יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה היום (שישי) על הסף עתירה דחופה שהגיש הליכוד, שביקשה לאסור על ערוצי הטלוויזיה לשדר בשידור ישיר את עצרת "מועצת אוקטובר" המתוכננת למוצאי שבת. ההחלטה מגיעה רק ימים ספורים אחרי שבאירוע אחר, קורס סיום קצינים, נאסר שידור נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מאותה סיבה בדיוק.
צילום: בנימין נתניהובליכוד חששו שהעצרת תהפוך לבמת תעמולת בחירות בלתי מבוקרת, והגישו עתירה דחופה לוועדת הבחירות. הטענה המרכזית הייתה פשוטה: לפי סעיף 5 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), אסור לשדר תעמולת בחירות בטלוויזיה במהלך 60 הימים שלפני הבחירות. במפלגה דרשו שהערוצים יימנעו מלשדר את העצרת בשידור חי, ולחלופין שישדרו אותה בהשהיה של כמה דקות, כדי לאפשר למערכת לערוך את דברי הנואמים ולסנן תעמולת בחירות לפני שזו מגיעה למסכים.
מה קדם לזה
ב-11.10.2026 דיווחנו כי השופט סולברג הורה לבן גביר להסיר סרטון מהכלא, בעקבות עתירה שטענה לשימוש אסור בנכס ציבורי לתעמולת בחירות. ב-20.10.2026 נכתב כי הליכוד יחויב לשלם לצה"ל על שימוש בתיעוד צבאי בסרטוני תעמולה של המפלגה. שני המקרים ממחישים את ההתדיינויות החוזרות סביב הליכוד ותעמולת בחירות לפני ועדת הבחירות בראשות השופט סולברג.
צילום: סולברגהרקע לעתירה לא נולד בחלל ריק. רק השבוע אסרה היועצת המשפטית לממשלה לשדר את נאומו של נתניהו בקורס סיום הקצינים, בדיוק מאותו חשש לתעמולת בחירות. בליכוד ביקשו ליישם את אותו היגיון גם על עצרת "מועצת אוקטובר", וטענו שאם הכלל חל על ראש הממשלה, הוא צריך לחול גם על אירועים אחרים שבהם צפויים לדבר גורמים הקשורים לבחירות הקרובות.
אלא שהשופט סולברג לא התרשם מהטיעון. בהחלטתו הוא קבע כי הליכוד לא הצליח להוכיח שהעצרת אכן מתוכננת להיות משודרת בשידור חי, ושבפועל לא הוצגו ראיות מספיקות שמצדיקות התערבות שיפוטית בשיקול הדעת של עורכי תוכניות הטלוויזיה. למעשה, מדובר בדחייה מהותית של הבקשה כבר בשלב הסף, בלי שהוועדה נדרשה לדון לגופה של השאלה האם מדובר בתעמולת בחירות.
עם זאת, השופט לא השאיר את העניין פתוח לגמרי. הוא הבהיר כי הגורמים המשדרים, כלומר הערוצים עצמם, נדרשים להפעיל שיקול דעת עצמאי ולפעול בהתאם לחוק, בייחוד כאשר צפויים לדבר באירוע מועמדים לבחירות. כלומר, האחריות לא יורדת מהערוצים רק כי העתירה נדחתה, אלא עוברת אליהם במישרין.
ההחלטה הזו חושפת פער מעניין בין שני מקרים שנראים דומים על פני השטח. במקרה הראשון, נאום ראש הממשלה בבה"ד 1, התערבות היועצת המשפטית הייתה מיידית וברורה, והנאום נאסר לשידור ישיר. במקרה השני, עצרת "מועצת אוקטובר", ועדת הבחירות סירבה להתערב מראש, בטענה שאין הוכחה מספקת לכוונה לשדר ולתעמולה בפועל.
בליכוד לא הסתירו את אכזבתם מההחלטה, וראו בה פתח אפשרי לתעמולת בחירות בלתי מבוקרת תחת כיסוי של אירוע ציבורי. מנגד, גורמים המקורבים למארגני העצרת טענו כי מדובר בניסיון של המפלגה לצנזר אירוע לגיטימי באמצעות עתירות משפטיות, בלי שיש לכך בסיס עובדתי מוצק.
למה זה חשוב
ההחלטה אומרת לצופים שהאחריות לסינון תעמולת בחירות עוברת לידי הערוצים עצמם, ולא לבית המשפט או לוועדת הבחירות מראש. בפועל, מי שיושב מול המסך במוצאי שבת יצפה בעצרת בלי בטחון שהתוכן נבדק מראש, וכל ערוץ יחליט בעצמו מה ישודר.
כעת, עם דחיית העתירה, נראה שהעצרת תתקיים כמתוכנן במוצאי שבת, והערוצים יצטרכו להחליט בעצמם כיצד לסקר אותה. השאלה אם יהיה בה בפועל תוכן שניתן להגדירו כתעמולת בחירות תיבחן, ככל הנראה, רק בדיעבד, אחרי שהנואמים יעלו לבמה ודבריהם ייחשפו לציבור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה