מי שחושב שהבעיה האמיתית של החיים המודרניים היא חוסר אפשרויות, מוזמן לפגוש את הפוסט שהסתובב לאחרונה ברשת. גולש אחד תיאר מצב שכנראה יצלצל מוכר אצל לא מעט אנשים: סקרנות בלתי נדלית לגבי כמעט הכל, ורצון עז להשתפר בכל תחום אפשרי, שירה, ריקוד, ציור, כתיבה ביומן, קריאה ואפילו לימודי טכנולוגיה. הבעיה היא לא היעדר מוטיבציה. הבעיה היא שהוא פשוט לא מצליח להתמיד באף אחד מהם.
לפי מה שהוא כתב, אחרי משמרת עבודה של תשע שעות הוא מגיע הביתה עייף, ואז קורה אחד משני דברים. או שהוא פשוט לא עושה כלום, או שהוא קופץ בין התחביבים בלי לתת לאף אחד מהם זמן אמיתי להתפתח. לא מדובר ברצון להיות הכי טוב בעולם בכל תחום, הוא הבהיר, אלא פשוט ברצון להתקדם בעקביות. אבל ברגע שיש יותר מדי אפשרויות על השולחן, גם המשימה הפשוטה הזו הופכת למשימה בלתי אפשרית.
הוא לא היחיד שמתמודד עם זה, ולא במקרה הפוסט קיבל כל כך הרבה הדים. מי שעובד משרה מלאה ומגיע הביתה עם מצבר ריק, מכיר את הרגע הזה שבו הראש אומר תתחיל לצייר, הגוף אומר תתחיל לרקוד, והידיים בסוף פשוט תופסות את הפלאפון. זו לא עצלנות, זו בחירה קשה בין יותר מדי דברים שרוצים את תשומת הלב בו זמנית.
בתגובות לפוסט עלו כמה שיטות שחזרו על עצמן שוב ושוב. הראשונה: להתמקד בתחום אחד בלבד למשך תקופה מוגדרת, למשל חודש או שישה שבועות, ורק אז לעבור הלאה. הרעיון הוא לתת לכל תחביב חלון זמן ממוקד במקום לנסות לקדם את כולם בבת אחת ולא להתקדם באף אחד.
שיטה שנייה שעלתה היא חלוקה לפי ימים בשבוע. יום לציור, יום לקריאה, יום ללימודי טכנולוגיה וכך הלאה. היתרון בשיטה הזו הוא שאין צורך להחליט כל ערב מחדש במה להתעסק, וההחלטה כבר קיימת מראש, מה שחוסך בדיוק את אותו רגע של שיתוק שגורם לרוב האנשים לפתוח את הפלאפון במקום את המחברת.
גולשים אחרים הציעו גישה פשוטה עוד יותר: לוותר על השאיפה לכמות ולהתמקד באיכות הזמן הפנוי. גם עשר דקות ביום בתחום אחד, כל יום, עדיפות על פני שעתיים אקראיות פעם בשבועיים. העיקרון שחזר על עצמו הוא שעקביות לא דורשת זמן רב, היא דורשת מחויבות קבועה, גם אם קטנה.
יש גם מי שהמליץ להפריד בין תחביבים שדורשים אנרגיה נפשית גבוהה, כמו לימודי טכנולוגיה, לבין תחביבים שמשמשים כמנוחה, כמו ציור או כתיבה ביומן. כך אפשר לשבץ את הפעילויות ה"כבדות" בימים שבהם יש יותר כוח, ואת הפעילויות המרגיעות בימים העייפים יותר, במקום לדרוש מעצמך את אותה רמת מיקוד בכל יום בשבוע.
בסופו של דבר, הפוסט לא הניב פתרון קסם אחד שמתאים לכולם. מה שכן עלה ברור מכל התגובות הוא שהבעיה היא לא מספר התחומי עניין, אלא הציפייה להתקדם בכולם בו זמנית ובאותה עוצמה. אולי הפתרון האמיתי הוא פשוט להחליט מה הכי חשוב החודש, ולתת לשאר התחביבים לחכות בתור, בלי רגשות אשם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה