שר החוץ האיראני נפגש בחשאי בניו יורק עם שליחיו של טראמפ

פגישה דרמטית מאחורי הקלעים של עצרת האו"ם: שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י נפגש בניו יורק עם הנציג האמריקאי סטיב וויטקוף, במטרה לדון בעתידו של מצר הורמוז, אחד מצירי השיט המרכזיים והרגישים בעולם. הפגישה החשאית נחשפה רק לאחר שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ עצמו התייחס לקיומה.

לפי הדיווחים, הפגישה בין הצדדים נמשכה כשלוש שעות ותואמה, מלבד תיווכה של קטאר, גם בסיוע פקיסטן. הנשיא טראמפ עצמו אישר בפומבי את קיום המפגש ואמר: "היום התקיימה פגישה לפני כשעה. היא התנהלה טוב מאוד. זו הייתה פגישה שנמשכה שלוש שעות. פגישה טובה מאוד". מיד לאחר מכן הוא הציב אולטימטום חד משמעי בפני איראן: "זו גדולה, פוטנציאל לגדולה, או השמדה. במקרה אחד זו השמדה, והחלופה האחרת היא פוטנציאל לגדולה. היא יכולה להיות מדינה גדולה".

צילום: סטיב וויטקוף

על פי דיווחים באיראן, הפגישה התקיימה בעקבות התעקשות מצידו של וויטקוף. הצד האיראני נענה לבקשה מתוך רצון להעביר לאמריקאים באופן ישיר וברור את התנאים שהציבה טהרן לפתיחה מחדש של המצר האסטרטגי.

מהצד האמריקאי השתתפו בפגישה וויטקוף וג'רד קושנר, בעוד שמהצד האיראני נכח עראקצ'י יחד עם צוותו. לפי דיווחים נוספים, ראש ממשלת קטאר השתתף בחלק הארי של המפגש, מה שמעיד על תפקיד תיווך פעיל שמילא הצד הקטארי בין שתי המדינות.

במהלך השיחה הבהיר הצד האיראני לנציג האמריקאי את עמדותיה הנחרצות של טהרן. בין התנאים שהציבה איראן לפתיחה מחודשת של מצר הורמוז: הסרה מיידית של המצור הימי המוטל על המדינה, שחרור מיידי וללא תנאי של כל הנכסים האיראניים המוקפאים ברחבי העולם, והפסקת המלחמה בכל חזיתות מה שהאיראנים מכנים "ההתנגדות".

לפי הדיווחים, איראן העבירה לצד האמריקאי מסמך רשמי הכולל שבעה סעיפים מפורטים, בהם דרישה לתשלום פיצויים בגין נזקי המלחמה, התחייבות לאי-התערבות בענייניה הפנימיים של איראן, הפסקת כל פעילות תוקפנית בשטחה, וערבויות לחופש השיט במצר הורמוז, הנתיב שדרכו עובר כחמישית מהנפט הגלובלי. המסמך הועבר לוושינגטון כשבוע קודם לכן דרך קטאר, ורק בעצרת האו"ם בניו יורק נחשף כי הועבר ישירות גם לוויטקוף.

הפגישה, כך נודע, לא הייתה אקראית אלא תוכננה מראש עוד לפני עצרת האו"ם. עם זאת, למרות התכנון המוקדם והנוכחות הבכירה משני הצדדים, הדיונים לא הבשילו לכדי פריצת דרך. רוב המחלוקות המרכזיות בין הצדדים נותרו על כנן ולא הושגה הסכמה משמעותית.

הנושא המרכזי שעמד על הפרק, מלבד עתיד מצר הורמוז, היה גם האפשרות לחידוש המשא ומתן הגרעיני בין איראן לארצות הברית, לאחר תקופה ארוכה של קיפאון וחוסר אמון הדדי בין הצדדים.

למרות הפער העמוק שנותר בין העמדות, מסתמן כי הערוץ הדיפלומטי לא נסגר. לפי הדיווחים, בימים הקרובים צפויה להתקיים פגישה נוספת בין הצדדים, במטרה להמשיך ולנסות לגשר על הפערים שנותרו פתוחים.

מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו התייחס לאפשרות של פגישה בין הנשיא טראמפ לנשיא איראן מסעוד פזשכיאן, ואמר כי מועד לכך טרם נקבע אך קיימת נכונות אמריקנית לכך, זאת תוך שהזהיר כי המשטר באיראן מנוהל בידי "אנשי דת משוגעים". במקביל, ראש המועצה לביטחון לאומי האיראני מוחסן רזאאי אמר כי לארצות הברית "אין ברירה אלא להסכים" לשבעת התנאים, אם כי יום לאחר מכן ריכך את הטון ודיבר על צורך "בתיקון הדיפלומטיה". הלחץ המופעל על וושינגטון מגיע על רקע משבר כלכלי חמור באיראן: תעשיית הנפט קרסה תחת המצור, כשהיקף הייצוא צנח לכ-250 אלף חביות ביום בלבד לעומת שני מיליון חביות במרץ, הכלכלה מתכווצת בקצב של 6 עד 10 אחוזים, והאינפלציה זינקה עד ל-81 אחוזים.

בעיצומם של המגעים הדיפלומטיים דווח על פיצוצים באזור מצר הורמוז, בסמוך לאי האיראני קשם, כשברשתות החברתיות הופצו טענות על ירי טילי חוף-ים איראניים לעבר כלי שיט באזור, אף שמקור הפיצוצים טרם אושר רשמית. במקביל, ממשיכה וושינגטון להדק את הלחץ הכלכלי על טהרן: החל מה-23 בספטמבר מאיימת ארצות הברית להטיל סנקציות משניות על כל גורם בינלאומי שיעניק שירותים לחברות תעופה איראניות, במטרה להעצים את הבידוד הכלכלי של המדינה.

מצר הורמוז נחשב לאחד מצירי השיט הקריטיים ביותר בעולם, דרכו עוברת כמות משמעותית מאספקת הנפט הגלובלית. כל שינוי במעמדו, בין אם בכיוון של סגירה ובין אם בכיוון של פתיחה, נושא השלכות כלכליות וגיאופוליטיות מרחיקות לכת עבור כלכלת העולם כולו.

בשלב זה לא ברור מתי בדיוק תתקיים הפגישה הבאה בין הצדדים, ואילו מהתנאים שהציבה איראן יעמדו במרכז הדיון. הצדדים, כך נראה, ממשיכים לבחון את האפשרות להגיע להסכמות למרות המחלוקות העמוקות שנותרו פתוחות.