המחשב הקוונטי כבר עובד, אז למה מניות החברות צונחות?

מחשוב קוונטי אמור להיות העתיד. המחשבים האלה כבר מוכיחים שהם עובדים, מריצים חישובים, שוברים שיאים. אז למה המשקיעים בורחים?

התשובה הקצרה: לעבוד זה לא מספיק. מחשב קוונטי יכול לתפקד מצוין במעבדה, ועדיין להיתקע כשמנסים להגדיל אותו. זו בדיוק הבעיה שמטרידה את כל התעשייה כרגע.

הקיוביט, יחידת המידע הבסיסית של מחשב קוונטי, הוא יצור עדין. כדי לבנות מחשב שימושי באמת צריך לא רק מיליוני קיוביטים, אלא גם מערכות שליטה, כיול וקריאה שגדלות יחד איתם בלי לקרוס. שיטת שליטה שעובדת מצוין עם אלף קיוביטים יכולה להפוך ללא שימושית לגמרי כשמגיעים למאה אלף. במילים אחרות: הבעיה היא לא לבנות עוד קיוביט, אלא לגרום לכל המערכת לגדול בלי להישבר.

וזה בדיוק מה שמסביר את מה שקורה בשוק. בשנה האחרונה מניית IBM ירדה בכ-19%, מכ-273 דולר לכ-221 דולר. איון קיו, שנחשבת לאחת הסטארט-אפיות המובילות בתחום, צנחה הרבה יותר חזק, כ-31%. חברות נוספות בתחום כמו די-ויב וריגטי ירדו אפילו יותר, 34% ו-46% בהתאמה.

עם זאת, IBM יצאה מהקבוצה הזו כמי שספגה הכי פחות נזק. יש לה הסבר פשוט: היא לא רק חברת קוונטים, היא ענקית טכנולוגיה עם עסק יציב ורווחי שמממן את ההרפתקה הקוונטית. ההכנסות הכלליות שלה צמחו בכאחוז בלבד ברבעון, לכ-17 מיליארד דולר, אבל תזרים המזומנים החופשי זינק בכ-70% לכ-2.5 מיליארד דולר. החברה אפילו הגדילה את הדיבידנד שלה בשנה ה-31 ברציפות, ועדיין מתכננת להזרים יותר מ-10 מיליארד דולר למחקר ופיתוח קוונטי בחמש השנים הקרובות.

איון קיו נמצאת במצב שונה לגמרי. ההכנסות שלה כמעט הכפילו את עצמן פי ארבעה, לכ-80 מיליון דולר ברבעון, אבל ההפסד התפעולי הגיע לכ-340 מיליון דולר. זו צמיחה אמיתית, אבל ההפסד פשוט גדול ממנה הרבה יותר. החברה גם ביצעה שתי רכישות גדולות בשנה האחרונה, כולל רכישת יצרנית שבבים בכ-1.8 מיליארד דולר, מה שדילל את המשקיעים הקיימים ושלח את ההפסד למניה לכ-5.1 דולר, לעומת כ-0.7 דולר בשנה שעברה.

הטכנולוגיה עצמה מספרת סיפור מעניין. IBM בחרה בקיוביטים ממעגלים על-מוליכים שצריכים קירור קיצוני, קרוב לאפס המוחלט. זו שיטה מהירה אבל רגישה לרעש. איון קיו הלכה בכיוון אחר לגמרי, יונים לכודים, שיטה מדויקת יותר אבל איטית יותר. אין תשובה חד משמעית איזו גישה תנצח, ושתי החברות מהמרות על מסלולים שונים לגמרי.

מי שמתעמק יותר במחקר מבין שהבעיה האמיתית לא נעלמת גם אם הכסף זורם. גם כשמערכים של אלפי קיוביטים כבר קיימים, האתגר האמיתי הוא לחבר את כל הרכיבים יחד בקנה מידה ענק בלי שהמערכת כולה תהפוך למפלצת בלתי שמישה. חוקרים בתחום כבר הראו מערכים של למעלה מ-6,000 קיוביטים מבוססי אטומים ניטרליים, אבל השילוב של הכל יחד במכונה אחת שעובדת זה סיפור אחר לגמרי.

בשורה התחתונה: השוק עדיין לא יודע איך לתמחר תחום שבו ההישגים המדעיים אמיתיים, אבל הדרך לרווחיות עוד רחוקה. שתי אבני דרך צפויות להכריע הרבה: מערכת 256 הקיוביטים של איון קיו שאמורה לעלות לאוויר בתחילת 2027, והמחשב העמיד בפני שגיאות של IBM שמתוכנן ל-2029. עד אז, מי שסקרן לגבי קוונטים צריך פשוט לחכות ולראות מי באמת יצליח לגדול בלי לקרוס.