נתניהו ניצב בפני דילמה: לוותר על הקיצוניים או לאבד את השלטון

שבועות אחרי הבחירות, מפת הקואליציה בישראל עדיין רחוקה מלהתבהר. בנימין נתניהו עומד בפני תרחיש שבו דווקא כדי לשמר את שלטונו, הוא עלול להידרש לוותר על חלק מהשותפים ומהעקרונות שהבטיח לבוחריו. התמונה המתהווה מציבה את ראש הליכוד במבוי צר, כשכל מסלול אפשרי דורש ממנו מחיר כבד.

גדי איזנקוט, שמנסה להרכיב ממשלה חלופית, ניצב בפני שני מסלולים מורכבים: ממשלת מיעוט שתסתמך על הימנעות המפלגות הערביות, או קואליציה שתכלול את המפלגות החרדיות. שתי האפשרויות דורשות ממנו פשרות כואבות, ובמרכז הסוגיה עומד נושא חוק הגיוס, שמעסיק את הפוליטיקה הישראלית כבר שנים ארוכות.

יהדות התורה דורשת חוק גיוס עוד לפני תחילת המשא ומתן הקואליציוני עצמו. הדרישה הזו משקפת חשש עמוק: הסתפקות בהבטחות בלבד עלולה להחזיר את המפלגה החרדית בדיוק למקום שממנו יצאה בעבר. הימנעות מהצבעה בשלב הזה מאפשרת ליהדות התורה ללחוץ על נתניהו מבלי להתחייב לאיזנקוט, ובמקביל לשפר את מיקומה מול שני המחנות המתחרים.

אריה דרעי, יושב ראש ש"ס, ניצב בפני ההחלטה הקשה מכולן: האם הוא מוכן להיפרד מנתניהו ולהסביר לבוחריו מדוע דווקא ממשלה בראשות איזנקוט תגן טוב יותר על האינטרסים של המפלגה. כל עוד דרעי אינו משתכנע, גם נכונות יהדות התורה לבחון את האפשרות החדשה לא תספיק כדי להקים ממשלה בלעדי נתניהו.

החיבור בין המפלגות החרדיות לבין גוש שהנהגתו הבטיחה חוק גיוס משמעותי נראה כמעט בלתי אפשרי על פניו. ובכל זאת, ליהדות התורה יש סיבה ממשית לבחון אותו: נתניהו הבטיח לציבור החרדי פתרון בנושא הגיוס במשך שנים ארוכות, ולא סיפק אותו בפועל. הסדר שיזכה לתמיכה פוליטית רחבה יותר, כולל ממתנגדי הפטור הנוכחי, עשוי להיתפס כפשרה לאומית יציבה יותר מהבטחה נוספת של בעל ברית ותיק.

אבל גם אם תושג הסכמה פוליטית רחבה, היא לא תבטיח שהחוק יעמוד במבחן בג"ץ. הדבר תלוי בתוכן ההסדר ובעמידתו בדרישות החוק. ליברמן, מצידו, הסכים לפתוח במשא ומתן עם החרדים על בסיס מתווה הגיוס שהציע עוד בשנת 2018, אך לא התחייב לקבל את מלוא דרישותיהם. הוא עלול להסכים לבחון מתווה חדש, ולהתנגד בו בזמן להסדר שייראה בעיני בוחריו ככניעה לחרדים.

ממשלה שתקום תוך הפרת התחייבויות מרכזיות ותתפרק תוך חודשים עלולה להעניק לנתניהו ניצחון גדול בבחירות הבאות. מבחינת מתנגדיו, כישלון בהרכבת ממשלה עשוי להיות עדיף על הקמת קואליציה שלא תחזיק מעמד. גם אם תקום ממשלה שתסתמך על 61 חברי כנסת עם החרדים, היא תצטרך להתמודד עם מחלוקות עמוקות בנושאי גיוס, דת ומדינה ותקציב המדינה.

העימות שהתגלה בהתייעצויות בין הנשיא הרצוג לנציגי הליכוד המחיש עד כמה הצדדים רחוקים זה מזה. הרצוג שאל על נכונותם להיפרד מגורמים קיצוניים בקואליציה, בעוד שבליכוד דיברו על הצטרפות לממשלת אחדות על בסיס קווי היסוד שלהם בלבד. מבחינת נתניהו, ממשלת אחדות בתנאים כאלה תחייב אותו להחליש את הגוש הפוליטי שאפשר לו לשלוט לאורך שנים.

איזנקוט מצדו יודע שהצטרפות לממשלה בראשות נתניהו תערער את ההבטחה המרכזית שעליה נבחר. כל עוד הוא מאמין שהוא יכול להרכיב ממשלה בלעדי נתניהו, אין לו סיבה למהר להסכמת אחדות. נתניהו, בינתיים, יכול להמתין ולבחון אם המחלוקות סביב הגיוס, החרדים והמפלגות הערביות יכשילו את ניסיונו של איזנקוט להקים קואליציה.

אבל ככל שיתקרב הרגע שבו נתניהו עלול לאבד את השלטון בפועל, כך יגדל המחיר הפוליטי שישלם אם יסרב לשקול אחדות. דווקא התקדמות במגעים בין איזנקוט לחרדים עלולה להחזיר את אפשרות האחדות לשולחן, ולהעמיד את נתניהו בפני בחירה בין ויתורים משמעותיים לבין אובדן שלטון מוחלט. כל עוד אין הסכם כזה באופק, נתניהו ימשיך כנראה להמתין, מתוך הערכה שהמחלוקות הפנימיות בגוש השינוי יכשילו בסופו של דבר את הניסיון להקים ממשלה בלעדיו.