סוכנות S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל על A

סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P השאירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, ברמה A עם תחזית יציבה. הסוכנות סיימה ביום שישי את הבדיקה התקופתית שהיא עורכת לישראל פעמיים בשנה, אך הפעם בחרה שלא לפרסם דוח מפורט. ישראל הופיעה ברשימת המדינות שנבדקו באותו ערב, עם ציון יבש שהבדיקה הושלמה בלי עדכון.

בדוברות S&P בישראל הסבירו את ההחלטה בפשטות. "אם הסקירה שלנו קובעת שגורמי הדירוג המרכזיים לא השתנו, איננו מפרסמים תמיד דוח פומבי. וזה היה המקרה עם ישראל", נמסר. במילים אחרות, שתיקה היא כאן חלק מהמסר: כלום לא זז, לא לטובה ולא לרעה, למרות שבין הבדיקה הקודמת לזו האחרונה התקיימו בישראל בחירות ונרשמו תהפוכות פוליטיות משמעותיות.

כדי להבין את משמעות ההחלטה, צריך לזכור שלפי הרגולציה האירופית שחלה על סוכנויות דירוג, S&P מחויבת לבחון דירוגים ריבוניים לפחות פעם בחצי שנה, במועדים קבועים מראש. שינוי בדירוג או בתחזית מחייב פרסום הודעה רשמית, אבל כאשר אין שינוי, הסוכנות רשאית להסתפק באשרור שקט. באותו ערב ממש פרסמה S&P דוחות מפורטים על מדינות אחרות, ובהן העלאת הדירוג של אנדורה לרמת A והורדת התחזית של פולין לשלילית בשל זינוק צפוי בחוב הממשלתי שם. ישראל, לעומת זאת, לא קיבלה אפילו פסקה.

הדירוג הנוכחי של ישראל נמוך בשתי דרגות מהרמה שבה עמדה ערב המלחמה, כאשר S&P החזיקה אותה ברמת AA מינוס. הסוכנות הורידה את הדירוג ל-A פלוס באפריל 2024, ול-A באוקטובר אותה שנה. במשך כשנה נלוותה לדירוג תחזית שלילית, שסימנה סיכון להורדה נוספת. רק בנובמבר 2025, כחודש אחרי הפסקת האש ברצועת עזה, שינתה הסוכנות את התחזית ליציבה, והותירה אותה כך גם באשרור הנוכחי.

הדוח ממאי, שעיקריו עדיין תקפים, נשען בעיקר על הנחות ביטחוניות: שהפסקות האש מול חמאס ובין ארצות הברית לאיראן יחזיקו מעמד ברובן, ושעימותים נוספים, אם יהיו, יישארו מוגבלים בהיקפם. התחזיות הכלכליות שליוו אותו לא היו מחמיאות. הסוכנות צפתה אז צמיחה של 3.1% בלבד ב-2026 והאצה ל-5.9% ב-2027, גירעון של 6% מהתוצר השנה שיירד ל-4.7% בשנה הבאה, והוצאות ביטחון של יותר מ-7% מהתוצר. לפי התחזית, יחס החוב לתוצר צפוי לטפס ל-68% עד שנת 2029, הרחק מהתחזיות שקדמו למלחמה ודיברו על פחות מ-55%.

המצב הפיסקלי סומן כנקודת התורפה המרכזית בכרטיס הדירוג של ישראל. בסוכנות העריכו שמאחר שההוצאה האזרחית מצומצמת ממילא, איזון התקציב בעתיד יחייב בעיקר העלאות מיסים. בצד החיובי מנתה S&P כלכלה עשירה שנשענת על חדשנות והייטק, יצוא שירותים חזק, יתרות מטבע חוץ גבוהות, שוק הון מקומי עמוק ובנק מרכזי עם מדיניות אמינה. מנגד עמדו הסיכון הגיאופוליטי וההוצאה הביטחונית הגבוהה, שצפויה לעבור את ה-7% מהתוצר השנה ולהישאר כזו גם בשנים הקרובות.

התמונה הזו עומדת בניגוד לדרך שבה מתייחסות שתי סוכנויות הדירוג הגדולות האחרות למצב בישראל. פיץ', שמדרגת את ישראל באותה רמה אך עם תחזית שלילית, פרסמה בסוף אוקטובר ניתוח שבו העריכה כי הסיכוי להקמת קואליציה יציבה נמוך, וכי התרחיש הסביר הוא פיזור הכנסת בתחילת ינואר ובחירות חוזרות באפריל. לפי פיץ', תקציב 2027 כמעט בוודאות לא יאושר, והממשלה תפעל באמצעות תקציב המשכי שמגביל את ההוצאה החודשית. הסוכנות הבהירה מראש שגם אם הגירעון ירד בתרחיש כזה, היא לא תראה בכך קונסולידציה פיסקלית, אלא שיתוק פוליטי בלבד.

מודי'ס, שמדרגת את ישראל ברמת Baa1, שתי דרגות מתחת ל-S&P, עם תחזית יציבה, הגיעה למסקנה שלישית. בסקירה שפרסמה ב-1 בנובמבר קבעה הסוכנות שתוצאות הבחירות לא צפויות להשפיע באופן מיידי על הדירוג, מכיוון שהמדיניות הכלכלית, הפיסקלית והביטחונית דומה במידה רבה בין המפלגות הגדולות. הסיכון העיקרי שמודי'ס מזהה הוא מוסדי: אם הקואליציה הבאה תמשיך לפגוע בעצמאות מערכת המשפט, הציון שהסוכנות נותנת לחוסן המוסדות הישראליים עלול לרדת. במקביל העלתה מודי'ס את תחזית הצמיחה לשנת 2026 מ-3.7% ל-5%, ולשנת 2027 מ-5% ל-6%, ושיפרה גם את התחזית הפיסקלית, עם גירעון של 5% מהתוצר במקום 5.9% ויחס חוב של 68.5% במקום 70.1%.

חשוב להדגיש שרוב השיפור בתחזית הצמיחה של מודי'ס נובע משינוי סטטיסטי שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמכלילה כעת בחישוב התוצר גם ייצור של חברות ישראליות בחו"ל. בנטרול הרכיב הזה, בנק ישראל צופה צמיחה של 3.4% השנה ו-5.1% בשנה הבאה, נתונים הקרובים הרבה יותר לתחזיות הקודמות. כלומר, חלק ניכר מהשיפור הנראה לעין הוא אשליה חשבונאית ולא שינוי כלכלי אמיתי בשטח.

ההחלטה של S&P שלא לשנות דבר היא אמירה בפני עצמה, לא פחות מההחלטות המפורטות של פיץ' ומודי'ס. בעוד פיץ' שמה במרכז את הקיפאון הפוליטי ומודי'ס את החוסן המוסדי, S&P בחרה להמתין ולתת לממשלה הבאה, מי שלא תהיה, זמן להתבסס. התנאים לשינוי עתידי בדירוג נותרו כפי שהיו: העלאה תישקל אם הצמיחה והביצועים הפיסקליים יתבררו כטובים בהרבה מהתחזית, או אם יחול צמצום משמעותי ומתמשך בסיכון הגיאופוליטי. הורדה תגיע אם הביצועים הכלכליים או הפיסקליים ייחלשו בבירור. כל עוד אין בישראל ממשלה קבועה ואין תקציב מאושר, קשה לראות את S&P זזה מהעמדה הנוכחית. הבדיקה הקבועה הבאה שלה צפויה בעוד כחצי שנה.

למה זה חשוב

דירוג האשראי של ישראל משפיע על העלות שבה המדינה מגייסת חוב בשווקים הבינלאומיים, ולכן על הריבית, התקציב וההוצאה הציבורית. הכתבה מציינת שבסוכנות מעריכים שאיזון התקציב בעתיד יחייב בעיקר העלאות מיסים, כך שההחלטה של S&P משאירה את התרחיש הזה פתוח לקורא הישראלי.

S&P בחרה בשתיקה כסימן יציבות, אבל השתיקה הזו מסתירה אי-ודאות פוליטית וכלכלית שעדיין לא מוצתה, ושהדירוג הבא עשוי לשקף אותה הרבה יותר בבירור.