חודש אוקטובר ייזכר כאחד הקשים ביותר בשנים האחרונות עבור משקיעי הטכנולוגיה בוול סטריט, והפעם הנזק לא נעצר באוקיינוס. בדיקה שנערכה על בסיס נתוני החזקות המוסדיים הישראליים מעלה כי רק בשני ימי המסחר האחרונים של החודש נמחקו כ-5.1 מיליארד שקל מחסכונות הציבור בישראל, כתוצאה מהירידות החדות במניות אלפבית, אנבידיה ו-TSMC. מדד הנאסד"ק 100 סיים את אוקטובר בירידה של יותר מ-5%, ומדד הנאסד"ק המורחב ירד ב-5.3%, החודש הגרוע ביותר שלו מאז מרץ 2025, אז טלטלה מלחמת המכסים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ את השווקים.
הבדיקה התבססה על 11 המניות שהיו במוקד הירידות בוול סטריט ועל היקף ההחזקות המדווח של הגופים המוסדיים הישראליים בסוף יוני, בהתאמה למחירי המניות ולשערי המטבע בסוף המסחר של 28 באוקטובר לעומת 30 באוקטובר. מדובר באומדן ולא במדידה בפועל, שכן ייתכנו שינויים בהיקפי ההחזקה מאז סוף הרבעון השני. עם זאת, היקף ההחזקה המצטבר של המוסדיים ב-11 המניות שנבדקו עמד על יותר מ-47 מיליארד שקל, מה שמעיד על חשיפה משמעותית של כספי החיסכון הפנסיוני והביטוחי לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות.
מה קדם לזה
ב-30.10.2026 דיווחנו כי מניית אלפבית צנחה ב-13% ביום אחד ומחקה כחצי טריליון דולר משוויה, בעקבות דוח רבעוני חלש. ב-16.10.2026 דיווחנו על מפולת קודמת בשוק הטכנולוגיה, שבה מניות כמו CoreWeave מחקה כ-80 מיליארד דולר ביום אחד על רקע חשש מהעלאת ריבית. קודם לכן, ב-7.10.2026, וול סטריט עדיין שברה שיאים חדשים, כששבע ענקיות הטכנולוגיה חצו יחד שווי שוק של 25 טריליון דולר.
אנבידיה הייתה המניה שבה המוסדיים הישראלים הכי חשופים, עם החזקות בשווי של כ-11.16 מיליארד שקל נכון לסוף יוני. אחריה אלפבית, החברה האם של גוגל, עם כ-10.6 מיליארד שקל בשתי סדרות המניה שלה, ולאחריה TSMC הטייוואנית עם כ-7.54 מיליארד שקל ואמזון עם כ-7.4 מיליארד שקל. מניית אנבידיה איבדה כ-5% בתוך יומיים, ירידה שמשקפת שחיקה מוערכת של כ-667 מיליון שקל בשווי ההחזקות של המוסדיים, בעוד TSMC איבדה כ-7.6% ושחקה כ-575 מיליון שקל נוספים.
בפילוח בין הגופים המוסדיים, מנורה מבטחים נמצאה כבעלת החשיפה הגדולה ביותר ל-11 החברות שנבדקו, עם החזקות בשווי של כ-14.4 מיליארד שקל נכון לסוף יוני, דרך מנורה מבטחים פנסיה וגמל ומנורה מבטחים ביטוח. מנורה מבטחים מנהלת את קרן הפנסיה הגדולה בישראל, בהיקף של כ-320 מיליארד שקל. אחריה ניצבת קבוצת הראל עם כ-8.8 מיליארד שקל, אלטשולר שחם גמל ופנסיה עם כ-6.8 מיליארד שקל, וקבוצת מגדל עם כ-6.6 מיליארד שקל.
הכאב הגדול ביותר התרכז דווקא באלפבית, שרשמה את יום המסחר הגרוע בתולדותיה כאשר צללה ב-12.6% ביום אחד, מהלך שמחק כחצי טריליון דולר משווי השוק שלה. הירידה הגיעה בעקבות פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי, שחשפו האטה בצמיחת ההכנסות מפרסום בחיפוש, שעלו ב-12% בלבד לעומת 17% ברבעון הקודם, פער שהחמיץ את תחזיות האנליסטים. מאחורי הנתונים עומד חשש רחב יותר בשוק: שהשימוש הגובר בכלי בינה מלאכותית על חשבון מנועי חיפוש מסורתיים עלול לכרסם בהכנסות הפרסום של גוגל לאורך זמן.
גם אינטל לא נחסכה. מניית ענקית השבבים צנחה ביום שישי האחרון של החודש ב-29%, היום הגרוע ביותר שלה מזה 52 שנה, לאחר שהחברה פרסמה תחזית חלשה מהצפוי. הנפילה גררה אחריה את כלל מניות השבבים, וחידדה את התחושה שהמשקיעים כבר לא מוכנים לממן כל חברה שמתייגת את עצמה כפעילה בתחום הבינה המלאכותית, אלא בודקים בקפידה מי מממן את ההשקעות מכיסו ומי באמצעות הלוואות. חברת CoreWeave, למשל, איבדה יותר משליש משוויה באוקטובר בלבד.
התמונה הפרדוקסלית ביותר של החודש מתגלה במדד S&P 500, שירד באוקטובר בכ-0.9% בלבד, זאת למרות שרוב המניות הכלולות בו דווקא עלו. ההסבר נעוץ בריכוזיות הגבוהה של המדד: אנבידיה ואפל מהוות כ-8% ממנו כל אחת, ועשר החברות הגדולות ביותר מהוות יחד כ-39% ממשקלו הכולל. כך, ירידה חדה במניות הענק הספיקה למשוך את כל המדד מטה, גם כשרוב המניות האחרות נותרו יציבות או עלו. מדד דאו ג'ונס, שתלותו במניות הטכנולוגיה נמוכה יותר, דווקא עלה ב-1.7% באותה תקופה, עדות לכך שהכסף לא נמלט משוק המניות אלא זז בתוכו, ממניות הבינה המלאכותית למניות דפנסיביות ומסורתיות יותר.
מעל כל זה מרחפת שאלת הריבית. הפדרל ריזרב השאיר בשבוע שעבר את הריבית ללא שינוי בטווח של 3.75% עד 4%, אך המסר שליווה את ההחלטה היה ניצי: האינפלציה "נותרה גבוהה", כך נמסר, ונגידה אחת ונשיאת סניף נוסף בוועדה המוניטרית הצביעו נגד ההחלטה ותבעו העלאת ריבית מיידית. מלחמה במזרח התיכון שהקפיצה את מחיר הנפט לרמות של כ-115 דולר לחבית, ותשואת אג"ח ממשלתית אמריקאית לעשר שנים שחצתה השבוע את רף ה-5%, מחדדות את החשש כי ריבית גבוהה לאורך זמן תייקר את מימון הבנייה של תשתיות הבינה המלאכותית ותשחק את ערך הרווחים העתידיים של החברות.
גם בישראל אוקטובר היה חודש שלילי, בין היתר על רקע אי הוודאות סביב הבחירות. מדד ת"א 35 איבד 3.5% מערכו, והירידות במניות המקומיות לצד החולשה באיגרות החוב הקונצרניות צפויות להכביד על תשואות החיסכון לטווח ארוך. על פי הערכות, קופות הגמל צפויות לסיים את אוקטובר בתשואה שלילית ממוצעת של כ-0.4% במסלול הכללי וכ-1.1% במסלול המנייתי, כאשר הירידות החדות ביומיים האחרונים של החודש הפכו תשואות שהיו חיוביות לשליליות. עם זאת, התשואה המצטברת מתחילת השנה צפויה להישאר חיובית, בזכות העליות שנרשמו בחודשים הקודמים.
למה זה חשוב
קריסת מניות הטכנולוגיה פוגעת ישירות בחיסכון הפנסיוני של כל עובד ישראלי, שכן קופות הגמל וקרנות הפנסיה חשופות למניות כמו אנבידיה ואלפבית בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. הדבר צפוי להתבטא בתשואה שלילית במסלולים הכלליים והמנייתיים בחודש אוקטובר, גם אם התשואה המצטברת מתחילת השנה עשויה להישאר חיובית.
השבוע הקרוב עשוי להכריע לאן ממשיכה המגמה: בארה"ב נערכות ביום שלישי בחירות האמצע, שתוצאותיהן עלולות להשפיע הן על מדיניות הרגולציה כלפי ענקיות הטכנולוגיה והן על יחסי הפד עם הממשל. בנוסף, יתפרסמו נתוני תעסוקה לאוקטובר ודוחות כספיים נוספים של חברות טכנולוגיה. השאלה המרכזית שעומדת על הפרק היא אם מדובר בתיקון בריא לאחר תקופה ארוכה של התלהבות מוגזמת מהבינה המלאכותית, או בתחילתה של התפכחות עמוקה יותר, שתלויה בשלושה גורמים: יכולת החברות להוכיח שההשקעות בתחום מניבות תשואה, התנהלות הפד מול נפט יקר, ותוצאות הקלפי בארה"ב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה