בורסת תל אביב רשמה היום (חמישי) את אחד מימי המסחר הדרמטיים ביותר שלה בשנים האחרונות. מחזור המסחר הכולל הגיע לכ-19.4 מיליארד שקל, הגבוה השני בעשור האחרון, זאת לעומת ממוצע יומי של כ-4.7 מיליארד שקל בלבד מתחילת השנה. מדובר בפער עצום שמעיד על היקף הפעילות החריג שהתרחש בשוק המקומי.
המדדים המובילים ספגו מכה קשה. מדד ת"א 35 צנח ב-3.69%, ת"א 125 איבד 3.38% ות"א 90 נחלש ב-2.23%. הירידות לא היו אחידות: מדד ת"א-ביטחוניות רשם את הנפילה החדה מכולן, עם קריסה של 7.09%, ואחריו מדד ת"א-ביטוח שאיבד 5.07%. גם ענף הטכנולוגיה לא ניצל, עם ירידה של 4.78% במדד הענפי.
מה קדם לזה
בבחירות האמצע בארה"ב שהתקיימו השבוע ניצחו הדמוקרטים, תוצאה שעוררה בתחילה אופטימיות בשווקים העולמיים, לפני שמניות השבבים בוול סטריט עברו למגמת ירידות חדה על רקע חשש מהחמרת הרגולציה על חוות שרתים.
לשני הסברים מרכזיים יש משקל בהסבר האירוע. הראשון קשור לעדכון המדדים החצי-שנתי של הבורסה, שנכנס לתוקף בתום יום המסחר וחייב גופים מוסדיים לבצע התאמות מסיביות בתיקי ההשקעות שלהם. השני, המשמעותי לא פחות, קשור לנפילות החדות שנרשמו בוול סטריט ולחששות פוליטיים מקומיים שמלווים את השוק הישראלי מאז הבחירות האחרונות.
עדכון המדדים עצמו הסביר חלק ניכר מהמחזור. אל על ודוראל אנרגיה הצטרפו למדד ת"א 35, בעוד דמרי, שופרסל וקנון עברו למדד ת"א 90. בעקבות השינויים חזר מדד הדגל לכלול 35 מניות בלבד, לאחר שהתרחב זמנית ל-36 עם כניסתה של פאלו אלטו במסלול המהיר באוגוסט. למדד ת"א 90 הצטרפו גם חברות שהונפקו השנה, בהן תדהר, אביסרור ובגירה. נכון לסוף אוקטובר, כ-84 מיליארד שקל מושקעים במוצרים הפסיביים העוקבים אחר שלושת מדדי הדגל, והיקף זה הוא שמסביר מדוע כל עדכון כזה מזיז כספים כה גדולים בבת אחת.
במכרז הנעילה לבדו, השלב האחרון והקריטי ביותר של יום המסחר שבו גופי ההשקעה המוסדיים מבצעים את מרבית ההתאמות, נרשם מחזור של כ-14 מיליארד שקל, השני בגובהו בעשור. בין המניות שבלטו במחזורי המסחר היו טבע עם כ-2 מיליארד שקל, פאלו אלטו עם כמיליארד שקל, אל על עם כ-745 מיליון שקל, טאואר עם כ-722 מיליון שקל ודוראל אנרגיה עם כ-560 מיליון שקל. הביקושים מצד המוצרים העוקבים סייעו לאל על ולדוראל לשמור על יציבות יחסית, בעוד פאלו אלטו ירדה בחדות על רקע החולשה המקבילה בנאסד"ק.
מעבר לעדכון הטכני, הרקע האמיתי לירידות החדות נעוץ בשני מוקדי חוסר ודאות. בישראל, שום גוש פוליטי לא הצליח להשיג רוב של 61 מנדטים בבחירות האחרונות, והשוק מתמחר כעת תקופה ממושכת של ממשלת מעבר עם סימני שאלה גדולים על התקציב ועל הגירעון. משקיעים זרים דורשים במצב כזה פרמיית סיכון גבוהה יותר על נכסים ישראליים, והמטבע משמש כערוץ המהיר ביותר לגבות אותה.
התוצאה ניכרת בבירור בשוק המט"ח. שער הדולר שבר שיא של שבעה חודשים ועלה ל-3.20 שקלים, עלייה של כ-1.4% מול השער היציג האחרון של 3.157 שקל, כשבמהלך המסחר הוא אף נגע ברמה של 3.204 שקלים. מאז השפל התוך-יומי שנרשם ביום הבחירות, סביב 3.02 שקל, הדולר עלה בכ-6%. האירו התחזק במקביל לכ-3.58 שקל. מעניין לציין שהתחזקות הדולר מול השקל מגיעה בדיוק כשבעולם הדולר דווקא נחלש מול סל המטבעות העיקריים, מה שמעיד בבירור שהכיוון מגיע מהצד הישראלי ולא מתנודות גלובליות בדולר עצמו.
לצד המשבר הפוליטי המקומי, נחיתה כבדה בוול סטריט הצטרפה למגמה. מדד הנאסד"ק צנח בכ-5% ונכנס לטריטוריית תיקון רשמית, לאחר שאיבד למעלה מ-10% מהשיא שקבע בחודש שעבר. מדד S&P 500 ירד בכ-3.2% ודאו ג'ונס איבד כ-2.1%. במוקד הנפילה האמריקאית ניצבות מניות השבבים, על רקע חששות שתוצאות בחירות האמצע בארצות הברית יובילו להחמרת הרגולציה על הקמת חוות שרתים, המתקנים שמפעילים מערכות בינה מלאכותית ודורשים כמויות עצומות של מעבדים וכוח מחשוב. משקיעים חוששים שמגבלות על הקמת מתקנים חדשים יפגעו בביקוש לשבבים ובתחזיות הצמיחה של הענף שהוביל חלק ניכר מהעליות בשווקים בשנים האחרונות.
לא כל המניות בתל אביב סיימו באדום. איי.סי.אל בלטה עם זינוק של 5.67%, החברה לישראל התחזקה ב-4.81%, דלתא גליל הוסיפה 2.39%, אופקו הלת' סיימה בעלייה של 2.3% ווילאר התחזקה ב-1.5%. מנגד, קמטק הובילה את הירידות עם צניחה של 8.63%, ואחריה נקסט ויז'ן שאיבדה 8.5%, גילת שנחלשה ב-8.42%, טאואר שצנחה ב-8.35% ופאלו אלטו שירדה ב-8.28%.
עוד מהדיווחים
מחזור המסחר באיגרות החוב הסתכם בכ-4.5 מיליארד שקל ובמק"מ בכ-2.2 מיליארד שקל, בנוסף למחזור החריג במניות. בשאר השווקים הזהב עלה לכ-4,107 דולר לאונקיה, והברנט נסחר סביב 90 דולר לחבית. גם אחרי העלייה האחרונה הדולר קרוב לרמה של סוף 2025, אז עמד סביב 3.19 שקל, אבל יקר בכ-14% לעומת השפל של סוף מאי, 2.811 שקל.
למה זה חשוב
דולר יקר יותר מייקר עבור ישראלים מוצרי יבוא, חופשות בחו"ל וקניות באתרים זרים, בעוד הוא משפר את ההכנסות שמתורגמות לשקל אצל יצואנים וחברות הייטק. מי שגובה שכר או חוזים בדולר נהנה עכשיו מתרגום גבוה יותר, בעוד מי שצריך לשלם ספקים בחו"ל מרגיש את ההיפך. אם הפיחות בשקל יימשך, בנק ישראל עשוי להעדיף להמתין עם הורדת ריבית נוספת בהחלטה הקרובה.
השאלה המרכזית שמעסיקה כעת את השוק היא האם מדובר באירוע חד-פעמי שנובע משילוב נדיר של עדכון מדדים ותנודתיות גלובלית, או שמא בתחילתה של תקופת חולשה ממושכת יותר. בנק ישראל צפוי להתייחס לתנודות במט"ח בהחלטת הריבית הקרובה, הקבועה ל-23 בנובמבר, כשהריבית הנוכחית עומדת על 3.25% והאינפלציה בתוך היעד ברמה של 1.6%. אם הפיחות בשקל יימשך, סביר שהוועדה המוניטרית תעדיף להמתין עם הורדת ריבית נוספת, עד שתתבהר התמונה הפוליטית בישראל ומידת היציבות הרגולטורית בענף השבבים בארצות הברית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה