דיווח: ארה"ב ואיראן בדרך להסכם פשרה על הפשרת כספים

מהלך דיפלומטי דרמטי מתרחש מאחורי הקלעים: ארה"ב ואיראן הביעו הסכמה ראשונית למתווה פשרה שגיבשו קטאר ופקיסטן, לפיו הצדדים ישובו לשולחן המשא ומתן. הדיווח, שפורסם בעיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד", חושף פרטים על הצעה שעשויה לפרוץ את הקיפאון בין וושינגטון לטהראן.

על פי הדיווח, קטאר ופקיסטן העבירו לשני הצדדים הצעת פשרה שנועדה לתת מענה לדרישות הן של הצד האמריקני והן של הצד האיראני. מטרת המהלך, כך נמסר, היא למנוע הסלמה מחודשת בין המדינות ולסלול את הדרך לחזרה למשא ומתן ישיר.

מה קדם לזה

ב-26.7.2026 דיווחנו כי פקיסטן וקטאר הגישו לארה"ב ולאיראן הצעה לחידוש שיחות הגרעין. ב-11.8.2026 דיווחנו כי שר ההגנה הפקיסטני אמר שארה"ב ואיראן קרובות מתמיד להסכם. ב-23.9.2026 דיווחנו כי שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י נפגש בחשאי בניו יורק עם נציגי טראמפ, אך הפגישה לא הבשילה להסכמה.

נקודת המפתח בהצעה היא מענה חלקי לדרישה האיראנית מזה זמן רב: השבת כספים מוקפאים. לפי המתווה, תועבר לאיראן הריבית שנצברה על 6 מיליארד דולר מתוך הכספים האיראניים המוקפאים בבנקים בקטאר. מדובר בצעד סמלי ומוגבל, שאינו משחרר את מלוא הסכום המוקפא, אך עשוי לשמש כפתיח לחידוש הדיאלוג.

הדיווח מציין פרט מפתיע במיוחד: ההצעה הועברה לבכירים איראנים על ידי מפקד צבא פקיסטן עצמו, שהגיע לשם כך לטהראן. העובדה שההעברה נעשתה ברמה צבאית בכירה כזו מעידה על הרצינות שבה מתייחסים הצדדים המעורבים למהלך.

לפי הדיווח, ההצעה כבר זוכה להסכמה אמריקנית מלאה, וכן קיבלה הסכמה מוקדמת מצד איראן. מדובר בהתפתחות משמעותית, שכן עד כה הצדדים נמנעו מגילויי גמישות פומביים בנושא הכספים המוקפאים, שהיווה אחד המכשולים המרכזיים בכל ניסיון קודם לחידוש השיחות.

קטאר, שמשמשת זה שנים כמתווכת מרכזית בין וושינגטון לטהראן, ופקיסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים פעילים עם איראן, הן שעומדות מאחורי היוזמה הנוכחית. שתי המדינות ניסו לנסח מתווה שלא יחייב אף צד לוותר על עמדותיו העקרוניות, אלא יאפשר צעד ראשון וזהיר לקראת הפשרה.

חשוב להבהיר כי מדובר בשלב ראשוני בלבד. ההסכמה שדווחה היא הסכמה עקרונית לחידוש השיחות, ולא הסכם סופי וחתום. הכספים האיראניים המוקפאים, שמסתכמים בסכום הגבוה בהרבה מ-6 מיליארד הדולר שעליהם מדובר בהצעת הריבית, נותרים ברובם מוקפאים כפי שהיו.

הרקע למהלך נעוץ בשנים ארוכות של עימות דיפלומטי בין וושינגטון לטהראן, שכלל סבבי משא ומתן שקרסו, הטלת סנקציות, והקפאת נכסים איראניים במדינות שונות, בהן קטאר. הדרישה האיראנית להשבת הכספים המוקפאים עמדה במרכז כל ניסיון קודם לחדש את הדיאלוג, והיוותה תנאי מרכזי מצד טהראן לכל חזרה לשולחן הדיונים.

בשלב זה לא פורסמו תגובות רשמיות מטעם הממשל האמריקני או משרד החוץ האיראני לדיווח הקטארי. גם קטאר ופקיסטן לא מסרו הודעה פומבית משלהן על פרטי המתווה, והמידע כולו מבוסס על הדיווח העיתונאי מטהראן ודוחא.

למה זה חשוב

כל קירוב בין וושינגטון לטהראן נוגע ישירות לישראל, שעוקבת בדאגה מחשש שההסכם יאפשר לאיראן לשמר יכולות גרעיניות משמעותיות. במקביל, במשמרות המהפכה באיראן נשמעו בעבר איומים להעלות את מחיר הנפט העולמי, כך שההתפתחויות בשיחות עשויות להשפיע גם על מחירי האנרגיה.

בימים הקרובים צפויות להתבהר השאלות המרכזיות: האם ההסכמה העקרונית תתורגם לפגישה רשמית בין הצדדים, מתי תועבר בפועל הריבית על הכספים המוקפאים, והאם המתווה יחזיק מעמד נוכח הלחצים הפנימיים הקיימים הן בוושינגטון והן בטהראן.