ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצעיות לקונגרס האמריקאי הופך לכאב ראש פוליטי של ממש עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו. בישראל גוברת ההערכה כי התוצאות עשויות לספק לאופוזיציה המפוצלת את הדחיפה הדרושה כדי להתאחד סוף סוף ולהפיל את הממשלה.
צילום: בנימין נתניהונתניהו בחר באופן מוצהר להתקרב לדונלד טראמפ ולמפלגה הרפובליקנית, וויתר למעשה על עשרות שנים של מדיניות ישראלית מסורתית שהקפידה לשמר תמיכה דו-מפלגתית בוושינגטון. כעת, כשהדמוקרטים שולטים בקונגרס, הבחירה הזו נראית לרבים בישראל כהימור כושל.
צילום: דונלד טראמפיו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מיהר לקרוא לשיקום הקשרים עם וושינגטון. "האנשים האלה לא נגד ישראל", אמר על חברי הקונגרס הדמוקרטים הנבחרים. "הם בעיקר נגד נתניהו, עבורם כל דבר שקשור אליו הוא רעיל". לפיד הוסיף כי "הכי קל לצעוק שאיבדנו את אמריקה, כי אם היא אבודה, אז לא צריך לעבוד. זה פשוט לא נכון. בכלל לא".
אלא שהתגובה לדברי לפיד לא איחרה להגיע, והיא הגיעה דווקא מכיוון בלתי צפוי. חבר הקונגרס הנבחר מניו יורק, בראד לנדר, יהודי שמגדיר עצמו ציוני ליברלי, תקף את לפיד ישירות. "השר לפיד, כמי שזכה אתמול בלילה במושב בקונגרס ואכפת לו מישראל, אתה לא מקשיב למה שהבוחרים האמריקאים, יהודים ולא יהודים, אומרים", כתב לנדר. "אנחנו לא רעבים לסיבוב הופעות. אנחנו רעבים לראות כבוד לחוק הבינלאומי ולזכויות אדם".
לנדר, שנעצר בחודש שעבר בגדה המערבית בעת שהצטרף לפלסטינים בקטיף זיתים, הזכיר גם את מעצרו של העיתונאי הפלסטיני האזרח ישראל, עבד אבו שחאדה, כדוגמה להפרת החוק הבינלאומי. לפי הדיווחים, אבו שחאדה נלקח מביתו בפשיטת לילה על ידי חמישה עשר אנשי אבטחה מחופים, ללא צו מעצר. השבוע כתב לנדר יחד עם שני חברי קונגרס יהודים נוספים, דניאל בליס וסקוט וינר, מכתב לשגריר ישראל בוושינגטון ובו דרישה לשחרורו המיידי.
הבעיה של ישראל לא נעצרת בדמוקרטים הכועסים. גם בצד הרפובליקני המובס מחפשים אשמים, ולא צריך ללכת רחוק. סגן הנשיא ג'יי די ונס הצביע מיד לאחר התוצאות על "היחסים שלנו עם ישראל" כאחת הסיבות המרכזיות לתבוסה, לצד הצורך לסיים את המלחמה באיראן ולהתמקד ביוקר המחיה. ביום הבחירות עצמו ניסה טראמפ לרצות בוחרים בהבטחה לקצץ ארבעה מיליארד דולר בסיוע הצבאי השנתי לישראל.
ההודעה הזו הטילה אימה של ממש על מערכת הביטחון הישראלית. "כשמפקד חיל האוויר שומע דבר כזה, הוא עלול לפתוח את עורקיו", אמר גורם בכיר. "מאיפה נביא חמישה עשר מיליארד שקל בכל שנה, ומה זה אומר על תקציב הביטחון העתידי של ישראל?". נתניהו עצמו הגיב רק ביום שישי, בניסיון לעשות ספין לקיצוץ וכינה אותו "מעבר מסיוע לשותפות".
הפרשן בן כספית כתב בעיתון "מעריב" ש"דבר אחד ברור: אנחנו מאבדים את אמריקה. זה לא תהליך, זה לא קורה בשלבים, זה קורה בבת אחת. זו מפולת. זה קריסה מהדהדת של היסוד שעליו בנויה תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. זה לא גזירת גורל. זו גזירת נתניהו".
בצד הרפובליקני, דברי ונס עוררו סערה בקרב תומכי ישראל השמרנים. חבר הנהלה בקואליציה היהודית הרפובליקנית, אריק לוין, אמר שהוא "לא זוכר שום סקר יציאה שבו בוחר כלשהו ציין את השינוי ביחסים עם ישראל כגורם בהחלטתו". הפרשן הרדיופוני סיד רוזנברג, ידיד אישי של טראמפ, כינה את ונס "בוגדני" וקרא לנשיא להחליפו כמנהל המשא ומתן מול איראן בשר החוץ מרקו רוביו. ארגון ה"נוצרים המאוחדים למען ישראל" הלך צעד נוסף וטען שונס "בטוח, בעליל ובאופן חד-משמעי טועה", והוסיף כי "ברשימה של ארבע הסיבות להפסד הרפובליקנים, היהודים הואשמו פעמיים, אם אתם שומעים את גובה השריקה הזו".
בישראל, בינתיים, האופוזיציה שמחזיקה בשישים ושבעה מושבים מתוך מאה ועשרים בכנסת עדיין מתקשה לתרגם את המומנטום הפוליטי החדש לממשלה חלופית, כאשר חלק ממפלגות האופוזיציה היהודיות מסרבות לשבת עם מפלגות ערביות. בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית מזהירים כי קריסת הקונצנזוס הדו-מפלגתי בוושינגטון עשויה להימשך זמן רב אחרי שנתניהו יעזוב את הזירה, ותקשה על כל מנהיג ישראלי עתידי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה