בנט תוקף את נתניהו: "תפיסת הביטחון שלו היא של קטאר?"

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הערב לציבור את תפיסת הביטחון המעודכנת של מדינת ישראל. התפיסה גובשה בעקבות מלחמת התקומה ומציבה במרכז מעבר ממדיניות של הכלה והגנה למדיניות התקפית, שבמוקדה מניעה וסיכול איומים עוד בטרם התממשו.

צילום: בנימין נתניהו

"מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 חייבה את ישראל להשיב מלחמה שערה", אמר נתניהו בהצגת התפיסה. "בלחימה רצופה, מעזה עד תימן, מלבנון עד איראן, ישראל הרחיקה מעליה סכנת השמדה גרעינית קרובה והסירה את טבעת החנק של הציר האיראני".

מה קדם לזה

ב-15.10.2026 דיווחנו כי נתניהו הזהיר שאם איראן תתקוף את ישראל "זו תהיה טעות חייה", והדגיש כי לישראל יש אפשרות לפעול באופן עצמאי כדי להגן על עצמה. התפיסה המעודכנת מתפרסמת כעת כהמשך ישיר לקו הזה, ומעגנת אותו כעיקרון רשמי במדיניות הביטחונית.

ראש הממשלה התייחס גם לתפקוד הדרג המדיני והצבאי במהלך הלחימה. "הממשלה והקבינט המדיני ביטחוני קיבלו החלטות מושכלות, צה"ל וזרועות הביטחון תקפו בעוצמה והעורף האזרחי עמד איתן", ציין.

הלב של התפיסה החדשה הוא שינוי בגישה הביטחונית המסורתית של ישראל. נתניהו הסביר כי "מלחמת התקומה חייבה ריענון של עקרונות בסיסיים בתפיסה המסורתית של הביטחון הלאומי", ועמד על הצורך "במתן עדיפות למניעה והתקפה על פני הכלה והגנה, כולל נקיטת מכת מנע לסיכול איומים מתהווים".

מעבר לעיקרון ההתקפי, התפיסה החדשה כוללת מספר רכיבים נוספים. בין היתר מדובר על חיזוק ההגנה על העורף האזרחי מפני איומים חדשים שהתפתחו במהלך המלחמה, וכן על ביסוס מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית בעלת השפעה.

רכיב משמעותי נוסף בתפיסה נוגע לעצמאות הביטחונית של ישראל. נתניהו הדגיש את הצורך בהרחבת העצמאות בתחום החימושים, צעד שנועד לצמצם את התלות של ישראל באספקת נשק מגורמים חיצוניים, בעיקר ארצות הברית. לצד זאת, התפיסה שמה דגש על הבטחת היתרון הטכנולוגי של ישראל, תוך השקעה בטכנולוגיות המתקדמות ביותר הקיימות כיום.

רכיב נוסף שנכלל בתפיסה הוא הגברת המאבק בגלי האנטישמיות שהתעצמו ברחבי העולם מאז פרוץ המלחמה. נתניהו ציין כי מדובר בחזית נוספת שבה על ישראל לפעול באופן יזום ולא רק להגיב לאירועים.

לצד השינויים הביטחוניים, נתניהו התייחס גם להזדמנויות המדיניות שנפתחו בעקבות המלחמה. לדבריו, המציאות האזורית החדשה שנוצרה מאפשרת לישראל לכונן בריתות חדשות הן באזור והן מחוצה לו, הזדמנות שלא הייתה קיימת טרם המלחמה.

עוד מהדיווחים

התפיסה גובשה בידי נתניהו בסיוע המטה לביטחון לאומי (המל"ל) בראשות שמואל בן עזרא, לפי הדיווח. הפרסום נעשה ביום ראשון בערב, לפי הדיווח.

בעקבות הצגת המסמך, יצא ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בהתקפה חריפה על נתניהו, וטען כי לא ניתן לדעת אם תפיסת הביטחון שהוצגה היא של ישראל או של קטאר, לאור נוכחות "סוכנים קטארים" בלשכת ראש הממשלה, לדבריו. בנט תקף גם את מה שכינה "דיל ההשתמטות של ביבי ודרעי", וטען כי בעקבותיו חסרים לצה"ל כ-20 אלף חיילים. לצד זאת האשים את נתניהו בהמשך מימון חמאס בהיקף של כ-250 מיליון שקלים בחודש, פי שניים לדבריו ממה שהיה קודם, והציג כחלופה מדיניות הכוללת הכרזה על קטאר כאויב וסילוקה מרצועת עזה ומישראל.

גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט הצטרפו לביקורת על המסמך. לפיד כינה אותו "שטחי" ו"מנותק", בעוד איזנקוט תיאר אותו כ"שני דפים חלולים, מלאים בסיסמאות", וטען כי נתניהו נכשל בהשגת מטרות המלחמה שהציב בעבר. איזנקוט התחייב כי ממשלה בראשותו תגבש אסטרטגיית ביטחון לאומי תוך 150 ימים מהקמתה.

למה זה חשוב

אם התפיסה החדשה אכן תתורגם למעשה, ישראל צפויה לפעול יותר במכות מנע ופחות בהמתנה להתקפה, כולל אפשרות לפעולה עצמאית בלי תלות בארצות הברית בתחום החימוש. לצד זאת, החיזוק המוצהר בהגנה על העורף עשוי להשפיע על תקציבי ביטחון ועל האזרחים בשגרה ובחירום.

בשורה התחתונה, תפיסת הביטחון המעודכנת מסמנת שינוי כיוון מוצהר במדיניות הביטחונית של ישראל, מגישה שהתבססה על הרתעה והגנה לכיוון שמדגיש יוזמה, התקפה ועצמאות. בשלב זה לא נמסר מתי ואיך יתורגמו עקרונות התפיסה לצעדים אופרטיביים ברורים, ונראה כי הדיון הציבורי והמקצועי סביבה רק מתחיל.