הבחירות לקונגרס האמריקאי, שהתקיימו השבוע, הסתיימו במה שכבר מכונה "הגל הכחול": הדמוקרטים השתלטו הן על בית הנבחרים והן על הסנאט, וגרפו ניצחונות מפתיעים גם במדינות שנחשבו מעוזים רפובליקניים מסורתיים כמו טקסס וקנזס. התוצאה הזו, שנתפסת כהצבעת אי אמון חריפה בנשיא דונלד טראמפ, כבר מתחילה לטלטל את מערכת היחסים בין וושינגטון לירושלים, ולהעמיד בסימן שאלה את עתיד הסיוע הצבאי האמריקאי הענק לישראל.
במרכז הסערה עומדת הצהרה שהפיל טראמפ ביום הבחירות עצמו. הנשיא האמריקאי מסר כי הוא והראש ממשלה נתניהו הגיעו להסכמה לסיים כ-4 מיליארד דולר בשנה של סיוע צבאי לישראל עד דצמבר 2026. לדברי טראמפ, היוזמה לא הגיעה ממנו אלא מנתניהו עצמו. "הוא העלה את זה. הוא העלה את זה", אמר טראמפ בראיון לתוכנית "פוקס אנד פרנדס" של רשת פוקס ניוז, והוסיף כי נתניהו אמר לו שהוא חושב שיהיה ראוי שישראל לא תקבל עוד סיוע. למרות ההכרזה הדרמטית, פרטי ההסכם נותרו עמומים. ההסכם הקיים בין שתי המדינות מעניק לישראל 3.8 מיליארד דולר בשנה עד שנת הכספים 2028, מה שמעלה שאלות רבות לגבי אופן היישום בפועל של הקיצוץ המוצהר.
מה קדם לזה
בחודש שעבר הודיע ארגון הלובי הפרו-ישראלי אייפא"ק כי יפסיק להעניק תמיכה ישירה ותרומות למועמדים, לאחר שהכיר בכך שתמיכתו הפומבית פגעה במועמדים פרו-ישראליים יותר משסייעה להם. למרות זאת, אייפא"ק השקיע יותר מ-40 מיליון דולר בניסיון להביס את עבדול אל-סייד במירוץ לסנאט במישיגן.
נתניהו עצמו לא הפתיע לגמרי עם הרעיון. בראיון שנתן למגזין "האקונומיסט" מוקדם יותר השנה, הוא אמר שהוא שואף לצמצם את התלות הכלכלית של ישראל בסיוע האמריקאי עד לאפס בתוך עשור, ותיאר את התהליך כמשהו שכבר "בעיצומו". לדבריו, ישראל צריכה להיות "עצמאית ככל האפשר", וצמצום התלות עשוי אף לשפר את מעמדה הבינלאומי.
ההודעה המפתיעה עוררה תגובות משני צדי המפה הפוליטית האמריקאית. הסנאטור הנבחר ממישיגן, עבדול אל-סייד, שהביס את הרפובליקני מייק רוג'רס והפך לסנאטור המוסלמי הראשון בתולדות ארצות הברית, הביע תמיכה מפתיעה בתוכניתו של טראמפ. "אני חושב שהנשיא בעצם צודק במדיניות הזו", אמר אל-סייד, והוסיף כי הוא רוצה ללכת צעד נוסף ולהפסיק לגמרי את מכירות הנשק האמריקאיות לישראל. לדבריו, נשק אמריקאי משמש את ישראל "לדברים הגרועים ביותר, כולל רצח עם ואפרטהייד". אל-סייד קרא גם לבחון מחדש את הסיוע הצבאי למצרים, לערב הסעודית, לירדן ולפקיסטן, וטען שהכסף צריך להיות מושקע בתוך ארצות הברית. הביקורת שלו על ישראל ליוותה את כל הקמפיין הסנאטוריאלי שלו, ועוררה עוד קודם לכן מחלוקת כשחברת הקונגרס הדמוקרטית היילי סטיבנס, אותה הביס בפריימריז, משכה את תמיכתה בו ותמכה ברוג'רס במקומו.
לא כולם בארצות הברית מברכים על המהלך. דוקטור אבנר גולוב, לשעבר ראש הזירה האמריקאית במועצה לביטחון לאומי, הזהיר כי ההחלטה לסיים את הסיוע לפני הזמן עלולה להתפרש כנסיגה מהמחויבות ארוכת השנים של ארצות הברית לביטחון ישראל. הוא תיאר את הכרזת טראמפ כ"התפתחות חמורה ודרמטית ביחסי ישראל-ארצות הברית", והזהיר כי המהלך עלול לפגוע במעמד העדיפות של ישראל בקבלת נשק אמריקאי בתקופה ביטחונית כבר רגישה. "הסכנה הגדולה ביותר היא שהמהלך הזה עלול להתפרש כנסיגה מהמחויבות האמריקאית לביטחון ישראל", אמר גולוב, והדגיש כי הסיוע האמריקאי אינו מעשה צדקה אלא השקעה הדדית אסטרטגית.
מעבר לשאלת הסיוע הצבאי עצמו, ה"גל הכחול" עשוי להשפיע על ישראל בדרכים נוספות. שליטה דמוקרטית בשני בתי הקונגרס צפויה להגביר את הביקורת הקונגרסית על הפעולות הצבאיות של ישראל באיראן, בעזה ובלבנון, ולאיים על תמיכה אמריקאית ארוכת שנים שכללה עד כה גיבוי כמעט אוטומטי. יריבים שמנסים להדיח את נתניהו כבר ניצלו את ניצחון הדמוקרטים כדי לתקוף אותו על אובדן התמיכה הדו-מפלגתית בארצות הברית, במה שחלקם מכנים כישלון מדיני בזמן שישראל מצויה אחרי בחירות שלא הכריעו.
לצד הזירה המדינית, יש גם מחיר כלכלי ישיר וברור שצפוי להיות מוטל על הציבור הישראלי. תא"ל במילואים ראם עמינח, לשעבר היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, מעריך שרוב הסיכויים שטראמפ אכן יוציא את ההחלטה לפועל, גם אם ייתכן עיכוב של כשנה. לדבריו, השאלה המרכזית אינה אם ישראל מסוגלת להתנהל בלי הסיוע, אלא כמה משאבים היא תצטרך להקצות במקומו. "אני לא חושב שגמילה היא עניין משמעותי, אנחנו לא מדינה שלא יכולה לקבל הלוואה", אמר עמינח. "המצב הוא לא בעיית נזילות, אלא שפשוט הסכום הזה עצום. 12 מיליארד שקל בשנה הם כמו להקים בכל שנה שלושה בתי חולים. לכל משפחה בישראל יש פחות 430 שקלים בחודש. אם אתה עשיר, תשלם עוד מס; אם אתה עני, תקבל פחות שירותים. זה המון".
עמינח התייחס גם להתאמות הצבאיות הנדרשות אם הסיוע אכן ייפסק. לדבריו, הצורך לשמור על מוכנות מבצעית מגביל מאוד את יכולת ההתייעלות. "הצבא יצטרך להתייעל והוא יתייעל", אמר, "אבל כשאתה נלחם, בין התייעלות לבין מוכנות וכשירות, המחוג זז יותר לכיוון של מוכנות וכשירות". הוא הזכיר כי בזמן המלחמה האחרונה צרכה ישראל כמות חימושי אוויר שהייתה פי שבעה ממה שהיה במלאים ערב המלחמה, ואף אחד מלבד ארצות הברית לא היה יכול לספק את הכמות הזו. "האם בפעם הבאה זה מה שיקרה? אני לא בטוח", אמר. לדבריו המשמעות המעשית תהיה הצורך בהגדלת המלאים הצבאיים, פיתוח יכולות ייצור מקומיות, והפיכת ישראל לעצמאית הרבה יותר בתחום הביטחוני. עם זאת, הוא ציין גם צד חיובי אפשרי: גידול בהיקף הרכש מהתעשיות הביטחוניות הישראליות.
גורמים מדיניים בישראל מעריכים כי תוצאות הבחירות עשויות דווקא לזרז את רצונו של טראמפ לסיים את המלחמה עם איראן, חלקית מתוך רצון להסיר אחריות על עליית מחירי הדלק שתרמה להפסדי מפלגתו. אך יש גם חשש הפוך: קריאת התוצאות כחולשה אמריקאית עלולה לעודד דווקא הסלמה איראנית. אבתסאם אל-כתבי, ממרכז המדיניות האמירתי, הזהירה כי אם טהראן תפרש את ההצבעה כחולשה, הדבר עלול להוביל ל"הסלמה צבאית חדשה", בעוד שאם איראן תבין שטראמפ זקוק באמת להסכם, ייתכן שתיפתח הזדמנות אמיתית לסיום המלחמה.
עוד מהדיווחים
לפי הגארדיין, יש הערכות שהקיצוץ בפועל יוחלף במכירות נשק אמריקאיות, כך שהתמיכה הכספית תימשך בפועל אך יהיה קשה יותר לעקוב אחריה. לפי הגארדיין, הקונגרס הבא יכלול חברי קונגרס חדשים עם עמדות פרו-פלסטיניות בולטות, ובהם רופא צבאי שהשתתף במשלחת רפואית בעזה וחברת קונגרס יהודייה שנעצרה לאחרונה על ידי כוחות ישראליים בעת שסייעה לפלסטינים בקטיף זיתים בגדה המערבית.
למה זה חשוב
ההחלטה מתורגמת לעלות כלכלית ישירה על הציבור בישראל: לפי ההערכה בכתבה, כל משפחה תישא בנטל של כ-430 שקלים בחודש, בין אם בדמות מסים גבוהים יותר ובין אם בשירותים ציבוריים מצומצמים. מעבר לכך, צה"ל יידרש להגדיל מלאי חימוש ותחמושת ולפתח יכולות ייצור עצמאיות, מה שעשוי להשפיע גם על היקף הרכש מהתעשיות הביטחוניות המקומיות.
בשורה התחתונה, הקונגרס החדש צפוי להישבע רק בינואר, אך ההשלכות המדיניות כבר מורגשות. הקונגרס אמנם לא יכול לעצור לגמרי מהלכים צבאיים, אבל הוא בהחלט יכול להקשות על המשכם ועל אישורי התקציב הנלווים אליהם. בתוך כך, בישראל ובוושינגטון כבר מדברים על "חלון הזדמנויות" מצטמצם, שבו צריך להכריע בגורל המלחמה עם איראן ולבנות מסגרת חדשה ליחסים הביטחוניים-כלכליים בין המדינות, לפני שהתמיכה האמריקאית המסורתית נשחקת עוד יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה