הלך לעולמו איש העסקים המקורב לנתניהו ולנשיא הרצוג

איש העסקים מוטי סנדר הלך לעולמו. סנדר היה מוכר בעיקר בזכות קשריו ההדוקים עם שתי הדמויות המרכזיות בפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון: נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו. מותו מסמן את סופו של פרק מרתק בקוליסות הפוליטיקה הישראלית, שבו שימש סנדר לא פעם כגורם מתווך ומתעד מאחורי הסצנה הגלויה לעין.

סנדר לא היה דמות פוליטית במובן הרגיל של המילה. הוא פעל כאיש עסקים, אך הקרבה שלו לבכירים ביותר במדינה הפכה אותו לשחקן משפיע בזירות שבהן התקבלו החלטות גורליות. אחד הרגעים הבולטים ביותר בקריירה הציבורית שלו, אם ניתן לכנות אותה כך, התרחש בשנת 2019, בעיצומה של אחת התקופות הסוערות ביותר בפוליטיקה הישראלית.

באותה תקופה, כאשר המדינה הייתה שרויה במבוך של משברים קואליציוניים וסבבי בחירות חוזרים ונשנים, תיעד סנדר בוידאו רגע שהפך לאחד מאותם מסמכים היסטוריים שמלווים את הזיכרון הפוליטי הקולקטיבי. בסרטון, שהפך לנכס בדיוני פוליטי מרכזי, נראה נתניהו מתחייב בפני יו"ר מפלגת העבודה דאז, אבי גבאי, שלא יחבור לעולם לאביגדור ליברמן.

ההתחייבות הזו לא הייתה הצהרה שולית. היא נגעה ישירות לשאלת הקמת ממשלה אפשרית שהייתה יכולה לשנות מהיסוד את מפת הכוחות הפוליטית בישראל. לו הייתה ההתחייבות מתממשת באותה עת, סביר להניח שרצף סבבי הבחירות שליווה את ישראל בשנים שלאחר מכן היה נראה אחרת לגמרי. יש הטוענים כי אותה הבטחה, אילו קוימה, הייתה יכולה למנוע אפילו את סבב הבחירות הצפוי בשנת 2026, שכן הדינמיקה הקואליציונית שנוצרה בעקבות אי-קיום ההתחייבות הזינה שרשרת ארוכה של אי-יציבות שלטונית.

מעבר לפרשת הוידאו המפורסמת, שמו של סנדר נקשר גם לפרשה רגישה ומורכבת נוספת: טענות שלפיהן שימש כגורם מתווך בתקופה שקדמה לבחירות לנשיאות המדינה, בין הרצוג לנתניהו, בנושאים הנוגעים לחנינה אפשרית ולעסקת טיעון. לפי הטענות, סנדר ניסה לגשר בין הצדדים בנושא רגיש ביותר שעמד אז על סדר היום הציבורי.

חשוב לציין כי שני הצדדים, הן הרצוג והן נתניהו, הכחישו בתוקף את הטענות הללו. מעולם לא הוצגו ראיות מוצקות שתומכות בגרסה שלפיה סנדר אכן תיווך בנושא כה רגיש, והפרשה נותרה עטופה בערפל ובניחושים שליוו את הזירה הפוליטית הישראלית לאורך תקופה ארוכה.

הדמות של סנדר ממחישה תופעה רחבה יותר שמאפיינת את הפוליטיקה הישראלית: קיומם של "אנשי קשר" בלתי רשמיים, שאינם מחזיקים בתפקיד ציבורי רשמי אך נהנים מגישה בלתי אמצעית לבכירי המדינה. דמויות כאלה, שפועלות מעבר לעין הציבורית, יכולות לעיתים להשפיע על מהלכים היסטוריים יותר מאשר חברי כנסת רבים. התיעוד שביצע סנדר ב-2019 הוא דוגמה מובהקת לכך: רגע שתועד באקראי, או שלא באקראי, הפך לחלק בלתי נפרד מהנרטיב הפוליטי שמלווה את ישראל מאז.

למה זה חשוב

אם ההתחייבות שתיעד סנדר ב-2019 הייתה מתקיימת, מפת הקואליציות בישראל הייתה עשויה להיראות אחרת, וייתכן שחלק מסבבי הבחירות החוזרים שישראל עברה מאז היו נחסכים. הסיפור מזכיר לקוראים כמה החלטות גורליות בפוליטיקה הישראלית מתקבלות מחוץ לעין הציבורית, על ידי אנשים בלי תפקיד רשמי אך עם גישה לבכירים.

בשלב זה טרם נמסרו פרטים נוספים על נסיבות פטירתו של סנדר, ולא ידוע אם יתקיימו הספדים או טקסי זיכרון פומביים בהשתתפות בכירים שעמם היה מקורב. ייתכן שבימים הקרובים יתפרסמו תגובות נוספות מצד אישים שהכירו אותו מקרוב, ואולי אף התייחסויות רשמיות מלשכותיהם של נתניהו והרצוג, בהתחשב בקשר ההדוק שליווה ביניהם ובין איש העסקים לאורך שנים.