל צפויה להתפרסם ב-23 בנובמבר, ותתקבל כבר על רקע תוצאות הבחירות וההחלטות התקציביות של הממשלה הבאה. בבנק הזהירו כי הגדלה נוספת של תקציב הביטחון ללא מקורות מימון מתאימים עלולה להכביד על הגירעון ולדחוף מחדש את האינפלציה כלפי מעלה, מה שעשוי לעכב עוד יותר את חזרתו של מחזור הפחתות הריבית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה