נתניהו: נערכים לסנקציות בנקאיות ולכלכלה עוקפת מבוססת קריפטו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל פצצה כלכלית רגע לפני הבחירות: ישראל צריכה להתכונן לסנקציות בינלאומיות, ולבנות לעצמה כלכלה חלופית שמבוססת על מטבעות דיגיטליים. "בטח שאני חושש", הודה נתניהו בריאיון טלוויזיוני, וחשף כי כבר הנחה להכין תוכנית סדורה לתרחיש הזה.

בריאיון לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה, נשאל נתניהו ישירות על הסנקציות הכלכליות שכבר מדינות מערביות החלו להטיל על ישראל, ועל החשש שהן יחלחלו גם למערכת הבנקאית. תשובתו הייתה חד משמעית: "צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, וסנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת. ואתה יודע מה היא. אתה יודע מה זה המטבעות הדיגיטליים, וגם על זה אני עובד. ויש גם דברים אחרים".

כשהמראיין ניסה לוודא שהכוונה היא לטכנולוגיית הבלוקצ'יין כתחליף אמיתי, לא היסס ראש הממשלה: "כן, זו אחת מהדרכים. וביקשתי כבר להכין תוכנית לזה". מדובר בהודאה נדירה של ראש ממשלה מכהן על היערכות ממשלתית מתקדמת לתרחיש של בידוד כלכלי מערבי.

נתניהו ציין כי כבר הורה להכין תוכניות מעשיות בנושא, אולם לא פירט בריאיון מי מוביל את ההיערכות, באילו לוחות זמנים מדובר, ואילו גופים ממשלתיים או פרטיים מעורבים בגיבוש המתווה. היעדר הפירוט מותיר שאלות פתוחות באשר להיקף ההיערכות בפועל ולמידת הבשלות של התוכניות שהוזכרו.

אבל נתניהו לא עצר שם. הוא הפנה את הביקורת גם כלפי הציפיות מארצות הברית, ובחר להכין את הציבור לקראת שינוי דרמטי ביחסי הגומלין הביטחוניים-כלכליים: "אם אתם חושבים שאנחנו נמשיך לקבל את מה שהבאתי פעמיים, וזה עשרות מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני לתקציב הביטחון, תתרגלו זה לא יהיה. כי אמריקה השתנה. זה נגמר, רק שאלה של זמן".

האמירה "אמריקה השתנתה" מהווה הודאה פומבית נדירה מצד ראש ממשלה מכהן בכך שהמבנה המסורתי של היחסים הכלכליים והביטחוניים בין ישראל לארצות הברית עובר שינוי מהותי. עד כה נחשב הסיוע האמריקאי לעוגן יציב בתקציב הביטחון הישראלי לאורך עשורים, והיווה מרכיב מרכזי בתכנון הכלכלי ארוך הטווח של מדינת ישראל.

הדברים לא נאמרים בוואקום. המכון למדיניות העם היהודי השיק בימים האחרונים מאגר מידע חדש שממפה בפירוט את הסנקציות והצעדים המגבילים שננקטו נגד ישראל ברחבי העולם. המספרים מטלטלים: 121 צעדים תועדו ב-62 מדינות, כשמתוכם 93 צעדים בתוקף כבר עכשיו, 19 צעדים היסטוריים, ותשעה נוספים נמצאים בשלב של הצעה או תכנון.

הניתוח של המכון חושף שהלחץ על ישראל אינו מתמקד בחזית אחת. הקטגוריה הגדולה ביותר היא התחום הפיננסי, עם 40 צעדים, כמעט שליש מכלל הצעדים שתועדו. אחריו מגיעים תחומי הביטחון וההגנה והסחר, עם 24 צעדים בכל אחד, ובהמשך 14 צעדים בזירה הדיפלומטית ו-12 בזירה המשפטית. המדינה שמובילה במספר הצעדים נגד ישראל היא ספרד, עם 10 צעדים, ואחריה ארצות הברית עם שמונה צעדים, בריטניה עם שבעה, ובלגיה וטורקיה עם חמישה כל אחת.

במקביל, יותר מ-60 כלכלנים ובכירים לשעבר במערכת הציבורית חתמו השבוע על מכתב אזהרה חריף מטעם פורום הכלכלנים. הם מתריעים כי הצעדים הבינלאומיים נגד ההתנחלויות מהווים אות אזהרה למשק הישראלי כולו, וכי אלימות וטרור יהודי נגד פלסטינים עלולים לגרור מחיר כלכלי כבד שכל אזרחי המדינה ישלמו. במכתב מוזכרת הודעת בריטניה על כוונתה לאסור יבוא מההתנחלויות ולבחון סנקציות נגד חברות ויחידים המסייעים להרחבתן, לצד צעדים דומים בהולנד וכוונות בצרפת ובקנדה.

בין החתומים על המכתב נמצאים שמות בכירים כמו פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' יעקב פרנקל, חתן פרס ישראל ולשעבר נגיד בנק ישראל, יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים, ופרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה. הכלכלנים מזהירים כי אם הסנקציות יתרחבו מכמה מדינות לחלק משמעותי מאירופה, הן עלולות לגלוש מההתנחלויות אל המשק הישראלי כולו ולגרום לנזק מאקרו כלכלי חמור, כולל זינוק נוסף ביוקר המחיה שכבר כעת מכביד על הציבור.

למה זה חשוב

אם הסנקציות הבנקאיות שעליהן מזהיר נתניהו אכן יתממשו, הן עלולות להשפיע על חשבונות הבנק, כרטיסי האשראי והמסחר הבינלאומי של אזרחים ישראלים. הכלכלנים שחתמו על מכתב האזהרה מציינים כי התרחבות הסנקציות עלולה להעלות עוד יותר את יוקר המחיה, שכבר כיום מכביד על הציבור. גם האפשרות שהסיוע הביטחוני האמריקאי ייפסק עשויה להשפיע בעקיפין על תקציב המדינה ועל הכלכלה האזרחית.

בין הדברים של ראש הממשלה לבין האזהרות של הכלכלנים נפער פער מעניין: נתניהו מדבר על היערכות טכנולוגית מתקדמת, בעוד הכלכלנים קוראים לשינוי מדיניות כדי למנוע את הסנקציות מלכתחילה. השאלה אם הממשלה תבחר בדרך של עקיפת הבעיה או בדרך של פתרונה מהשורש, תישאר פתוחה לפחות עד לאחר הבחירות.