איראן "תברך" על נפילת נתניהו - אך מומחה מזהיר: לא ישנה כלום

במשך כמעט שנה הוזהר הציבור הישראלי מתרחיש אפוקליפטי: ראש הממשלה בנימין נתניהו ידחה את הבחירות באמתלה ביטחונית, ואם בכל זאת יתקיימו, הן ייפגמו באלימות, בזיוף ובסיכול ההכרזה על התוצאות. בפועל, הבחירות התקיימו כסדרן, הקלפיות נספרו, התוצאות הוכרזו, והליכוד יצא מהן כמפלגה הגדולה ביותר בכנסת עם 27 מנדטים.

צילום: בנימין נתניהו

התרחישים שתוארו בחודשים האחרונים היו דרמטיים במיוחד. נטען כי "קיימת סכנה ממשית שנתניהו וחבריו יעשו הכל כדי לדחות את הבחירות", וכי אם בכל זאת יתקיימו, "אנחנו צפויים למעשי זיוף, אלימות ועיוות התוצאות". בפברואר האחרון דווח על "עידוד לאלימות ביום הבחירות בקלפיות רגישות", ונטען כי גורמים במשרד התחבורה שוקלים להגביל טיסות כדי להקשות על ישראלים מהעולם להגיע להצביע. גם אהוד ברק הקים ארגון חשאי שתכליתו להתגונן מפני תרחיש שבו אנשי נתניהו פורצים לכנסת ושורפים פתקי הצבעה.

מה קדם לזה

ב-31.10.2026 דיווחנו שהמפלגות החרדיות שוקלות לנטוש את נתניהו ולפנות למגעים עם גוש השינוי, בעוד ש"ס צנחה ל-6 מנדטים מול 7 ליהדות התורה. ב-30.10.2026 דיווחנו שבישראל ביתנו האשימו את גדי איזנקוט בניהול קמפיין שפגע בגוש השינוי, והבהירו כי המפלגה לא תשב בממשלה עם נתניהו.

אף אחד מהתרחישים הללו לא קרה. הבחירות נערכו, הקלפיות נותרו פתוחות, התוצאות נספרו והוכרזו ללא עיכוב. גוש נתניהו, הכולל בין היתר את דגל התורה, סיים עם 53 מנדטים, גוש גדי איזנקוט עם 48, והמפלגות הערביות עם 19. לא נרשמה שום הפרעה אלימה בקלפיות, לא הוטלו הגבלות חריגות על טיסות, ואיש לא ניסה לעכב את ההכרזה הרשמית על התוצאות.

מה שכן התברר הוא פער עצום בין תחזיות הסקרים לתוצאה בפועל, בעיקר ביחס לכוחו של הליכוד. ארבעה ימים לפני הבחירות חזתה חדשות 13 ללליכוד 19 מנדטים בלבד, חדשות 12 העריכו 21 וכאן 11 חזו 20. בפועל קיבל הליכוד 27 מנדטים, פער של עד שמונה מנדטים מהתחזית האחרונה. רק i24NEWS וערוץ 14 זיהו מראש כוח גדול יותר למפלגה, עם הערכות של 26 ו-30 מנדטים בהתאמה. פרשנים הסבירו את הפער בכך שהתחזיות לא שיקפו נכון את חלוקת הכוח בתוך גוש הימין, ושחלק מהמצביעים הכריעו לטובת הליכוד רק ברגע האחרון.

בעוד שהחששות מהפיכה שלטונית התבררו כמוגזמים, פרשה אחרת, אמיתית הרבה יותר, דווקא פרצה ביום הבחירות עצמו. עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר פרסם ביקורת חריפה על אופן התנהלות המשטרה, שלטענתו ביצעה מעצרים בשעה 06:00 בבוקר יום ההצבעה על בסיס מידע מודיעיני שהגיע מהליכוד, ללא צו חיפוש. "הולך ומתברר כמה זה הסיפור הכי חמור שקרה כאן במערכת הבחירות", כתב דרוקר, והוסיף כי "ייתכן מאוד שעל זה המפכ"ל צריך ללכת הביתה".

לפי התיאור שהציג דרוקר, במהלך החיפושים נמצאו מעטפות ובהן כסף שעליהן נכתב "התנועה האסלאמית", אך המשטרה לכאורה לא הבחינה בינה לבין מפלגת רע"ם. הודעה לתקשורת על המעצרים פורסמה, לדבריו, כבר בשעה 09:00, עוד לפני שהחשודים נחקרו כלל. נתניהו עצמו ניצל את הפרשה במהלך יום הבחירות ושיגר הודעות קוליות למיליוני מספרי טלפון עם המסר "גונבים לנו את הבחירות". בהמשך שוחררה אחת מהשופטות חשוד אחד מהמעצר, רופא ערבי שלדבריה לא נמצאה כל תשתית ראייתית נגדו. עיתונאי בן כספית הצטרף לביקורת וכתב: "לשכת רה״מ, שמופעלת מקטאר, מפעילה את המשטרה, שמבצעת מעצר. זה מזמן לא רפובליקת בננות. זו דיקטטורה".

המתח סביב סיקור הבחירות לא נעצר שם. באולפן הבחירות של כאן 11 התפתח עימות סוער בין המגישה אילה חסון לעיתונאי רועי שרון, סביב השאלה האם הסקרים הצליחו לחזות נכונה את תוצאות הבחירות. חסון טענה כי "אמת חלקית לפעמים היא גרועה משקר", בעוד שרון הדגיש כי מרבית הסקרים כן זיהו נכונה שלא יהיה רוב ברור לאף גוש. העימות עורר תגובה חריפה מצד כתב חדשות 12 ברק רביד, שהפנה את הביקורת לא רק כלפי חסון אלא גם כלפי הנהלת תאגיד השידור הציבורי. "הבושה היא בעיקר של ליאור לנדנברג וגולן יוכפז שמאפשרים סגנון דוחה כזה", כתב רביד.

הקשר ביטחוני רחב יותר ליווה את כל מערכת הבחירות. החששות מדחיית ההצבעה "באמתלה ביטחונית" עלו על רקע המתיחות המתמשכת מול איראן, והטענות בדבר הגבלת טיסות נקשרו בזמנו לנוכחות מטוסי תדלוק אמריקאים בנמל התעופה בן גוריון, נוכחות שקשורה לשיתוף הפעולה הביטחוני עם ארצות הברית בתקופת הנשיא דונלד טראמפ. בסופו של דבר אף אחד מהתרחישים הללו לא השפיע על יכולתם של ישראלים לטוס ולהצביע, והטיסות נחתו כסדרן לפני יום הבחירות.

צילום: דונלד טראמפ

עוד מהדיווחים

ארבעה ימים לפני הבחירות חזו בחדשות 13 שהליכוד יקבל 19 מנדטים בלבד, בחדשות 12 העריכו 21 ובכאן 11 העריכו 20, פער של עד שמונה מנדטים לעומת התוצאה הסופית. ב-i24NEWS העריכו שהליכוד יקבל 26 מנדטים ובערוץ 14 העניקו לו 30 - הראשון טעה במנדט אחד והשני בשלושה מנדטים. שמואל רוזנר מחדשות 13 הסביר שבסקרים שלפני הבחירות הליכוד נראה חלש יותר ומפלגות אחרות בגוש קיבלו תמיכה גבוהה יותר, וכשהגיעו תוצאות האמת התברר שהליכוד התחזק על חשבונן.

במקביל, מתפרסמת בניו יורק טיימס הערכה מצד איראן על השפעת הטלטלה הפוליטית בישראל על היחסים בין המדינות. לדברי מוחמד סאלח סדגיאן, מנהל המרכז הערבי למחקרים איראניים בטהראן, בהנהגה האיראנית היו שמחים לראות את סיום כהונתו של נתניהו, שלטענתו שכנע את הנשיא דונלד טראמפ לתקוף את איראן ואף פעל לקדם תקיפות נוספות לקראת הבחירות. עם זאת, בטהראן מעריכים כי מדובר בשינוי קוסמטי בלבד: "מאז שנות ה-80, המדיניות של איראן וישראל זו כלפי זו נותרה עקבית, ללא קשר לשאלה איזו ממשלה כיהנה בישראל", אמר סדגיאן, והוסיף כי "כל שינוי שיתרחש יהיה, ככל הנראה, זמני בלבד ולא שינוי אסטרטגי".

למה זה חשוב

ההבדל בין 53 ל-48 מנדטים בין הגושים עשוי להכריע מי ירכיב את הממשלה הבאה, מה שישפיע ישירות על מדיניות הממשלה בתחומי ביטחון וכלכלה. פרשת המעצרים ביום הבחירות, אם אכן בוצעה על בסיס מידע מהליכוד בלי תשתית ראייתית מספקת, מעלה שאלות קשות על עצמאות המשטרה ועל אמון הציבור במוסדות אכיפת החוק.

כעת, כשהאבק שקע והתוצאות הרשמיות ידועות, נותרות שתי שאלות פתוחות: האחת, כיצד הגיעו כמעט כל מכוני הסקרים לפער כה גדול בהערכת כוחו של הליכוד. השנייה, חמורה יותר, האם המשטרה אכן פעלה על פי מידע שהגיע מהליכוד נגד חשודים בלי בסיס מספיק, ומה יעלה בגורל הבדיקה שדורש דרוקר מצד מח"ש. בינתיים, המפלגות נערכות למשא ומתן קואליציוני מורכב, כאשר ההבדל בין 53 ל-48 מנדטים בין שני הגושים עלול להכריע את זהות הממשלה הבאה.

על רקע המשא ומתן הזה, עולה גם תרחיש פוליטי בלתי צפוי: הסכם רוטציה אפשרי בין נתניהו לגדי איזנקוט. לפי דיווחים שהודלפו שעות ספורות לאחר פרסום תוצאות הבחירות, נתניהו פתוח להבנות עם יריבו הפוליטי, אם כי בשלב זה מדובר בהערכות ובתרחישים בלבד, ללא הסכם סגור, חלוקת תפקידים מוסכמת או אישור רשמי מצד מי מהצדדים. לפי הניתוח, רוטציה כזו תאפשר לנתניהו להשתחרר מהאיומים החוזרים על שלמות הקואליציה שלו, בעוד שאיזנקוט יוכל להציג את עצמו כמי שהסכים לפשרות למען אחדות ישראל ולבנות מעמד לקראת ראשות הממשלה בעתיד.