מנסים להציל את מכירת כאל: דיסקונט וחורש יכניסו קרן אמריקאית

בנק דיסקונט וג'ורג' חורש לא מוותרים על עסקת מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל, ובוחנים בימים אלה מתווה חדש שיאפשר להחיות את העסקה שנתקעה. לאחר שרשות התחרות בלמה בחודש שעבר את מכירת השליטה בכאל ליוניון, חברת חורש, הצדדים מנהלים שיחות על הכנסת שותף שלישי שיחזיק עד 50% ממניות החברה.

מדובר בקרן ההשקעות האמריקאית גלטין, שכבר מחזיקה כיום ב-15% ממניות דיסקונט ניו יורק, אותן רכשה באוגוסט 2025 תמורת 150 מיליון דולר. בעבר החזיקה גלטין גם בשליטה בחברת הביטוח הפניקס. המתווה הנבחן כולל ויתור של חורש על השליטה בכאל, צעד שלטענת יועצים משפטיים עשוי לפתור את החשש שהעלתה רשות התחרות מפני ניגוד עניינים בין כאל לרשת סופר-פארם, שבה מחזיק חורש.

העסקה המקורית נחתמה בספטמבר 2025, כשחורש והראל התחייבו לרכוש את כאל מדיסקונט תמורת 4 מיליארד שקל. באוקטובר האחרון סירבה רשות התחרות לאשר את העסקה, אך המועד האחרון להשלמתה הוא 1 בנובמבר, ולכן הצדדים פועלים בלחץ זמן. אם לא יימצא פתרון, חורש והראל יידרשו לשלם קנס של 187 מיליון שקל בגין אי-השלמת העסקה. דיסקונט, מצדו, מכין במקביל תשקיף להנפקת כאל בבורסה, כאפשרות גיבוי אם המכירה לא תצא לפועל עד מאי 2027, המועד שבו הבנק מחויב על פי חוק למכור את אחזקותיו בחברה.

במקביל לדרמה סביב כאל, בנק דיסקונט מצא עצמו השבוע גם בכותרות בשל פרשה אחרת: סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת רחל ברקאי, אישרה הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד הבנק בגין גביית עמלות יתר בפירעון מוקדם של משכנתאות. הבנק גבה עמלה תפעולית של 60 שקל על כל מסלול בנפרד בתוך אותה הלוואה, במקום עמלה אחת כוללת, ובעקבות ההסדר יוחזרו ללקוחות כ-950 אלף שקל. לקוחות שנפגעו בין אוקטובר 2016 לספטמבר 2021 יקבלו את הכסף ישירות לחשבונם תוך 90 יום.

הבנקים בישראל נמצאים השבוע גם תחת מתקפה ישירה מצד הממונה על התחרות, עורכת הדין מיכל כהן, שהאשימה אותם בכנס איגוד בתי ההשקעות בשימור כוחם על חשבון הציבור. "הבנקים שומרים על המבצר שלהם. הם רוצים לקוחות רדומים ולא מעורבים", אמרה כהן, והציגה חישוב לפיו אילו ריביות הפיקדונות של משקי הבית היו עולות כמו אלו של עסקים גדולים, רווחי הבנקים היו קטנים בכ-20 מיליארד שקל בין 2022 ל-2024. בעקבות זאת הכריזה כהן על חמש קבוצות הבנקים הגדולות כ"קבוצת ריכוז", אך בנק ישראל יצא נגד ההחלטה והגדיר אותה "צעד קיצוני ולא מידתי".

הביקורת מקבלת משנה תוקף לאור נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר, שמראים כי כ-43% מהכספים שעברו מחשבונות העו"ש לפיקדונות הופנו דווקא למסלולים קצרי טווח עם ריבית זניחה. כ-14 מיליארד שקל הופקדו בפיקדונות של עד חודש בריבית ממוצעת של 1.36% בלבד, ובפיקדונות היומיים, שבהם הופקדו כ-6.3 מיליארד שקל, הריבית הממוצעת עמדה על כ-0.67% בלבד. לשם השוואה, הקרנות הכספיות, שמציעות ריבית שנתית צפויה של כ-3%, גייסו רק כ-4.6 מיליארד שקל, פחות משליש מהסכום שזרם לפיקדונות הקצרים. מי שהעדיף להתחייב לחצי שנה עד שנה קיבל תנאים טובים משמעותית: ריבית ממוצעת של 3.54%, כשבנק וואן זירו הוביל עם 6% למצטרפים חדשים.

בזירה הפיסקלית, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' התבטא השבוע נגד העלאה נוספת של המע"מ, ואמר כי הוא מעדיף שינויים מבניים רחבים יותר במערכת המיסוי. אהרונוביץ' הזהיר כי השנים 2027 ו-2028 צפויות להיות מאתגרות למשק בשל ההוצאות הביטחוניות הגדלות, ואמר כי "לא לעולם חוסן". לדבריו, הרשות מגבשת תוכנית שתכלול הפחתת מס על הכנסות מעבודה, לצד בחינה מחדש של פטורים ונקודות זיכוי, כדי למצוא מקורות הכנסה חלופיים במקום העלאת שיעורי המס הקיימים.

על רקע הסערות הכלכליות, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל פרסמה סיכום פעילות שבועי רגיל יחסית. בראשות המנכ"לית רינה קמני, קיימה ההתאחדות וובינר חשיפה ליעד פיג'י בהשתתפות שגריר המדינה בישראל, וכן וובינר מקצועי בנושא בינה מלאכותית לסוכני נסיעות. ההתאחדות גם קיימה כנס נציגי מפלגות לקראת הבחירות, במסגרתו נשאלו הדוברים אם יפעלו להכרה בענף התיירות כענף שנפגע ממשברים מתמשכים. קמני הודיעה כי הכנס השנתי של ההתאחדות ייערך ב-15 בנובמבר 2026 בעיר נתניה.

בחודשים הקרובים צפויים להתבהר כמה מהגורלות המרכזיים בזירה הכלכלית: האם דיסקונט וחורש יצליחו לשכנע את רשות התחרות לאשר את המתווה החדש עם גלטין לפני המועד הקובע בנובמבר, כיצד יגיבו הבנקים להתוקפנות הרגולטורית של הממונה על התחרות, ואילו שינויים במערכת המיסוי יגבש בפועל משרד האוצר לקראת הממשלה הבאה. כל אלה יתחדדו ככל שתתקרב מערכת הבחירות, שכבר משפיעה ישירות על תקצוב תוכניות ממשלתיות כמו תוכנית הפיתוח לחברה הערבית.