מנהל רשות המסים, עורך הדין שי אהרונוביץ', יצא בקריאה דרמטית לבטל את שטר ה-200 שקל ואף לשקול ביטול מוחלט של השימוש במזומן בישראל. את הדברים אמר במהלך פאנל בכנס המסים השנתי של לשכת יועצי המס, שנפתח השבוע באילת, כשברקע תחזית קודרת לתקציב המדינה בשנים הקרובות.
"אגיד לכם איך ייראה תקציב 27-28, תקציב אכזרי, לא רואים שהולכת להיות צמיחה יוצאת דופן", פתח אהרונוביץ' את דבריו. לדבריו, המדינה ממשיכה להתמודד עם עומס ביטחוני כבד שאינו צפוי להצטמצם. "ממשיכים להילחם בשבע חזיתות, 200 מיליארד שקל תקציב ביטחון לא רק ב-27 אלא גם ב-28", ציין.
בשורה התחתונה של הדברים עמדה הודעה ברורה: "נצטרך לבטל חלק מהמזומן. בנק ישראל מתנגד לבטל שטר של 200, ראינו מה קרה אצל ראש עיריית כפר סבא. את כל ה-200 נצטרך לבטל, את ה-200 ואולי בכלל את המזומן. נצטרך צעדים קשים". הרמיזה לפרשת ראש עיריית כפר סבא, שבה נחשף שימוש נרחב במזומן בעסקאות חשודות, לא הייתה מקרית, ומטרתה הייתה להמחיש את הקשר בין מזומן להון שחור.
אהרונוביץ' לא הסתפק בהצהרת כוונות כללית, אלא הציג גם הערכה כספית קונקרטית. "יש מחלוקת בינינו לבנק ישראל. אני אומר לך שאם מבטלים מחר בבוקר את השימוש במזומן בישראל זה יכול להביא לגביה של 20-30 מיליארד שקל, בנק ישראל מתנגד לזה", אמר. מדובר בסכום משמעותי שיכול, על פי ההערכה, לצמצם באופן ניכר את הפער התקציבי שאליו צועדת המדינה.
הרקע לדברים הוא תמונת מצב כלכלית מדאיגה. אהרונוביץ' הזהיר כי אם לא יימצאו פתרונות יצירתיים לגיוס הכנסות, המדינה תמצא עצמה "מול שוקת שבורה", מצב שיחייב העלאות מס ישירות על הציבור. "אז יצטרכו להעלות את המע"מ באחוז ועוד אחוז, מס שולי, מדרגות וכולי", הסביר, ובכך קישר באופן ישיר בין המאבק במזומן לבין האלטרנטיבה הפחות פופולרית של העלאת מסים גורפת.
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, שהשתתף בפאנל, הציע זווית נוספת לדיון וטען כי חלק מהפתרון טמון דווקא בצמצום הבירוקרטיה הממשלתית. "איך מקבלים יותר כסף? תורידו את הבירוקרטיה יהיה יותר כסף. בכל מקום בכלכלה הישראלית, בדיור, בכל משרדי הממשלה, כל רגולטור שם את המכבש שלו", אמר. לדבריו, אם המטרה היא לגייס עשרות מיליארדי שקלים נוספים, חלק מהפתרון יכול להגיע מייעול רגולטורי ולא רק ממהלכים כמו ביטול המזומן.
המחלוקת בין רשות המסים לבין בנק ישראל אינה חדשה, אך הפעם היא מקבלת ביטוי בוטה במיוחד. בנק ישראל, המופקד על יציבות המערכת הפיננסית ועל ניהול המטבע, מתנגד באופן עקבי לביטול שטרות כסף גדולים, מתוך חשש לפגיעה בציבור הרחב שעדיין תלוי במזומן, ובהם אוכלוסיות מבוגרות, עסקים קטנים ואזורים פריפריאליים שבהם התשתית הדיגיטלית פחות נגישה. מנגד, ברשות המסים רואים במזומן כלי מרכזי להסתרת הון והתחמקות ממס, ומבקשים לצמצם את השימוש בו ככל האפשר.
המהלך המוצע אינו ייחודי לישראל. מדינות רבות בעולם מצמצמות בהדרגה את ההסתמכות על מזומן, לעיתים דרך ביטול שטרות גדולים ולעיתים באמצעות תמריצים לתשלומים דיגיטליים. עם זאת, המעבר המלא לכלכלה ללא מזומן מעורר שאלות לא פשוטות בנוגע לפרטיות, לנגישות ולשליטה של הציבור בכספו, ולכן הוא נתקל בהתנגדות גם במדינות מפותחות נוספות.
בשלב זה מדובר בהצהרת כוונות של מנהל רשות המסים ולא בצעד שעבר אישור ממשלתי או חקיקה. ההתנגדות הצפויה מצד בנק ישראל, יחד עם הרגישות הציבורית לנושא, מעידה על כך שהדרך לביטול שטר ה-200 שקל, ובוודאי לביטול מוחלט של המזומן בישראל, עדיין ארוכה ורצופת מכשולים. עם זאת, ברור כי הלחץ התקציבי הכבד, הנובע מהוצאות הביטחון הגדולות הצפויות בשנים 2027-2028, ימשיך להציב את הנושא על סדר היום הציבורי והפוליטי בחודשים הקרובים.
הצהרתו של מנהל רשות המסים חושפת את הדילמה הכלכלית העומדת בפני ישראל: בין הצורך הדחוף בהכנסות נוספות לקופת המדינה לבין החשש מפגיעה בציבור ובחירות הצרכניות של האזרח הפשוט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה