צה"ל במתקפה חריגה על הסרט "נז"א": "מציג תמונה מעוותת ומטעה"

שלושה שבועות אחרי שהסרט "נז"א" עלה על המסכים ועורר סערה, צה"ל החליט שהגיע הזמן להגיב, ובגדול. בהודעה חריפה וחריגה באורכה, הצבא יוצא בהתקפה ישירה על יוצרי הסרט וטוען שהם הציגו "תמונה מעוותת, מטעה ולא מציאותית" של תהליכי תכנון ותקיפת המטרות ברצועת עזה.

הסרט, שזכה לפני שלושה שבועות בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל ונציה, נוצר בבימויים של יובל אברהם ורחל שור, ומבוסס על עדויות של 24 חיילים ואנשי מודיעין ישראלים לשעבר שעוסקים בתהליכי בחירת המטרות והתקיפות של צה"ל במלחמה ברצועת עזה.

וזה לא נגמר בהצהרה כללית. צה"ל פירק את הסרט לגורמים ויצא נקודה אחרי נקודה, כדי להראות בדיוק איפה, לטענתו, היוצרים טעו או סילפו את המציאות.

הנקודה הראשונה והבסיסית ביותר: ההוראות המחייבות בצה"ל מבחינות, כך נטען, "באופן מפורש, גורף וברור" בין מחבלים לבין אזרחים בלתי מעורבים בעזה. לפי ההודעה, כל תהליך התקיפה מבוסס על ההבחנה הזו, ואסור לכוון תקיפה לעבר אזרחים.

אחת הטענות המרכזיות שהסרט מעלה, לפיה צה"ל אישר תקיפות שבהן היה צפוי שייהרגו מאות אזרחים, נדחתה בתוקף. "צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה כלשהי בעזה שבה היה צפוי כי ייהרגו 500 אזרחים או מספר המתקרב לכך", נמסר. ויותר מזה: לדברי הצבא, אף אחד גם לא טען ברצינות שתקיפה כזו אכן קרתה.

נקודה שסביבה נבנה חלק ניכר מהנרטיב של הסרט היא מעורבות בינה מלאכותית בבחירת מטרות. גם כאן צה"ל לא משאיר מקום לפרשנות: "בינה מלאכותית מעולם לא בחרה באופן עצמאי מטרות לתקיפה". לפי ההסבר, זיהוי המטרות נעשה אך ורק על ידי קציני מודיעין מוסמכים, התכנון מתבצע על ידי גורמי מקצוע, וההחלטה הסופית היא תמיד בידי מפקדים מבצעיים, בשר ודם.

גם הטענה שהוראות צה"ל קבעו מראש מכסת אזרחים "מותרת" לפגיעה, כמו 20 אזרחים לפעיל זוטר ו-200 למפקד בכיר, נדחתה מכל וכל. באותו הקשר, הצבא גם מבהיר שמערכת "לבנדר", שתפסה מקום מרכזי בשיח סביב הסרט, "אינה מאגר של מטרות מאושרות לתקיפה", אלא רק מסד נתונים שמסייע לחוקרי מודיעין בעבודתם.

צה"ל גם מתייחס לטענה שאזהרות פינוי שימשו כ"כיסוי" לתקיפת אזורים גם כשידוע שאזרחים נשארו בהם. לפי ההודעה, ההוראות המחייבות לא מאפשרות התייחסות כזו, וחובה לקחת בחשבון נוכחות אזרחים גם אחרי אזהרת פינוי.

מעבר לזה, צה"ל טוען שהוא לא "שוכח" את התקיפות אחרי שהן מתבצעות, אלא בודק את התוצאות שלהן, כולל מקרים של פגיעה לא מכוונת באזרחים. לדברי הצבא, בדיקות כאלה הניעו תחקירים במאות מקרים שהתרחשו במהלך הלחימה, ומשמשות בסיס להפקת לקחים.

אבל אולי הפרט הכי עוקצני בהודעה כולה הוא זה: לפי צה"ל, יוצרי הסרט בכלל לא פנו אליו לפני הפרסום כדי לקבל תגובה, כפי שמקובל בעיתונות אחראית. יותר מזה, הם אפילו סירבו לבקשת הצבא לקבל עותק של הסרט אחרי ההקרנה הפומבית. כך שצה"ל נאלץ להסתמך על סקירה שמסר נציג שצפה בסרט, ועל תיאורים פומביים נוספים שהתפרסמו.

צה"ל לא חוסך ביקורת גם מצורת הפקת הסרט עצמו. לטענתו, רוב המרואיינים עסקו רק בשלבים ראשוניים ומוגבלים של העבודה המודיעינית, ולא היו חשופים לתהליך המלא שכולל יועצים משפטיים וגורמים שאחראים לצמצום הפגיעה באזרחים. בצבא טוענים גם שהסרט לא נותן משקל ראוי לטבח השביעי באוקטובר ולשימוש של חמאס באוכלוסייה האזרחית כמגן. אפילו השם "נז"א" נכנס לביקורת: בצה"ל מסבירים שזהו מונח מקצועי מוכר להערכת פגיעה צפויה באזרחים, שנועד דווקא לצמצם נזק, לא להגדיל אותו.

בצד הפוליטי, מאחורי היוזמה לפרסם סרט נגדי עומדים אריאל אברבוך מעמותת "חרב גדעון" וסא"ל במיל' רועי דנינו, שהגו את הסרט "נז"א: הסיפור האמיתי". הפרויקט כולל עדויות של קצינים ולוחמים, תיעוד מבצעי וחומרי שלל שלטענת היוצרים טרם נחשפו, ביניהם חדר תינוקות עם פיר מנהרה ומחבל שחוסל כשהוא לובש ציצית. "האמת לא נמצאת בחדרי העריכה, היא נמצאת בתוך הסמטאות, בתוך חדרי הילדים", אמרו יוצרי הסרט הנגדי.

מצד היוצרים המקוריים, יובל אברהם הגיב לביקורת שספגתה היצירה שלו ולטענות שהיא פוגעת בהסברה הישראלית. לדבריו, המטרה המרכזית היא דווקא לפנות לקהל בארץ ולא רק לעולם: "אנחנו רוצים להגיע בעיקר לציבור בישראל".

בשורה התחתונה של הפולמוס, מדובר בעימות ישיר בין הצבא לבין יוצרי תוכן שמנסים לחשוף, לטענתם, את מה שקורה מאחורי הקלעים של התקיפות בעזה. צה"ל, מצידו, לא מתכוון להשאיר את הטענות בלי מענה, ולא מן הנמנע שנראה עוד תגובות וספין-אוף לפרשה בימים הקרובים.