יום המסחר האחרון בוול סטריט ייזכר כאחד הקשים ביותר בתולדות ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. מניית אלפבית, חברת האם של גוגל, צנחה בכ-13% ומחקה כ-500 מיליארד דולר משווי החברה ביום אחד בלבד. זו הירידה היומית החדה ביותר במניה מאז הנפקתה בשנת 2004, והיא עוקפת אפילו את הצניחה של 11.6% שנרשמה בשיא משבר הקורונה במרץ 2020.
הטריגר לנפילה היה פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי, שהחמיצו את תחזיות האנליסטים בכמה פרמטרים מרכזיים בו זמנית, תופעה שלא נראתה אצל אלפבית כבר כמעט ארבע שנים. ההכנסות אמנם צמחו ב-25% והגיעו ל-127.58 מיליארד דולר, אך נותרו מתחת לתחזית של 128.22 מיליארד דולר. הרווח המתואם למניה הסתכם ב-2.67 דולר, לעומת ציפייה ל-3.02 דולר, והרווח הנקי צנח ל-26.17 מיליארד דולר לעומת 34.98 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הנתון שהדאיג את המשקיעים ביותר היה תזרים המזומנים החופשי השלילי, שהגיע ל-9.07 מיליארד דולר, הרבה מעבר לתחזית של 2.7 מיליארד דולר בלבד. הפגיעה הכואבת ביותר נרשמה דווקא בליבת העסק ההיסטורית של החברה, פרסום בתוצאות החיפוש. ההכנסות מהתחום צמחו רק ב-12% ל-63.35 מיליארד דולר, מתחת לתחזית של 64.96 מיליארד דולר. בשוק מסתכלים על זה כסימן ראשון ומוחשי לכך שהבינה המלאכותית מתחילה לכרסם בעסק המרכזי של גוגל, כשהצ'אטבוטים המתחרים מושכים אליהם חלק הולך וגדל מהחיפושים שבעבר הגיעו ישירות לגוגל.
במקביל, כלי בינה מלאכותית מתחרים כמו הצ'אטבוט של אופן איי איי וזה של אנתרופיק מושכים חלק מהמשתמשים אל מחוץ למנוע החיפוש של גוגל. בחברת הענק האמריקאית מעריכים כי מדובר במגמה שרק תתחזק, מה שמעמיד בספק את יכולתה של גוגל לשמור על הדומיננטיות ההיסטורית שלה בתחום החיפוש המקוון.
מנהל העסקים הראשי של גוגל, פיליפ שינדלר, הסביר שחלק מהפגיעה נובע ממונטיזציה נמוכה יותר במצב החיפוש המבוסס בינה מלאכותית, והוסיף שהחברה מרחיבה כעת את הפרסום במוצרי ה-AI שלה. סמנכ"לית הכספים של אלפבית, ענת אשכנזי, הישראלית שמכהנת בתפקיד, אמרה כי ההשקעות ההוניות של אלפבית בתשתיות בינה מלאכותית ימשיכו לגדול משמעותית גם ב-2027, כשההערכות מדברות על חציית רף ה-300 מיליארד דולר בהשקעה שנתית. החוב לטווח ארוך של החברה כבר זינק ל-125.1 מיליארד דולר, לעומת 21.6 מיליארד דולר בלבד לפני שנה. נקודת האור היחידה בדוח הייתה דווקא חטיבת הענן, Google Cloud, שרשמה הכנסות של 30.7 מיליארד דולר, זינוק של 103% לעומת אשתקד ומעל התחזיות.
מעבר לבעיית ההכנסות, המשקיעים חוששים גם מהיקף ההשקעות העצום של אלפבית בתשתיות בינה מלאכותית. ברבעון האחרון הוציאה החברה יותר מ-51 מיליארד דולר על רכישת נכסים וציוד, בעיקר להרחבת מרכזי נתונים ורכישת ציוד מחשוב. אלפבית שמרה על תחזית ההשקעות השנתית שלה, בין 195 ל-205 מיליארד דולר, אך כאמור ההשקעות ההוניות צפויות לגדול משמעותית בהמשך.
הנפילה של אלפבית לא נשארה מבודדת ותוך 48 שעות גררה אחריה את כל מגזר הטכנולוגיה. מניית אמזון איבדה כ-4.3% במסחר הרגיל ונוספים כ-6% במסחר המאוחר, זאת למרות שחטיבת הענן שלה, AWS, רשמה צמיחה של 39% וקצב ההכנסות השנתי הגיע ל-184 מיליארד דולר, הקצב המהיר ביותר מזה כמעט חמש שנים. הבעיה של אמזון דומה לזו של אלפבית: ההשקעות ההוניות ברבעון הגיעו ל-77.3 מיליארד דולר, כ-20 מיליארד דולר מעל הצפי, ותזרים המזומנים החופשי שלה ב-12 החודשים האחרונים הפך לשלילי בהיקף של 42.4 מיליארד דולר.
הפגיעה החמורה ביותר נרשמה דווקא אצל אינטל, שהציגה רבעון טוב מהצפוי אך קיבלה עונש כבד על התחזית. המניה צנחה בכ-21% במסחר המאוחר אחרי שהחברה צפתה הכנסות של 15 עד 16 מיליארד דולר לרבעון הרביעי, מתחת לציפיות של 17.1 מיליארד דולר. סמנכ"ל הכספים של אינטל, דיוויד זינסנר, הסביר כי "אנחנו רואים את ההאטה בשוק המחשבים נמשכת לפחות עד המחצית הראשונה של השנה הבאה". חלק מהפגיעה בתחזית מקורו בישראל: הפיצוץ שאירע באוקטובר במפעל אינטל בקריית גת צפוי למחוק כ-600 מיליון דולר מההכנסות בשני הרבעונים הקרובים ולפגוע באספקת שבבי שרתים ללקוחות הענן, בדיוק בתקופה שבה הביקוש לשבבים האלה הכי גבוה.
הגל הגיע גם לשוקי אסיה. בדרום קוריאה צנח מדד הקוספי ביותר מ-5%, והבורסה המקומית הפעילה מנגנון חירום שעצר את המסחר הממוחשב למשך חמש דקות אחרי שהחוזים על מדד נוסף ירדו באותו שיעור. מניות ענקיות השבבים הקוריאניות, סמסונג אלקטרוניקס ו-SK הייניקס, הובילו את הירידות. בטוקיו ירד מדד הניקיי ב-2.8% ומדד הטופיקס הרחב איבד 1.3%, כשחברות ציוד השבבים ספגו מכה קשה. בהונג קונג דווקא נרשמה מגמה הפוכה, עם עלייה של 1.5% במדד ההאנג סנג, כשכספי המשקיעים זרמו ממניות השבבים אל עבר מניות פלטפורמות סיניות.
בוול סטריט עצמה, החוזים העתידיים משדרים המשך לחץ: החוזים על הנאסד"ק 100 ירדו בכ-2.1%, החוזים על מדד הס&פי 500 איבדו כ-1% והחוזים על מדד הדאו ג'ונס ירדו ב-0.2%. ביום המסחר שקדם לכך ירד הנאסד"ק ב-1.4%, הס&פי 500 נחלש ב-0.3% והדאו ג'ונס איבד אף הוא 0.3%, זאת למרות שרוב המניות במדד הרחב דווקא עלו. התשואה על אגרות החוב האמריקאיות ל-10 שנים ירדה לכ-4.9%, השפל של החודש האחרון, סימן לכך שמשקיעים מחפשים מקלט בטוח.
למה זה חשוב
הירידות החדות במניות הטכנולוגיה עשויות להשפיע על החיסכון הפנסיוני של ישראלים שחשופים למדדי וול סטריט. הפיצוץ במפעל אינטל בקריית גת, שכבר פגע בתחזיות החברה ועלול למחוק כ-600 מיליון דולר מהכנסותיה, מחדד את התלות ההדדית בין הכלכלה הישראלית לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות.
השאלה המרכזית שמעסיקה כעת את השווקים היא האם הגיע הרגע שבו המשקיעים מפסיקים לתגמל הוצאות ענק על תשתיות בינה מלאכותית, ודורשים במקום זאת הוכחה שהכסף באמת הופך להכנסות. אמזון ואלפבית לבדן צפויות להשקיע יחד יותר מ-400 מיליארד דולר השנה, שתיהן שורפות מזומנים בקצב חסר תקדים, ושתיהן כבר הבטיחו שההשקעות רק יגדלו ב-2027. אלפבית אף חשפה התחייבויות רב-שנתיות של יותר מטריליון דולר לתשתיות, אנרגיה וחכירות ארוכות טווח. מנגד, הנתונים התפעוליים לא בהכרח מעידים על היחלשות בביקוש: AWS צומחת בקצב המהיר ביותר מזה חמש שנים, Google Cloud הכפילה את הכנסותיה בתוך שנה, ופעילות מרכזי הנתונים של אינטל זינקה ב-78%, הצמיחה החזקה ביותר בתחום זה מזה 15 שנה. מיקרוסופט, לעומת זאת, כבר הקדימה צעד וסימנה כיוון אחר כשהורידה את תחזית ההשקעות שלה ל-170 מיליארד דולר, ירידה ממה שתוכנן קודם לכן כ-175 מיליארד דולר, צעד שעשוי לסמן תחילת זהירות גם אצל שאר הענקיות.
הירידות החדות מציבות את המשקיעים בפני מבחן אמון חדש לבום הבינה המלאכותית: בטווח הקרוב צפוי המשך תנודתיות חריפה בשוקי הטכנולוגיה, כשהעיניים נשואות לדוחות הרבעון הבא כדי לבחון האם ההשקעות העצומות אכן מתחילות להניב תשואה, או שמא מדובר בבועה שמתחילה להתפוגג.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה