בנט וליברמן דורשים מאיזנקוט את יו"ר הכנסת כביטוח

דרמה פוליטית מתפתחת בין שותפי גוש השינוי רגע לפני ההתייעצויות אצל הנשיא הרצוג. אביגדור ליברמן ונפתלי בנט דורשים מגדי איזנקוט מהלך חריג ביותר: למסור לידיהם את תפקיד יו"ר הכנסת, כ"ביטוח" שימנע ממנו לברוח בסוף לממשלת אחדות עם בנימין נתניהו.

צילום: אביגדור ליברמן

ההיגיון מאחורי הדרישה הוא קר וחישובי. אם איזנקוט יחזיק ביו"ר הכנסת ובסופו של דבר יחליט בכל זאת לחבור לנתניהו, הוא לא יוכל "לקחת את זה בחזרה". כדי להחליף יו"ר כנסת נדרש רוב של 90 חברי כנסת, מספר כמעט בלתי אפשרי להשגה. המשמעות: מי שמחזיק בתפקיד הזה, מחזיק בפועל במנוף שליטה על סדר היום הפרלמנטרי, ללא קשר למי שיושב בממשלה.

מה קדם לזה

ב-27.10.2026 נערכו הבחירות לכנסת ה-26, ובתום הספירה עמד גוש נתניהו על 53 מנדטים מול 48 לגוש השינוי בראשות גדי איזנקוט. עוד קודם, ב-16.10.2026, האשים ליברמן את איזנקוט בכך שהוא "בני גנץ 2" שמתכנן להקים ממשלה עם נתניהו. ב-30.10.2026 דיווחנו שבישראל ביתנו האשימו את איזנקוט בניהול קמפיין "אגואיסטי" שפגע בגוש, והבהירו שהמפלגה לא תשב בממשלה עם נתניהו.

בפועל, ליברמן ובנט מנסים לכבול את איזנקוט מראש, עוד לפני שהחלו המגעים הרציניים להרכבת הממשלה. הם חוששים שבתום הדין ודברים, איזנקוט ימצא את עצמו קרוב יותר לנתניהו מכפי שהבטיח, ורוצים שהצעד הזה ינוטרל כבר עכשיו.

במקביל, מתברר שגם רע"מ והרשימה המשותפת מוכנות לתמוך במהלך של החלפת יו"ר הכנסת. לפי גורמים בכירים ברע"מ, הם רואים דווקא בליברמן את המכשול המרכזי בדרך להקמת ממשלה חלופית. לדבריהם, מאז פורסמו תוצאות הבחירות ליברמן רק מקשיח את עמדותיו ומציב תנאים נוקשים יותר ויותר, וזאת כדי לקדם את מועמדותו האישית לראשות הממשלה.

יו"ר רע"מ מנסור עבאס, מצדו, העריך בשיחות עם מקורביו בסוף השבוע שהסיכוי לבחירות נוספות גבוה במעט מהסיכוי שתקום ממשלה חדשה. עבאס גם הזהיר את מפלגות האופוזיציה כי אין שום ערובה ששיעור ההצבעה הגבוה בציבור הערבי יחזור על עצמו בסבב בחירות נוסף, מה שעשוי לשנות את מפת הכוחות באופן דרמטי.

בתוך כך, איזנקוט עצמו פרסם במוצאי שבת הודעה נרחבת שבה פרש את עקרונותיו לקראת ההתייעצויות. הוא הציג ארבעה תנאים שלא יוותר עליהם: הכרה בישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית, מחויבות לערכי מגילת העצמאות, חובת שירות צבאי או אזרחי לכלל האזרחים, והכרה בחמאס כארגון טרור שיש להשמיד את כוחו הצבאי והשלטוני ברצועת עזה.

איזנקוט הבהיר שבכוונתו לפעול "למימוש הרוב הפרלמנטרי המובהק באופן מיידי", ובין היתר לקדם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר וחובת שירות לכל. "אל תתנו לאף אחד להטעות אתכם: במדינת ישראל הכנסת היא שנותנת את אמונה בממשלה, ולא להפך", כתב. מהדברים משתמע שהוא עשוי לנסות לגבש רוב פרלמנטרי עוד לפני שתקום ממשלה, ולצורך כך בדיוק עשוי להידרש מהלך של החלפת יו"ר הכנסת.

ליברמן עצמו הכחיש אמש בתוקף פרסומים לפיהם הוא דורש את התפקיד עבור עצמו. "אין לי שום רצון ושום כוונה להיות יו"ר הכנסת", כתב ברשת איקס. אלא שההכחשה הזו לא מלמדת שישראל ביתנו ויתרה על מעורבות בבחירת היו"ר, ובגוש השינוי כבר מתקיימים מגעים בעניין. ליברמן גם הבהיר שלא יישב בממשלה עם החרדים ולא יתמוך מבחוץ בממשלה שתישען על רע"מ או המשותפת, עמדה שמקשה מאוד על הקמת חלופה לנתניהו.

לנוכח המבוי הסתום, איזנקוט בוחן גם אפשרות של ממשלת מיעוט, ומקיים מגעים עם יהדות התורה. גורמים במפלגה החרדית מציינים שהנכונות לשוחח איתו נובעת בין היתר מכך שנתניהו לא הצליח לספק להם את ההסדר שביקשו בנושא הגיוס. עם זאת, הפער עדיין עצום: איזנקוט התחייב לחובת שירות לכלל האזרחים, בעוד יהדות התורה דורשת הסדר שיבטיח את המשך לימודיהם של תלמידי הישיבות ללא גיוס. אם שבעת חברי הכנסת של יהדות התורה לא יתנגדו לממשלת מיעוט, ייתכן ויימצא מסלול להשבעת ממשלה בלי החרדים בקואליציה, אך זה דורש הסכמות בין מפלגות שעמדותיהן כיום סותרות.

במקביל, בגוש השינוי נבחנת גם אפשרות יצירתית ושנויה במחלוקת: מעבר לבחירה ישירה לראשות הממשלה, מודל שמכונה בקרב הגורמים המעורבים "מודל נתניהו 2021", על שם רעיון שקידם נתניהו עצמו לאחר הבחירות שלא הכריעו באותה שנה. לפי המתווה הנבחן, הציבור יבחר ישירות את ראש הממשלה, והמועמד הזוכה יוכל להקים ממשלה באופן אוטומטי בלי להזדקק לתמיכת 61 חברי כנסת. המשמעות: אפשרות ממשית להקמת ממשלת מיעוט, גם במצב הפוליטי המפוצל הנוכחי.

התאריך הקריטי הבא שאליו נושאים הכל עיניים הוא 10 בנובמבר, מועד השבעת הכנסת החדשה. לקראת אותו יום, גורמים בגוש השינוי מתכננים לנצל את הזמן כדי להחליף את יו"ר הכנסת ולפעול במהירות להעברת חוקים מרכזיים, בהם הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר, חוק גיוס שוויוני, וביטול מה שמכונה בגוש "חוקי ההפיכה המשטרית". בגוש לא מסתירים: "המצב מורכב, אנחנו עוד בתחילת הדרך. מה שכבר ברור שהולכים בכל הכוח על הכנסת. נתחיל שם ונתקדם. שבועות מתישים לפנינו", מסר גורם בכיר בגוש. לא ברור עדיין מי יהיה המועמד המוסכם לתפקיד יו"ר הכנסת. בין השמות שעולים: איזנקוט עצמו, יאיר לפיד, או עודד פורר מטעם ישראל ביתנו, כאשר הבחירה בכל אחד מהם עלולה לעורר רגישויות פוליטיות נוספות בתוך הגוש.

עוד מהדיווחים

לפי מעריב, איזנקוט ציין בהודעתו שתוצאות הבחירות משקפות רוב של יותר מחצי מיליון קולות נגד הממשלה היוצאת ובעד שינוי. לפי מעריב, איזנקוט הודיע גם על כוונה לקדם חיזוק מערך המשרתים וביטול חוקי ההפיכה המשטרית. לפי הארץ, בהשוואה לבחירות 2022 השינויים הבולטים ביותר היו עלייה בהצבעה למפלגות הערביות והיחלשות ש"ס.

למה זה חשוב

אם המאבק סביב תפקיד יו"ר הכנסת לא ייפתר, הדרך להקמת ממשלה חדשה עלולה להיתקע לחודשים, מה שעשוי להוביל לסבב בחירות נוסף ולהמשך חוסר יציבות פוליטית. מי שיחזיק בתפקיד ישפיע ישירות על נושאים שנוגעים לכל אזרח, כמו חוק הגיוס וועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

בשלב זה אין במחנה השינוי ולא במחנה נתניהו מסלול מוסכם להקמת ממשלה. ראשי המפלגות יידרשו בימים הקרובים להכריע על מי ימליצו בפני הנשיא, אך גם לאחר מכן הדרך להשבעת ממשלה צפויה להיות ארוכה ורצופה מכשולים, כאשר שאלת יו"ר הכנסת עשויה להפוך לאחד הקרבות הראשונים והמכריעים במאבק הקואליציוני.