ניו זילנד עברה בוקר קשה בתחילת החבטות שלה, כשהצוות המארח צנח ל-29/3 לאחר 10 האוברים הראשונים במשחק מול הודו. הסדר העליון של הקיווים לא הצליח למצוא קצב, והתחלה בעייתית הפכה במהירות לסיפור של היום.
עד ה-8.4 אוברים עמד המצב על 23/3, ובהמשך, אחרי חמישה כדורים ללא ריצה שהשלימו את האובר העשירי, הסתכמה התוצאה ב-29 ריצות לשלושה נפסלים. קצב הפתיחה היה אטי במיוחד: שלושת החובטים הראשונים של ניו זילנד צרכו 48 כדורים בסך הכל כדי לתרום 17 ריצות בלבד.
אוקיב נאבי היה הגורם המרכזי לקריסה. הוא הוציא את שני הפותחים של ניו זילנד, וויל יאנג נתפס מאחורי השערים מהחבטה שלו אחרי 17 כדורים בהם צבר שש ריצות בלבד. סייפרט, שנכנס אחריו, נפל אף הוא קורבן לנאבי מבלי לרשום אפילו ריצה אחת, לאחר שספג חמישה כדורים.
הנרי ניקולס היה הקורבן השלישי, אך הפעם זו הייתה אנשול קמבוג' שזכה בקרדיט. קמבוג' הפיל את המעקות של ניקולס לאחר שהחובט ניסה להתבסס במשך 26 כדורים ותרם 11 ריצות. בסך הכל, שלוש הנפילות הראשונות הסתכמו ב-17 ריצות בלבד מתוך 48 כדורים, מספר שממחיש עד כמה הייתה קשה ההתחלה של ניו זילנד.
נאבי סיים את חמשת האוברים הראשונים שלו עם נתונים מרשימים של 2/21, ביצוע ששם אותו במרכז השיחה על תחילת המשחק. למרות הקריסה, דריל מיטשל הצליח להעניק לקהל רגע של נחמה עם סיקס אחד, אחד הרגעים הבודדים של תקיפה אמיתית בתחילת החבטות הניו זילנדית.
ההיסטוריה של הקריקט הניו זילנדי מכירה תרחישים דומים, וההדהוד המיידי שעולה הוא למשחק בהמילטון מ-25 בפברואר 2018, כאשר ניו זילנד סיימה את 10 האוברים הראשונים שלה במצב של 28/3 מול אנגליה. התוצאה הדומה כל כך משלהי 2018 מחזירה תחושת דז'ה וו לאוהדים שזוכרים היטב את אותו משחק.
אבל זו לא הפעם הראשונה שניו זילנד מתמודדת עם פתיחה כושלת מול יריבות אנגליות. ב-23 בפברואר 2013, באוקלנד, אנגליה הגבילה את ניו זילנד ל-18/3 בלבד לאחר 10 אוברים. שלושה ימים קודם לכן, בניאפייר, ניו זילנד הגיעה ל-21/2 מול אותה יריבה, מה שמראה שסדרת המשחקים ההיא הייתה רצופה בקשיים עבור חובטי הבית.
באותו משחק באוקלנד ב-2013, סטיבן פין וג'יימס אנדרסון חילקו ביניהם את שלושת הנפסלים הראשונים. פין הוציא את בי.ג'יי וואטלינג ואת המישם רת'רפורד, בעוד אנדרסון סילק את קיין וויליאמסון. הספלים הראשונים של חמשת האוברים שלהם עלו ביחד רק 18 ריצות, שש ריצות מפין ו-12 מאנדרסון, הישג בולט שמזכיר במידה רבה את מה שנאבי עשה הבוקר.
מקרים נוספים של פתיחות איטיות נספרים גם הם: וסט אינדיז הגבילה את ניו זילנד ל-20/3 באידן פארק ביום הקופסאות ב-2013, אנגליה עצרה אותה ב-27/2 בכרייסטצ'רץ' במרץ 2018, ובנגלדש הציגה ביצוע דומה עם 27/2 בניאפייר בדצמבר 2023. כל אלה מצטרפים לרשימה ארוכה של משחקים שבהם ניו זילנד נאבקה בתחילת ההמפרשה.
שישים כדורים חוקיים, ולא יותר, הספיקו כדי להפריך את ההנחה הנוחה שחובטי הבית יהיו מצוידים טוב יותר להתמודד עם כדור נע. השאלה המרכזית כעת היא אם ניו זילנד תצליח להתאושש מהתחלה קשה זו, בדיוק כפי שקרה או לא קרה לה בפעמים הקודמות שבהן עמדה מול מצב דומה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה