ארבעה ימים לפני הבחירות נחשפה פרשה שהטרידה את יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. השופט נעם סולברג מתח ביקורת חריפה על מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט, בעקבות מכתבי תעמולה שנשלחו במעטפות שנראו כצווי גיוס רשמיים של צה"ל.
צילום: סולברגהמעטפות, שהגיעו לבתים של חיילים ובני משפחותיהם, עוצבו בקפידה כדי להיראות כמסמך צבאי אמיתי. בפינה הימנית העליונה הופיע הכיתוב הבולט "צבא הגנה לישראל", ומתחתיו "לשכת הגיוס תל השומר" ו"דואר דחוף". בצד השמאלי העליון הוצבו שני סמלים שחיקו מסמכים צבאיים, ועל אחד מהם נכתב "צו 8", המונח המזוהה עם קריאה דחופה לשירות מילואים.
מה קדם לזה
ב-23.8.2026 הורה סולברג לש"ס להסיר סרטון תעמולה עם חייל, בעקבות עתירה של מפלגת ישר בראשות איזנקוט. ב-20.10.2026 קבע סולברג שהליכוד ישלם לצה"ל על שימוש בחומרים צבאיים בסרטוני תעמולה. ב-22.10.2026 דרשה מפלגת ישר מהליכוד להסיר שלטי חוצות בערבית שלטענתה מטעים את הציבור.
רק בפינה הימנית התחתונה, באותיות קטנות בהרבה, הופיע הכיתוב האמיתי: "מוגש מטעם מפלגת ישר! עם איזנקוט". בצדה האחורי של המעטפה הופיעה תמונתו של איזנקוט לצד הסיסמה "הפעם, גיוס לכל. הפעם איזנקוט", ומעליה המשפט "תרגעו. זה עדיין לא אמיתי. אבל יש תקווה בפנים".
הליכוד הגיש עתירה דחופה נגד איזנקוט ומפלגתו, בטענה כי מדובר בשימוש אסור בצה"ל ובנכסי ציבור לצורכי תעמולת בחירות, תוך הפרת חוק הבחירות. לטענת הליכוד, עיצוב המעטפה יוצר זיהוי מטעה בין הצבא למפלגה, ומנצל סממנים צבאיים רשמיים שלא כדין.
מפלגת ישר לא הכחישה שמדובר בתעמולת בחירות, אך טענה שלא נעשה שימוש אסור בנכסי ציבור. בתגובתה לעתירה ציינה המפלגה כי כל המכתבים כבר הועברו למשלוח עוד ב-15 באוקטובר, ולכן לא ניתן עוד למנוע את הפצתם. עם זאת, המפלגה עצמה ביקשה מסולברג הכרעה עקרונית בשאלת חוקיות המהלך.
סולברג קיבל את הטענה כי העתירה התייתרה מבחינה מעשית, אולם לא חסך בביקורת. "דומני כי קשה עד מאוד שלא לראות בעיצוב חלקה הקדמי של המעטפה, החלק הרלוונטי יותר עבור הנמען, כשימוש מסוים בצה"ל", כתב בהחלטתו. השופט הבהיר שאינו קובע כי בוצעה הפרת חוק, אך הדגיש כי ברושם הראשוני המעטפה נראית כמסמך רשמי מטעם הצבא.
מעבר לשאלה המשפטית, סולברג התייחס לנזק האנושי הפוטנציאלי. הוא הזהיר כי מכתב הנחזה להיות צו גיוס, בפרט בתקופה הנוכחית, עלול לגרום בהלה של ממש אצל הנמענים ובני משפחותיהם, גם אם לאחר רגעים ספורים מתברר שמדובר בתעמולה בלבד. להמחשת החומרה, ציטט השופט את דברי הנביא נחום: "בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה, וְלֵב נָמֵס וּפִיק בִּרְכַּיִם, וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם".
בסופו של דבר הורה סולברג על מחיקת העתירה, משום שלא ניתן עוד למנוע את משלוח המכתבים שכבר יצאו לדרכם. אך הוא לא ויתר על ענישה כספית. לדבריו, ישר ואיזנקוט נמנעו מלציין בפני הליכוד, עוד בשלב הפנייה המקדימה, כי המכתבים כבר נשלחו, עובדה שהייתה עשויה לייתר את הצורך בעתירה מלכתחילה. בשל כך חויבו המפלגה ואיזנקוט בהוצאות משפט בסך כולל של 6,000 שקל, מתוכם 2,000 שקל ישולמו לליכוד ו-4,000 שקל לאוצר המדינה.
למה זה חשוב
מכתבים שנראים כצווי גיוס רשמיים עלולים לגרום בהלה אמיתית אצל חיילים ובני משפחותיהם, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה יש רגישות גבוהה לגיוס מילואים. המקרה ממחיש את הגבולות הלא ברורים בחוק הבחירות בנוגע לשימוש בסממנים צבאיים לצורכי תעמולה, ומראה שגם כשהעונש הכספי מצומצם, בתי המשפט ממשיכים להתערב בתכנים פוגעניים.
ההחלטה ניתנה בתיק תב"כ 251/26, ולמרות שלא נקבעה הפרה פורמלית של חוק הבחירות, היא כוללת הסתייגות משפטית ברורה משימוש בסממנים צבאיים רשמיים לצורכי תעמולת בחירות. הפרשה מצטרפת לשרשרת התגוששויות משפטיות בין המפלגות על רקע ימי הבחירה האחרונים, כשוועדת הבחירות המרכזית נדרשת להכריע שוב ושוב בשאלות של גבולות מותר התעמולה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה