ראש הממשלה בנימין נתניהו דחף בשבועות האחרונים לחידוש התקיפות הנרחבות נגד איראן, ואף הנחה את מערכת הביטחון לתכנן מתקפת ענק. על פי דיווחים, צה"ל נערך בפועל למערכת הפצצות של מספר ימים, שתוכננה לצאת לפועל בסוף השבוע של 10 באוקטובר.
התוכנית שגובשה כללה הפצצה אינטנסיבית על מתקני גרעין איראניים, יעדי משטר ותשתיות אזרחיות, בהן תחנות כוח. חלק מהמטרות שסומנו לא הותקפו כלל במהלך הסבבים הקודמים של הלחימה מול איראן השנה, מה שמעיד על היקף רחב בהרבה ממה שנראה עד כה.
מה קדם לזה
ב-19.10.2026 דיווחנו כי שר החוץ האיראני עבאס ארקצ'י איים על ישראל ורמז לתיקים המשפטיים נגד נתניהו. ב-20.10.2026 הצהיר נתניהו כי הפלת המשטר באיראן היא היעד המרכזי של ישראל כרגע. ב-21.10.2026 דיווחנו שישראל וארה"ב היו קרובות למתקפה משותפת נגד איראן, אך וושינגטון עצרה את המהלך ברגע האחרון.
בסופו של דבר המבצע לא יצא לפועל. גורמים המעורים בפרטים מסרו כי הסיבה המרכזית לביטול הייתה התנגדות מפורשת של הנשיא דונלד טראמפ לחידוש הלחימה, זאת לאור בחירות האמצע בארצות הברית שייערכו ב-3 בנובמבר. טראמפ, כך נמסר, ביקש להימנע מכל הסלמה צבאית שעלולה להשפיע על התוצאות בבית.
למרות הבלימה, שני המנהיגים, הניצבים בפני מערכות בחירות קריטיות בארצם, ממשיכים לאותת על נחישות להשלים את המערכה מול איראן. נתניהו פרסם בימים האחרונים סרטון מבסיס חיל האוויר, שבו נשמע טראמפ אומר לו ברמקול כי הוא "האיש שהוא רוצה לצידו". טראמפ מצידו הזהיר ברשת החברתית שלו כי אם ייבחר מנהיג אחר בישראל, ארצות הברית לא תהיה מוכנה להתמודד עם איראן לבדה.
מזכיר ההגנה האמריקני פיט הגסת' ביקר השבוע בישראל וקיים שיחות עם נתניהו ובכירי מערכת הביטחון. במהלך הביקור, כך נמסר, הציגו הגורמים הישראליים בפני האמריקנים בנק מטרות מעודכן, המבוסס על מודיעין חדש וכולל יעדים אזרחיים שלא הותקפו קודם לכן.
דוברת הבית הלבן, אנה קלי, מסרה בתגובה כי איראן נמצאת במצב כלכלי וצבאי קשה, אך הבהירה בצורה חד משמעית כי ארצות הברית לא תתקוף באיראן לפני בחירות האמצע. ההצהרה הזו נתפסת כבלימה ברורה של השאיפות הישראליות, לפחות בטווח הזמן הקרוב.
בתוך כך, צה"ל נמצא בכוננות גבוהה. הצבא ביטל באופן חריג את כלל חופשות החיילים עד לקיום הבחירות לכנסת, שיתקיימו ב-27 באוקטובר. הרמטכ"ל אייל זמיר נימק את המהלך בצורך להבטיח קיום בחירות דמוקרטיות בביטחה, אך הדבר מתיישב גם עם ציפייה לאפשרות שהמצב הביטחוני ישתנה במהרה.
גורמי ביטחון בכירים, בהווה ובעבר, הביעו חשש כבד מפני יציאה למלחמה בסמיכות כה גדולה ליום הבחירות. קיים גם חשש מתרחיש שבו נתניהו יבחר ליזום פעולה צבאית נרחבת גם אם יפסיד בבחירות, בעודו מכהן כראש ממשלת מעבר. מהלך כזה ייחשב חסר תקדים בהיסטוריה הישראלית, ולא ברור כיצד יגיבו ראשי זרועות הביטחון אם יידרשו לפעול בסיטואציה פוליטית רגישה שכזו.
למה זה חשוב
ביטול חופשות החיילים עד לבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר משפיע ישירות על משפחות רבות בישראל ומעיד על כוננות גבוהה בצה"ל. אם המלחמה באיראן תתחדש אחרי בחירות האמצע בארה"ב ב-3 בנובמבר, הדבר עשוי להשפיע על הביטחון השוטף ועל חיי היומיום של אזרחים, במיוחד לנוכח החשש שגם נתניהו כראש ממשלת מעבר עשוי ליזום פעולה צבאית נרחבת.
המהלכים מתרחשים על רקע מערכת בחירות שמתנהלת למעשה כמשאל עם על מנהיגותו של נתניהו, מאז אירועי ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמות שפרצו בעקבותיהם. השאלה אם המתקפה באיראן תחודש אחרי בחירות האמצע בארצות הברית, ומה יהיה תפקידה של ישראל במערכה הבאה, נותרת פתוחה.
ישראל וארצות הברית נותרות בעימות סמוי סביב עיתוי התקיפה הבאה באיראן, כשהבחירות בשתי המדינות קובעות את קצב האירועים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה