מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', הודיע כי הרשות תפעל לביטול שטר ה-200 שקלים, כחלק מהמאבק בהון השחור ובהעלמות המס. ההכרזה נמסרה בכנס השנתי של לשכת יועצי המס שהתקיים באילת, ומציבה את רשות המסים בעימות ישיר מול עמדת בנק ישראל, המתנגד למהלך.
"נצטרך לבטל חלק מהתשלום במזומן, שכבר הוגבל לאחרונה", אמר אהרונוביץ' בפני הנוכחים בכנס. "בנק ישראל מתנגד לביטול השטר של 200 שקל, אבל ראינו בחקירות משטרה מה קורה בנושא הזה של תשלומים במזומן, גם ממש לאחרונה ברשויות מקומיות. נצטרך בעניין הזה לדרוש ולבצע צעדים קשים, מביטול שטר ה-200 ועד לביטול כל המזומן בעתיד".
מה קדם לזה
ב-19.10.2026 דיווחנו כי מנהל רשות המסים כבר קרא לבטל את שטר ה-200 שקל ואת השימוש במזומן, באותו כנס שנתי של לשכת יועצי המס באילת, וטען שהמהלך עשוי להביא לגביית 20-30 מיליארד שקל בשנה. אז גם הזהיר כי אם לא יימצאו פתרונות חלופיים, ייתכן שיהיה צורך בהעלאות מסים כמו מע"מ ומס שולי.
מנהל רשות המסים לא הסתפק בהצהרה כללית, והציג גם הערכה כספית למהלך. "אני אומר כאן באופן המפורש ביותר, שאם מבטלים מחר את השימוש במזומן בישראל, זה יכול להביא לגביית מיסים נוספת של 20 עד 30 מיליארד שקל בשנה, ולמנוע צעדים כואבים אחרים, אבל בנק ישראל מתנגד לזה", אמר.
על פי הדיווחים, הסיבה להכרזה המחודשת של אהרונוביץ' קשורה לפרשה שעלתה לכותרות בשבוע האחרון, ולפיה נתפסו אלפי שטרות של 200 שקל שהגיעו, לפי החשד, למיטל סער, רעייתו של ראש עיריית כפר סבא. אהרונוביץ' עצמו התייחס לפרשה במהלך דבריו בכנס ואמר: "ראינו מה קרה אצלה ואת כל שטרות ה-200 שנתפסו בכספת".
הנתונים שעומדים ברקע ההחלטה אינם מעודדים מבחינת רשות המסים. לפי נתוני בנק ישראל, בסוף המחצית הראשונה של 2026 הגיע היקף המזומן המוחזק בבתי אזרחי ישראל לשיא של 129 מיליארד שקל, זאת בנוסף לכ-430 מיליארד שקל נוספים המוחזקים בחשבונות עו"ש. עוד כ-10 מיליארד שקל של מזומן נמצאים בבנקים ובגופים אחרים, בעיקר לטובת כספומטים, שמספרם בישראל עומד על כ-9,150 מכשירים, כמות הנמצאת במגמת עלייה ונחשבת גבוהה יחסית בהשוואה בינלאומית.
הנתונים מראים כי כמות המזומן בידי הציבור רשמה עלייה חדה של 3.5% בין ינואר ליוני 2026, המשקפת קצב שנתי של כ-7%. מדובר בהאצה ביחס לשנים הקודמות: ב-2025 נרשמה עלייה של 2.6% בלבד, וב-2024 עלייה מתונה עוד יותר של 1.3%. הנתונים הללו מערערים את התחושה שהמאמצים הקודמים לצמצום השימוש במזומן ובהון השחור נושאים פרי.
ביטול שטר ה-200 שקלים אינו רעיון חדש. הנושא עלה בעבר לדיון ציבורי מספר פעמים, אך בכל פעם נתקל בהתנגדות של בנק ישראל, בראשות הנגיד אמיר ירון, שלא שוכנע כי קיימת הצדקה מקצועית מספקת למהלך. בבנק ישראל טענו בעבר כי לא הוצג בפניהם ביסוס מספק לכך שביטול השטר אכן יצמצם את היקפי ההון השחור, וכי המהלך עלול לפגוע באוכלוסיות שסומכות על מזומן בהתנהלותן היומיומית.
לצד ההכרזה על המלחמה בשטר ה-200, אהרונוביץ' התייחס גם למצב התקציבי הכללי של המדינה. במהלך הכנס הוא הבהיר כי השנים 2027 ו-2028 צפויות להיות קשות במיוחד מבחינה תקציבית, וכי בשל הוצאות הביטחון והצרכים הכלכליים של המדינה, אין לצפות להפחתות מסים משמעותיות בעתיד הקרוב. בין הצעדים הנוספים שנדונו בכנס עלתה גם האפשרות להחמיר את חוק הרווחים הכלואים, ולהעלות את שיעור חלוקת הדיבידנד הנדרש מ-6% ל-8%, מה שעשוי להגדיל משמעותית את עלויות המס על חברות המחזיקות ברווחים שלא חולקו.
עוד מהדיווחים
הכנס שבו נאמרו הדברים הוא הכנס המקצועי ה-55 של לשכת יועצי המס בישראל. לפי הדיווח, אהרונוביץ' מונה לתפקידו בספטמבר 2023 לתקופה של חמש שנים, כך שכהונתו צפויה להסתיים בספטמבר 2028. יועץ המס דוב מאיר אולמן המחיש כי בחברה עם רווחים נצברים של חמישה מיליון שקלים, העלאת שיעור חלוקת הדיבידנד מ-6% ל-8% משמעה גידול בחלוקה מ-300 אלף שקלים ל-400 אלף שקלים.
למה זה חשוב
אם המהלך יתממש, הוא ישנה את ההתנהלות היומיומית של אזרחים הרגילים להשתמש במזומן, בדיוק האוכלוסיות שעליהן הזהיר בעבר בנק ישראל כשהתנגד לביטול השטר. מצד שני, אם רשות המסים לא תצליח לקדם את הצעדים, היא מזהירה כי בשנים 2027-2028 ייתכן צורך בהעלאות מסים ישירות על הציבור, כמו מע"מ ומס שולי.
בשורה התחתונה, נראה כי אהרונוביץ' נחוש להציב את נושא ביטול המזומן בראש סדר העדיפויות של הרשות בתקופה הקרובה, חרף ההתנגדות הברורה של בנק ישראל. בעוד שהגוף הכלכלי המוביל במדינה טוען כי המהלך אינו מבוסס דיו, ברשות המסים מאמינים כי מדובר בכלי מרכזי במאבק בהון השחור ובצמצום הגירעון התקציבי הצפוי. הכרעה בנושא תלויה כעת גם בזהות הממשלה הבאה, שתצטרך להכריע האם לאמץ את עמדת רשות המסים או להישאר נאמנה לעמדת הבנק המרכזי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה