השכר הממוצע במשק הישראלי ממשיך לטפס, אך מתחת לפני השטח מסתתרת תמונה הרבה יותר מורכבת. לפי אומדני הבזק של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע של עובד שכיר ישראלי הגיע בספטמבר ל-14,515 שקל, עלייה של 3.8% לעומת ספטמבר אשתקד. מדובר בתוספת של כ-530 שקל בתוך שנה, שמשמעותה עלייה ריאלית משמעותית ביחס לאינפלציה, שעומדת כיום על 1.6% בלבד.
אבל יש גם צד פחות מחמיא לסיפור. מספר משרות השכיר במשק ירד באוגוסט ב-2.2% לעומת יולי, ועמד על 4.156 מיליון משרות. לעומת אוגוסט אשתקד מדובר עדיין בעלייה של 0.9%, אך נתוני ספטמבר מראים המשך מגמה דומה: ירידה חודשית נוספת במספר המשרות, גם אם השכר עצמו ממשיך לעלות. במילים אחרות, פחות ישראלים עובדים, אבל מי שעובד מרוויח יותר.
הנתון הבולט ביותר מגיע דווקא מענף ההייטק, שמככב כבר שנים כסמל ההצלחה הכלכלית של המדינה. השכר הממוצע בענף עמד באוגוסט על 33,478 שקל בחודש, עלייה של 3.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלא שבמקביל, מספר משרות השכיר בהייטק המשיך להידרדר: ירידה של 0.7% לעומת יולי וירידה של 0.6% לעומת אוגוסט אשתקד, לכ-394.2 אלף משרות בלבד. שיעור ההייטק מכלל משרות השכיר במשק עומד כיום על 9.5%, לעומת כ-10% לפני שנים ספורות.
השילוב הזה, פחות עובדים אך שכר גבוה יותר למי שנותר, מרמז על תופעה שמקבלת בשנה האחרונה תשומת לב הולכת וגוברת: "משבר הג'וניורים". מהפכת הבינה המלאכותית מייתרת חלק ניכר מהעובדים הפחות מנוסים בתעשיית ההייטק, בעוד שהיא משפרת באופן דרמטי את התפוקה של עובדים ותיקים ומנוסים, ואף של עובדים שאינם מתכנתים כלל. התוצאה: ענף שהופך קטן יותר מבחינת מצבת כוח האדם, אך יקר יותר עבור מי שמצליח להישאר בו.
הפערים בתוך ההייטק עצמו גם הם משמעותיים. בענף תכנות וייעוץ מחשבים עמד השכר על 35,136 שקל, ובענף שירותי מידע הוא הגיע ל-34,454 שקל. לעומת זאת, בשירותי תקשורת השכר עמד על 20,898 שקל בלבד, פער עצום בתוך אותו ענף שלכאורה נחשב אחיד. ענף המחקר המדעי והפיתוח, שנחשב מנוע שכר מרכזי בהייטק, הציג תנודתיות קיצונית: 37,258 שקל באוגוסט, ירידה מ-37,578 שקל ביולי ומ-42,886 שקל ביוני. התנודתיות נובעת מתשלומים חד-פעמיים כמו בונוסים ודמי הבראה, שמקפיצים את הממוצע לחודש אחד ונעלמים בחודש שאחריו.
מעבר להייטק, הפערים בין מגזרי המשק מספרים סיפור חברתי לא פחות חשוב. בחברות הפיננסיות עמד השכר הממוצע על 22,860 שקל, אך מדובר במגזר קטן יחסית שמעסיק רק 2.6% ממשרות השכיר במשק, כ-108 אלף עובדים. המגזר הגדול ביותר, החברות הלא-פיננסיות, ריכז 64% מהמשרות עם שכר ממוצע של 15,882 שקל. במגזר הממשלתי, שמהווה כחמישית מהמשרות במשק, השכר הממוצע עמד על 13,633 שקל.
בתחתית הסולם נמצאים מגזרי משקי הבית, עם שכר ממוצע עלוב של 6,313 שקל בלבד, והמלכ"רים הפרטיים עם 7,910 שקל. גם מבחינת ענפים, הפער בין הקצוות מזעזע: ענף מידע ותקשורת מוביל עם 32,930 שקל, בעוד ששירותי אירוח ואוכל נמצאים בתחתית עם 6,779 שקל בלבד, פחות מרבע מהשכר בראש הרשימה.
נתוני המגמה מצביעים גם על התמתנות הדרגתית בקצב עליית השכר. בחודשים יוני עד אוגוסט עלה השכר הממוצע במחירים שוטפים ב-2.8% בחישוב שנתי, לעומת עלייה חדה של 5.3% בשלושת החודשים שקדמו לכך. במקביל, נרשמה דווקא התאוששות קלה במספר המשרות, עם עלייה של 2.2% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט, לאחר ירידה של 0.3% ברבעון הקודם.
הנתון הסופי ביחס לספטמבר יתפרסם רק בעוד כחודש, ועד אז מדובר באומדן ראשוני בלבד שעשוי להשתנות. אך המגמה הכללית כבר ברורה למדי: המשק הישראלי ממשיך לייצר שכר גבוה יותר, אך לא בהכרח יותר מקומות עבודה, ובענף ההייטק בפרט נראה שהשוק מתכנס סביב פחות עובדים, מנוסים ויקרים יותר. אם המגמה הזו תימשך, השאלה המרכזית לשנה הקרובה היא לא כמה ירוויחו העובדים, אלא כמה מהם בכלל יישארו בתוך המעגל התעסוקתי.
עוד מהדיווחים
לפי מעריב, השכר הממוצע ביתר המשק ללא ענף ההייטק עומד על כ-12.5 אלף שקל בחודש, כך שהשכר בהייטק גבוה ממנו כמעט פי 2.7. לפי מעריב, אומדן ראשוני מצביע על כך שמספר משרות השכיר בכלל המשק ירד בספטמבר ל-4.102 מיליון משרות. לפי N12, עליית השכר בהייטק באוגוסט, בשיעור של 3.3%, משולה לתוספת של כ-1,070 שקל לעובד.
למה זה חשוב
מי שעובד כיום בהייטק, ובפרט מהנדסים ותיקים, נהנה משכר שממשיך לטפס, אך מי שמחפש את הג'וב הראשון בתחום נתקל בשוק מצטמצם. המשמעות לקורא הישראלי היא שהעלייה בשכר הממוצע לא משקפת שיפור שווה לכולם, ומי שמתחיל את דרכו בהייטק עלול למצוא פחות משרות פתוחות ממה שהיה נהוג לצפות.
השכר הממוצע במשק ממשיך לעלות, אך הירידה המקבילה במספר המשרות בהייטק מעידה על שינוי מבני עמוק יותר בשוק העבודה הישראלי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה