וול סטריט מציינת החודש ציון דרך משמעותי: ארבע שנים של שוק שורי רצוף, שהתחיל דווקא בתקופה קשה לכלכלה האמריקאית. ב-12 באוקטובר 2022 נסגר מדד S&P 500 ברמה של 3,577.03 נקודות. ארבע שנים מאוחר יותר, ב-12 באוקטובר 2026, המדד עומד על 7,807.24 נקודות, עלייה של כ-118%. רק שני שווקים שוריים בהיסטוריה, אלה שהחלו ב-1982 וב-2009, הניבו תשואה גבוהה יותר בארבע שנותיהם הראשונות.
השוק יצא לדרך בתקופה שבה הכלכלה האמריקאית נאבקה באינפלציה גבוהה, בהעלאות ריבית חדות ובתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. שבעה שבועות בלבד לאחר השפל, בנובמבר 2022, הושק הצ'אטבוט "ChatGPT", ומאז הפכה הבינה המלאכותית בהדרגה למנוע המרכזי שהניע את העליות בוול סטריט. חברות שבבים ותשתיות מחשוב, ובראשן אנבידיה, נהנו מציפיות לביקוש עצום, וגררו אחריהן את כלל השוק.
מה קדם לזה
ב-17.10.2026 דיווחנו על פאניקה בוול סטריט, כשמדד הפחד זינק והנאסד"ק צנח ב-4.5% על רקע חששות ממניות הבינה המלאכותית והשבבים. ב-30.10.2026 דיווחנו שמניית אלפאבית צנחה ב-13% ומחקה כ-500 מיליארד דולר משוויה ביום אחד, בין היתר בשל תזרים מזומנים חופשי שלילי. ב-27.10.2026 דיווחנו שמיקרוסופט מציעה לכ-60 אלף עובדים, כרבע מכוח האדם שלה, לפרוש מרצון, כחלק מהתייעלות שמטרתה להפנות משאבים להשקעות בבינה מלאכותית.
אלא שכעת, דווקא עם חגיגת ארבע השנים, מתחדדת שאלה מרכזית: האם המנוע שהניע את העליות יוכל להמשיך לספק את הסחורה? ביום שישי האחרון ספג השוק מכה חדה. מדד S&P 500 ירד ב-1.8%, ונאסד"ק צנח ב-2.9%. מניית אינטל התרסקה בכמעט 29% בעקבות תחזית רווח מאכזבת, ודוחות אמזון הוסיפו שמן למדורה והעצימו את החששות מהיקף ההשקעות העצום בתחום הבינה המלאכותית.
הנתון שמסביר את החשש מגיע מניתוח המתבסס על דוחותיהן של חמש ענקיות הטכנולוגיה המובילות, מיקרוסופט, אלפאבית, אמזון, מטא ואורקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2026 השקיעו החברות יחד יותר כסף ממה שהפיקו מפעילותן השוטפת, לראשונה בסדרת נתונים שמתחילה בשנת 2011. מתחילת השנה הפיקו חמש החברות תזרים מזומנים שוטף של 542.9 מיליארד דולר, עלייה של 29% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלא שההשקעות ההוניות שלהן כמעט הוכפלו, לכ-556.9 מיליארד דולר. התוצאה: מעבר מעודף תזרים חופשי של 143.5 מיליארד דולר בשנה שעברה, לגירעון מצרפי של 14 מיליארד דולר השנה.
השינוי ניכר גם בתגמול לבעלי המניות. שיעור התזרים התפעולי שהוחזר למשקיעים באמצעות דיבידנדים ורכישות חוזרות של מניות צנח מ-27.4% ל-9.3% בלבד, השפל של 15 השנים האחרונות. הרכישות החוזרות של מניות ירדו ב-83%, כאשר מטא ואלפאבית לא ביצעו רכישות חוזרות כלל בתשעת החודשים הראשונים של השנה. חשוב להדגיש כי הדוחות עצמם אינם מצביעים על משבר רווחיות רחב: מתוך 60% מחברות S&P 500 שפרסמו דוחות עד יום שישי, 82% עקפו את תחזיות הרווח, וצמיחת הרווחים המשולבת עומדת על 30.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
מבין החברות הבולטות, מטא ספגה ביום שישי הורדת תחזית דירוג אשראי מיציבה לשלילית, כאשר הדירוג עצמו נותר ברמה גבוהה. הגוף המדרג צופה למטא גירעון של 71 מיליארד דולר בתזרים המזומנים החופשי התפעולי בשנת 2027, ומעריך שהחברה תידרש לממן את מלוא הגירעון הצפוי לה ב-2028 באמצעות חוב. בתגובה הכריזה מטא על תוכנית גיוס הון של עד 97.5 מיליארד דולר, המשלבת מניות רגילות, מניות בכורה המירות ומכירת מניות עתידית ללא זכות הצבעה, כך שכוח ההצבעה של מנכ"ל החברה מארק צוקרברג לא יידולל.
לעומת מטא, מיקרוסופט נהנית מגישה נוחה בהרבה לשוקי האשראי. הנפקת אג"ח של 25 מיליארד דולר שביצעה החברה משכה ביקושים של כ-115 מיליארד דולר, והונפקה בתנאים טובים משמעותית מאלה שקיבלה אלפאבית בהנפקה דומה. מיקרוסופט גם הציגה תזרים מזומנים חופשי חיובי של 18.6 מיליארד דולר ברבעון, בניגוד חד לתמונה אצל אמזון. שירותי הענן של אמזון צמחו אמנם ב-39% ברבעון השלישי, אך התזרים החופשי של החברה בשנה האחרונה היה שלילי ב-42.4 מיליארד דולר, לעומת תזרים חיובי של 14.8 מיליארד דולר בתקופה המקבילה. אמזון צופה הוצאות הון של כ-220 מיליארד דולר בשנת 2026 בלבד.
מעבר להוצאת המזומנים בפועל, קיים גם מחיר חשבונאי נוסף. שרתים וחוות נתונים נרשמים כהוצאות פחת לאורך שנות השימוש בהם, מה שמכביד על הרווח החשבונאי גם זמן רב לאחר ביצוע ההשקעה בפועל. אצל מטא זינקו הוצאות הפחת על שרתים וציוד רשת ב-54% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ובמאזן החברה נרשמו נכסים בהקמה בהיקף של 89.5 מיליארד דולר שעוד לא הושלמו. אינטל, מצדה, מתמודדת עם לחצים מכיוון אחר: ביקוש חזק למעבדי שרתים לצד מגבלות ייצור, זיכרון יקר שמכביד על ביקושים למחשבים אישיים, ופיצוץ שאירע במפעל שלה בקריית גת ובו נהרגו שני עובדים, שהשבית את קו הייצור לכשבועיים. החברה כלל לא צופה תזרים חיובי השנה.
המספרים אינם מעידים בהכרח על קריסה קרובה בביקוש לבינה מלאכותית, אך הם מסמנים שינוי במשוואה שעד כה הניעה את השוק. ככל שפחות כסף חוזר למשקיעים דרך רכישות חוזרות, כך גדלה התלות בכך שההשקעות ההוניות העצומות יניבו בפועל רווחים עתידיים, בעוד הוצאות המימון והפחת רק ממשיכות להצטבר. השאלה אם השנה החמישית של השוק השורי אכן תתממש תלויה כעת פחות בהיקף הצמיחה של ענקיות הטכנולוגיה, ויותר במחיר שהן, ואחריהן המשקיעים, יידרשו לשלם עבורה.
למה זה חשוב
ישראלים רבים חשופים לשוק האמריקאי דרך קרנות פנסיה, קופות גמל וחסכונות שמושקעים במדדי S&P 500 ונאסד"ק. אם ענקיות הטכנולוגיה ימשיכו להוציא יותר כסף על בינה מלאכותית ממה שהן מכניסות, התנודתיות שכבר נראתה באוקטובר עלולה לחזור ולפגוע בערך החסכונות של הציבור הרחב.
**סיכום**: וול סטריט מציינת ארבע שנות עליות חדות, אך השקעות הענק בבינה מלאכותית ותזרים המזומנים השלילי שהן יוצרות מעיבים על הציפיות לשנה חמישית של שוק שורי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה