ישראל ניהלה בפועל את העברת המיליארדים מקטאר לחמאס

מגזין "טיים" האמריקני פרסם תחקיר מטלטל שמניח על השולחן מסמכים והתכתבויות פנימיות שלא פורסמו בעבר. התחקיר, שתפס את הכותרת הראשית של המגזין, חושף כי ישראל לא רק אישרה את העברת הכספים מקטאר לרצועת עזה במשך למעלה מעשור, אלא היתה מעורבת באופן ישיר בניהול המנגנון כולו.

מדובר בסכום עצום של כ-2 מיליארד דולר שזרמו מדוחא לרצועה. לפי התחקיר, ממשלות בראשות בנימין נתניהו לא הסתפקו באישור סביל. הן עודדו את המשך התשלומים, השתתפו בקביעת מנגנוני החלוקה ופעלו באופן אקטיבי לשמר את הסדרי המימון, גם כשבכירים ישראלים תקפו בפומבי את קטאר על מימון חמאס.

מה קדם לזה

ב-20.9.2026 דיווחנו כי קטאר הכחישה שהכספים שהיא מעבירה לעזה מגיעים לזרוע הצבאית של חמאס, וטענה שמדובר בניסיון הסחת דעת פוליטי בישראל. באותה כתבה צוין כי נתניהו הגיב לדיווחים הראשוניים בהאשמת בני גנץ, נפתלי בנט ויאיר לפיד. ב-22.9.2026 דיווחנו כי נתניהו רמז שאביגדור ליברמן היה מעורב בגיבוש מנגנון הכספים, טענה שכבר נסתרה בעבר ושבנט עצמו חזר בו ממנה והתנצל ב-2025.

הפער בין ההצהרות הפומביות לפעולה בשטח עומד במרכז החשיפה. גורם בממשל טראמפ הראשון תיאר זאת במילים חדות: "בכירים ישראלים נהגו לגנות את התשלומים בפומבי, אבל במקביל ביקשו בדלתיים סגורות מדוחא להמשיך להעביר אותם". לפי הדיווח, הצביעות הזו אף עוררה את זעמם של הקטארים עצמם, שדרשו עד 2018 לקבל תיעוד רשמי בכתב על מעורבות ישראל בהסדרים.

מעבר לכספי הסיוע ההומניטרי הרשמי, חשף התחקיר קיומו של ערוץ מימון חשאי נוסף, ישיר מקטאר לחמאס. לפי הממצאים, סך כל הכספים האלה, בידיעתו המלאה של נתניהו, מימנו כמחצית מהתקציב של כל הזרוע הצבאית של הארגון. זהו אחד הפרטים המזעזעים ביותר בתחקיר: לא עוד "כסף הומניטרי שדלף" בטעות, אלא מערכת ידועה שמימנה את המכונה הצבאית שתקפה את ישראל ב-7 באוקטובר.

לפי התחקיר, נתניהו הוזהר על כך כבר משנת 2019. גורמים בשב"כ, באמ"ן ואף גורמים מצריים התריעו בפניו כי הכסף הקטארי מגיע ישירות להתעצמות הצבאית של חמאס. למרות ההתרעות המפורשות, ולמרות התנגדותם החד-משמעית של ראשי השב"כ דאז, נדב ארגמן ולאחריו רונן בר, נתניהו לא עצר את העברת הכספים והמשיך באותה מדיניות.

המסמך המביך ביותר שנחשף הוא מכתב ששלח ראש המוסד דאז, יוסי כהן, לאמיר קטאר תמים בן חמד א-תאני בדצמבר 2020, כלומר שנה אחרי שנתניהו כבר קיבל התרעות מפורשות. במכתב הגדוש שבחים כתב כהן: "זו הזדמנות נהדרת להביע את תודתנו והערכתנו על מאמצי הסיוע ההומניטרי שהעניקה מדינת קטאר לרצועת עזה בשנים האחרונות". הוא הוסיף כי המאמצים "מילאו ללא ספק תפקיד מכריע בשיפור המצב ההומניטרי ברצועת עזה ובהבטחת היציבות והביטחון באזור".

לפי התחקיר, שיתוף הפעולה הישראלי קטארי החל עוד ב-2007, בתקופת אהוד אולמרט, אז השתלט חמאס בכוח על הרצועה. בתחילה ישראל לא היתה מעורבת ישירות, אך המצב השתנה עם עליית נתניהו לשלטון. עד 2012 כבר אישרה ממשלתו מנגנון שהעניק לישראל תפקיד פעיל: קביעת המשפחות הפלסטיניות שיקבלו סיוע, חלוקת הכספים בפועל ואישור מימון קטארי להרחבת אספקת החשמל לרצועה. בהמשך, באוקטובר 2018, נחתם הסכם רשמי משולש בין ישראל, קטאר והאו"ם לניהול הסיוע תחת פיקוח, לאחר שנים שבהן ההעברות נעשו באישור שקט וללא מסגרת מחייבת.

התחקיר חושף גם פרט דרמטי משנת 2019: נתניהו הקפיא לזמן קצר את התשלומים הקטאריים כמנוף לחץ על חמאס לעצירת שיגורי הרקטות. אבל בו בזמן, לפי תכתובות שהגיעו לידי המגזין, אנשיו פעלו מאחורי הקלעים לשמר את ההסדר. באותה שנה, בזמן מגפת הקורונה, הפציר ר"ל מעוז, איש המטה לביטחון לאומי, בבכירים קטארים להמשיך בהעברות, וכתב להם: "אנחנו שבים ומדגישים את החשיבות שבהמשך העברת הסיוע הכספי ההומניטארי הקטארי דרך המנגנון הקיים". הוא אף ביקש שהכספים יועברו דווקא דרך השליח הקטארי מוחמד אל-עמעאדי, ולא דרך מתווכים אחרים.

גורם ביטחוני ישראלי לשעבר שדיבר עם המגזין תיאר את כל הפרשה כמדיניות שהחלה בכוונות טובות והסתיימה בכישלון חרוץ. "זו הייתה טעות מדינית שלנו, שמספר ראשי ממשלה המשיכו בה", אמר הגורם. "נתניהו היה ללא ספק במרכז. הוא זה שקידם והאיץ את התוכנית, והממשלה שלו הייתה אחראית לאופן שבו היא התנהלה". שיתוף הפעולה, לפי התחקיר, נמשך גם אחרי סיום כהונת נתניהו, כולל הסכם נוסף על 40 מיליון דולר בתקופת ממשלת בנט-לפיד.

לשכת ראש הממשלה סירבה להגיב לפניית "טיים". התחקיר מתפרסם על רקע הביקורת המתמשכת נגד מדיניות ממשלות נתניהו כלפי חמאס בשנים שקדמו לטבח ה-7 באוקטובר, ומעלה מחדש את השאלה מי בדיוק קיבל החלטות על מימון הארגון בשנים שבהן הוא בנה את יכולתו הצבאית.

עוד מהדיווחים

לפי התחקיר, כשבועיים לפני מתקפת 7 באוקטובר הגיע ראש המוסד דוד ברנע לדוחא וביקש לחדש את המימון; הקטארים הסכימו אך הזהירו שזו תהיה ההארכה האחרונה, וברנע ביקש חודשיים נוספים. במכתב מיולי 2019 שנחשף בתחקיר הודיעה קטאר לממשלת נתניהו על העברת שישה מיליון דולר ל-20 אלף זכאים שנבחרו בידי ישראל, 300 דולר לכל אחד.

למה זה חשוב

החשיפה מציבה שאלות ישירות על אחריותם של מקבלי ההחלטות הישראלים למימון שהזין את יכולתו הצבאית של חמאס לפני הטבח ב-7 באוקטובר. התחקיר צפוי להזין את ועדות החקירה על כשלי האירוע ולהעצים את הלחץ הציבורי לבירור מי אישר ומי התריע, סוגיה שנוגעת ישירות לאמון הציבור במוסדות הביטחון והממשלה.

התחקיר צפוי להעצים את הביקורת הציבורית והפוליטית על נתניהו ולהוביל לדרישות נוספות לחקור את מדיניות המימון הקטארי במסגרת ועדות החקירה על כשלי ה-7 באוקטובר.