"כמעט ויתרנו": הלוחמים שחיסלו את סינוואר משחזרים את הקרב

צה"ל מציין השבוע שנתיים לחיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר, שתוכנן ובוצע על ידי כוחות צוות הקרב של חטיבת ביסל"ח ברפיח. סינוואר, שהיה אדריכל התקיפה ב-7 באוקטובר ומבוקש מספר אחת של צה"ל ברצועת עזה, חוסל ב-16 באוקטובר 2024 בהיתקלות שלא התבססה על מידע מודיעיני מדויק על מקום הימצאו, אלא על עירנות לוחמים בשטח.

כמה שבועות לפני האירוע קיבלה אוגדת עזה את האחריות על מרחב רפיח מידי אוגדה 162. תחת פיקודה פעלו כוחות צוות הקרב של חטיבת הנח"ל וצוות הקרב של חטיבת ביסל"ח, על בסיס מידע מודיעיני כללי שהצביע על אזורים שבהם עלה חשד להימצאות בכירים בחמאס.

מה קדם לזה

יחיא סינוואר נבחר למנהיג חמאס ברצועת עזה בשנת 2017, ומיד כשיצא מהכלא מילא תפקיד מרכזי בבניית הכוח הצבאי של הארגון. הוא נחשב לאדריכל מתקפת 7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו כ-1,200 בני אדם ו-251 נחטפו, כפי שדיווחנו ב-8.10.2026 בציון שלוש שנים לאירוע.

ביום החיסול זיהה כוח תצפית שלושה מחבלים במרחב הרוס בשכונת תל סולטאן, במרחק של כ-300 מטרים ממבצע הנדסי רחב היקף שהתנהל באזור. שניים מהם נשאו שמיכה, השלישי נשא אפוד. הכוחות החלו בסריקות, ובשלב מסוים נשקלה האפשרות להפסיק את החיפוש. "כמעט מחזל"שים את האירוע", סיפר אחד המפקדים שהשתתפו בקרב. "אבל איפשהו כואבת לי הבטן, קשה לי לחזל"ש, ואני קורא ללוחמים שזיהו ומבקש מהם להסביר מה ראו".

הלוחמים התעקשו שראו מחבל, ובהמשך אותרו עקבות נעליים שקיבלו מהם את הכינוי "סיטרואן", בשל צורת הסוליה. בעקבותיהן התקדם סגן מפקד הגדוד, ואחד מאנשי החפ"ק זיהה שלושה מחבלים עם שמיכות ופתח לעברם באש. מפקד הגדוד פגע בידו של אחד מהם, שרק בדיעבד התברר כי היה סינוואר עצמו. במהלך ההיתקלות הושלכו לעבר הכוחות ארבעה רימונים שלא התפוצצו, הכוחות השיבו באש וטנקים ירו לעבר המבנה. לוחם מגדוד 450 נפצע קשה ופונה תחת אש לבית החולים סורוקה.

סינוואר, שנפצע בידו, נמלט יחד עם שני מחבלים נוספים למבנה סמוך. בעת שפלוגת צנחנים מחטיבת ביסל"ח נכנסה לחפות על הכוחות, הבחין אחד הלוחמים בכתם דם. "אני עם הרגל מנסה לגעת בו כדי להבין אם זה טרי, ואז הבנתי שזה טרי", סיפר. מיד לאחר מכן הושלך רימון נוסף מהקומה העליונה. "אני רואה את הרימון נופל, שומע נצרה נפתחת וצורח 'רימון'", שחזר אחד המפקדים. בזכות תגובת הכוח איש לא נפגע.

לאחר נסיגת הכוח הוכנס למבנה רחפן, שזיהה מחבל יושב על כורסה, פניו מכוסות, מנסה לפגוע ברחפן באמצעות מקל. "מבחינתי זה מחבל. הבנו שזה סינוואר רק בדיעבד", סיפר אחד הלוחמים. בעקבות הזיהוי ירו טנקים לעבר המבנה וחיסלו את המחבל, מבלי שהכוחות ידעו באותו רגע מי הוא. בשל תנאי השטח והחשש מסכנות נוספות, הוחלט שלא להיכנס למבנה בלילה.

רק למחרת, כאשר צולם המחבל שוב באמצעות רחפן והתמונה הועברה למג"ד ולמח"ט, החלה להתבהר התמונה. "המג"ד מראה לנו תמונה ושואל למי הוא דומה. אנחנו מתחילים לזרוק שמות אחד של השני בצחוק", שחזר אחד המפקדים. "ואז הוא אומר: 'תגידו, הוא לא דומה לסינוואר?'. אנחנו כולנו תופסים את הראש". לאחר אימות מול גורמי הביטחון, הודיע המג"ד בקשר כי המחבל שחוסל הוא אכן יחיא סינוואר. "ברגעים הראשונים כל הגוף מרגיש צמרמורת", סיפר אחד הלוחמים.

לחיסול הייתה עבור אחד המפקדים גם משמעות אישית. חברו הטוב נרצח במסיבת הנובה יחד עם בת זוגו, וגם שתי בנות דודות של אשתו נרצחו שם. לאחר הקרב התקשר לאביו של חברו ואמר לו: "אני מודיע לו שהמעגל הושלם, כמו שהבטחתי לו". הקרב לא הסתיים עם חיסול סינוואר, שני מחבלים נוספים מהחוליה חוסלו בימים שלאחר מכן, ובדיקת נעליו של האחרון מהם העלתה שזו אותה סוליה שהותירה את עקבות ה"סיטרואן" בתחילת האירוע.

במסמך בכתב ידו של סינוואר, שנאסף בעבר במהלך התמרון ברצועת עזה ועסק בתכנון מתקפת 7 באוקטובר, נמצאו הנחיות מפורשות לתיעוד מעשי הרג והרס לצורכי תעמולה, כולל הצתת יישובים שלמים. באותו מסמך הזכיר סינוואר גם אפשרות של "התערבות של חיזבאללה" שתעודד קריסה של ישראל, ברוח התוכנית שהציג לרחבת התקיפה.

עוד מהדיווחים

במסמך שנאסף מסינוואר נכתב במפורש: "יש להתארגן לשתיים או 3 פעולות שמטרתן שריפה של שכונות שלמות, קיבוץ וכדומה. ירססו על המקום דלק או סולר ממכלית מיוחדת, ישרפו את המקום וישדרו את התמונות", לפי מעריב.

למה זה חשוב

חיסולו של סינוואר נתפס בצה"ל כנקודת מפנה שהחלישה את יכולת הפיקוד וההחלטה של חמאס. כפי שעולה מדיווחי נקודה מהשבועות האחרונים, צה"ל ממשיך גם כיום בפעילות נגד שרידי הארגון ברצועת עזה, כולל חיסול מפקדים בכירים בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי והשמדת מנהרת ענק שחצתה את הקו הצהוב.

בצה"ל מעריכים כי חיסולו של סינוואר היווה נקודת מפנה בהתנהלות חמאס ברצועת עזה. בטווח הקצר הורגש היעדרו בתהליכי קבלת ההחלטות וביכולת התיאום של הארגון, נוכח מעמדו המרכזי בהנהגתו. בהמשך ניכרו שינויים בדפוסי הפעולה של הזרוע הצבאית, פערים בהנהגה, שחיקה ביכולות הפיקוד וקשיים בשמירה על הלכידות הארגונית. "יש היבט של מזל, אבל יותר יש עניין של ערכים, חיילים ומ"פ שלא מוותרים ומקפיצים כוחות", סיכם אחד המפקדים. "זה לא רק מזל, זו דבקות במטרה".