גדי איזנקוט שם סוף לשבועות של ציפייה. מנהיג "יש עתיד לאומי" פרסם הלילה פוסט ארוך ברשתות החברתיות ובו הבהיר באופן חד משמעי: הוא לא יקים ממשלת אחדות עם בנימין נתניהו. ההכרזה מגיעה בדיוק כשבגוש השינוי מתקשים עד מאוד לגבש קו אחיד, ובזמן שבסביבת ראש הממשלה בוחנים כל אפשרות לבלימת המהלך.
בפוסט שפרסם, קבע איזנקוט כלל ברור: רק חבר כנסת שיחתום על העקרונות שהציג עוד לפני יום הבחירות יוכל להצטרף לממשלה שהוא מתכנן להקים. מדובר במהלך שנועד לייצר קו אדום פוליטי ברור, ולמנוע ממתנגדיו לטעון שהוא "מתפשר" כדי לצבור תמיכה.
איזנקוט לא הסתפק בהצהרה על מה שהוא לא יעשה. הוא כתב כי בכוונתו לפעול מיד כדי לממש את הרוב שקיים, לדבריו, בכנסת הנכנסת. בין הצעדים שמנה: ביטול חוקי הרפורמה המשפטית, הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר, והגדלת מספר המשרתים בצבא ובשירות הלאומי, כלומר קידום חוק גיוס שיחול גם על הציבור החרדי.
ההצהרה מגיעה על רקע תוצאות בחירות שיצרו, לפי כל ההגדרות, מבוי סתום. הליכוד נותר המפלגה הגדולה בכנסת עם 27 מנדטים, אבל גוש נתניהו נעצר על 53 מנדטים בלבד. גוש השינוי, מנגד, מחזיק ב-48 מנדטים בלי המפלגות הערביות. אף אחד מהצדדים לא הגיע לרוב של 61 חברי כנסת, מה שהופך כל ניסיון להרכיב ממשלה למשוכה אמיתית.
בגוש השינוי עצמו לא מסתירים את הקושי. עד כתיבת שורות אלה, ארבעת ראשי המפלגות בגוש לא הצליחו אפילו לקיים פגישה משותפת אחת. שני שחקני המפתח, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, נותרו "הנעלמים" המרכזיים בתכנון. ליברמן מצהיר שוב ושוב כי לא יישב בממשלת מיעוט, אך עוד לפני הבחירות היה הראשון שהציע חקיקה מתואמת מול הקואליציה הנוכחית.
התרחיש הצפוי בימים הקרובים ברור יחסית. ביום רביעי יתפרסמו תוצאות הבחירות הסופיות ברשומות, ואז ייפתח מצעד הממליצים בבית הנשיא. כבר עכשיו מעריכים כי איזנקוט הוא זה שיקבל את המנדט להרכבת הממשלה, בין היתר הודות לתמיכה צפויה מהמפלגות הערביות. עם זאת, הסיכויים בפועל להקים ממשלה יציבה מוערכים כ"קלושים עד לא קיימים".
גם אם איזנקוט יקבל את המנדט, הדרך שלו ללשכת ראש הממשלה רחוקה מלהיות פשוטה. הליכוד לא צפוי להצטרף אליו, החרדים דורשים התחייבות לחוק פטור מגיוס כתנאי לכל הצטרפות, וגם בנט וגם ליברמן התחייבו במהלך הקמפיין שלא להקים ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות. כל מסלול אפשרי להרכבת ממשלה, כך נראה כרגע, מחייב הפרה של הבטחה כזו או אחרת שניתנה לבוחרים.
יש מי שמציעים פתרונות יצירתיים למבוי הסתום. מומחים למשפט ציבורי מצביעים על כך שהחוק בישראל לא מחייב כלל הסכמים קואליציוניים או תמיכה של 61 חברי כנסת, אלא רק רוב רגיל בהצבעת אמון אחת במליאה. לפי הפרשנות הזו, איזנקוט יכול להודיע "עלה בידי" ולהציג ממשלה בלי שום הסכם קואליציוני, ולהעמיד כל חבר כנסת בפני בחירה פומבית: לתמוך בממשלה החדשה לפי קווי היסוד שהציג, או להשאיר את נתניהו בשלטון.
בינתיים, בסביבת נתניהו ממוקדים במאמץ הפוך לגמרי: מניעת שיתוף פעולה בין גוש השינוי לרשימה המשותפת, וניסיון ליצור דה-לגיטימציה לכל ממשלת מיעוט שתסתמך על תמיכה ערבית. אף אחד מהצדדים, כך מסתמן, לא באמת רוצה כרגע בממשלת אחדות: לא נתניהו שמעדיף ללכת לבחירות חוזרות, ולא ראשי גוש השינוי שמעדיפים להפר הבטחה אחרת על פני ההבטחה המרכזית שאיחדה את רוב מצביעיהם.
עוד מהדיווחים
לפי מאמר דעה ב-jpost, כ-80% מהישראלים מסכימים על כ-90% מהסוגיות האסטרטגיות המהותיות שעומדות בפני המדינה. ב-jpost נטען כי נתניהו, איזנקוט, בנט, ליברמן, לפיד ואף יאיר גולן צריכים לשקול מחדש את סירובם לשרת בממשלה בראשות נתניהו.
למה זה חשוב
אם איש מהגושים לא יצליח להרכיב ממשלה עם 61 חברי כנסת, ישראל עלולה להיקלע לסבב בחירות נוסף או לתקופה ממושכת של חוסר יציבות שלטונית. הקרב סביב חוק גיוס שיחול גם על הציבור החרדי ישפיע ישירות על מי שמשרת היום בצה"ל ובשירות הלאומי, ועל חלוקת הנטל בין המגזרים.
המועד הקריטי הבא נקבע ליום שלישי, בעוד כשבוע וחצי, אז תושבע הכנסת החדשה. או אז יחל המרוץ האמיתי: בחירת יושב ראש הכנסת, שבו המועמד המוביל הוא איזנקוט עצמו, ולאחריו תחילת הניסיונות המעשיים להעביר את חבילת החוקים שעליה הכריז. עד אז, כל הצדדים ימשיכו לבחון אם יש בכלל דרך לצאת מהמבוי הסתום בלי לשלם מחיר פוליטי כבד.
גדי איזנקוט סוגר את הדלת על ממשלת אחדות עם נתניהו, וישראל ממשיכה לצעוד לעבר שבועות של אי ודאות פוליטית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה