הדולר מטפס הבוקר ל-3.05 שקלים בשוק המקומי, על רקע העלאת הריבית הדרמטית של הפדרל ריזרב האמריקאי. הבנק המרכזי בארצות הברית החליט להעלות את הריבית ברבע אחוז, לטווח של 3.75% עד 4%, בפעם הראשונה מאז יולי 2023. ההחלטה מגיעה בניגוד מוחלט לרצונו של הנשיא דונלד טראמפ, שלחץ שוב ושוב על הפד להוריד את הריבית.
צילום: דונלד טראמפמדובר בשינוי המדיניות הראשון תחת נגיד הפד החדש, קווין וורש, שנכנס לתפקיד במאי השנה לאחר שמונה על ידי טראמפ מתוך ציפייה שיוביל להורדת ריבית. בפועל קרה ההפך: וורש הוביל את הוועדה המוניטרית להחלטה שהתקבלה פה אחד, תוך שהוא מדגיש כי האינפלציה עדיין גבוהה מדי. "אנו מאותתים על עליות נוספות בעלויות האשראי בחודשים הקרובים", מסרו גורמים בבנק המרכזי.
בהודעה הרשמית שפרסם הפד תוארה הכלכלה האמריקאית כבריאה, כאשר הצריכה הפרטית וההשקעות העסקיות, ובראשן ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית, ממשיכות לתמוך בשוק העבודה ובצמיחה. יחד עם זאת, ההודעה כללה גם התייחסות מפורשת לאי הוודאות הגיאופוליטית, בלשון זהירה שמכוונת להתפתחויות במזרח התיכון ולמלחמת הסחר העולמית, כגורמים שממשיכים להשפיע על שרשראות האספקה ועל מחירי הסחורות. עבור הצרכן האמריקאי הממוצע, המשמעות המיידית של ההחלטה היא התייקרות אשראי: הלוואות, משכנתאות וכרטיסי אשראי צפויים להתייקר בעקבות עליית ריבית הבסיס, מה שמכביד על הכיס בטווח הקצר.
הסיבה המרכזית להעלאה היא אינפלציה עיקשת שמסרבת לרדת. מדד ה-PCE, המדד המועדף על הפד, עומד על 3.7%, כמעט פי שניים מהיעד הרשמי של 2%. גם מדד המחירים לצרכן הראה עלייה חודשית של 0.4% באוגוסט, כשהאינפלציה השנתית נותרה על 3.4%. תחזיות הפד שפורסמו עם ההחלטה מציגות תמונה קשה עוד יותר: האינפלציה לא צפויה לחזור ליעד עד שנת 2029, שנה מאוחר יותר ממה שהוערך קודם.
16 מתוך 18 קובעי המדיניות בפד צופים לפחות עוד העלאת ריבית אחת עד סוף השנה, ורק שניים מהם מעריכים שהריבית תישאר יציבה. בפועל, קובעי המדיניות מעריכים כי הריבית תגיע לטווח של 4% עד 4.25% עד סוף 2026, ותישאר שם גם בסוף 2027. ההחלטה השמיטה במכוון התייחסות קודמת שייחסה את האינפלציה לזעזועי היצע זמניים בשוק האנרגיה, מהלך שפורש כאיתות לכך שבפד רואים כעת את לחצי המחירים כרחבים ועמוקים יותר.
ברקע ההחלטה עומד גם הזינוק במחירי הנפט, שהחריף לאחר שסעודיה סגרה צינור מרכזי שעוקף את מצר הורמוז. חוזי נפט מסוג ברנט נסגרו מעל 105 דולר לחבית, ומערב טקסס מעל 101 דולר. גם המכסים שהטיל ממשל טראמפ על יבוא, יחד עם גל ההשקעות העצום בתשתיות בינה מלאכותית, ממשיכים להזין את לחצי המחירים במשק האמריקאי.
בשוק האג"ח נרשמת דרמה מקבילה: תשואת האג"ח האמריקאית לעשר שנים חצתה את רף 5% והגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט נדרש להסביר לקונגרס כיצד הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח כשמחיר הכסף מזנק, בזמן שהחוב הפדרלי חצה את רף 40 טריליון דולר והוצאות הריבית על החוב הופכות לנטל תקציבי הולך וגדל.
ההחלטה טלטלה גם את שוק המניות האמריקאי. יום המסחר בוול סטריט, שנפתח באווירה חיובית ובעליות מתונות, הסתיים בגל מכירות נרחב: מדד דאו ג'ונס צנח בכ-625 נקודות, ירידה של כ-1.2% עד 1.3%, וננעל ברמה של 51,467 נקודות, השפל שלו מזה כשלושה חודשים. מדד S&P 500 איבד עד 0.69%, ומדד הנאסד"ק, שעלה בתחילת המסחר בכ-0.7%, מחק את מרבית העלייה וסיים בירידה של כ-0.37%. כ-75% ממניות מדד S&P 500 ננעלו בירידות, סימן לחששות רוחביים בקרב המשקיעים. במקביל, תשואת האג"ח לשנתיים, הרגישה במיוחד לציפיות שינויי ריבית, עלתה ל-4.74%, מדד הפחד זינק ביותר מ-5%, והדולר האמריקאי התחזק ב-0.65% מול סל המטבעות העיקריים, לשיא של כחודש וחצי, בעוד המשקיעים נהרו לנכסים בטוחים יותר.
מניות הבנקים ספגו את המכה הקשה ביותר ורשמו את יום המסחר החלש ביותר שלהן מאז פברואר: גולדמן זאקס, וולס פארגו, בנק אוף אמריקה וסיטיגרופ איבדו יותר מ-2% כל אחת, בעוד ג'יי.פי מורגן נסוגה בכ-1%. החשש המרכזי בשוק הוא שסביבת ריבית גבוהה לאורך זמן תפגע ביכולת ההחזר של לווים ותכביד על פעילות המערכת הפיננסית כולה.
בבית ההשקעות מיטב מזהירים מפני הסיכונים שבמדיניות הנוכחית. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של הבית, כתב כי הפד "הכניס את עצמו לפינה ועלול לבצע העלאות ריבית לא נחוצות ואף מזיקות לכלכלה כדי להרגיע את שוק האג"ח". לדבריו, אינפלציית הליבה בפועל דווקא ירדה מ-2.5% ל-2.4%, ועיקר העלייה באינפלציה הכללית נובעת ממחירי האנרגיה, נתון שמעורר שאלות לגבי הצורך המיידי בהידוק כה חד. זבז'ינסקי הזהיר כי הידוק נוסף עלול להכביד על הכלכלה האמריקאית, על רקע חולשה שכבר ניכרת בצריכה הפרטית ובהשקעות בבנייה.
ההחלטה מגיעה בעיתוי פוליטי רגיש, פחות מחודשיים לפני בחירות האמצע בארצות הברית שיקבעו אם המפלגה הרפובליקנית תשמור על השליטה בקונגרס. הציבור האמריקאי כבר מרגיש את הלחץ: מחירי הבנזין גבוהים בכשליש מאשר לפני שנה, והריבית הממוצעת על משכנתא קבועה ל-30 שנה מתקרבת ל-7%. בישראל, מדדי המניות בתל אביב דווקא סיימו את יום המסחר במגמה חיובית לקראת ההודעה, כאשר מדד ת"א-35 התחזק ב-1.32%.
כעת, כל העיניים נשואות לישיבת הפד הבאה בדצמבר, שם יתברר אם מדובר במהלך חד פעמי שנועד להרגיע את שוק האג"ח, או בתחילתו של מחזור העלאות ריבית ממושך שילווה את הכלכלה האמריקאית עד עמוק בתוך 2027. עבור ישראל, המשמעות המיידית היא המשך לחץ על הדולר ועל שוק המט"ח המקומי, במיוחד אם הפער בין ריבית הפד לריבית בנק ישראל, העומדת על 3.25%, ימשיך להתרחב.
הדולר סיים את יום המסחר האחרון בעלייה, והשוק כבר מתחיל לתמחר את האפשרות להעלאת ריבית נוספת בסוף השנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה