עוד לפני ההצבעה: הליכוד נערך לטענות על זיופים בקלפיות הערביות

במפלגת הליכוד נערכים כבר עכשיו לקראת גל תלונות על זיופים ואי-סדרים בהצבעה בחברה הערבית. החשיפה המטלטלת: ההיערכות מתבצעת ימים לפני הבחירות לכנסת, ועוד לפני שהתרחש אפילו מקרה חשוד אחד בשטח.

על פי המידע שעלה, במפלגה בוחנים שורה של נושאים שעשויים לעמוד במוקד טענות אפשריות, הן ביום הבחירות עצמו והן לאחר פרסום התוצאות. בין הסוגיות שנבדקות: שאלת זיהוין של נשים המגיעות לקלפי עם רעלה, דיווחים על הצבעה בשעות נפרדות לגברים ולנשים בקרב קהילות בדואיות, וגם גילם של מפקחי טוהר הבחירות.

הבעיה: בבדיקת הנהלים הרשמיים של ועדת הבחירות המרכזית מתברר שלרוב הנושאים כבר יש מענה מסודר, ואין בהם שום הפרה של חוק הבחירות. במילים אחרות, הטענות שנבחנות בליכוד מתייחסות למצבים שהם פתורים מראש, או שאינם אסורים כלל.

באשר לרעלות, ההנחיות קובעות במפורש שאישה שמגיעה לקלפי עם רעלה מחויבת להסיר אותה לצורך זיהוי ודאי. כדי לשמור על פרטיותה, הזיהוי יכול להתבצע בפני אישה בלבד ומאחורי פרגוד. כלומר, אין שום פטור מזיהוי פנים, אבל יש פתרון שמכבד את הנשים המעוטפות.

גם לגבי ההגעה הנפרדת של גברים ונשים בפזורה הבדואית יש הבחנה פשוטה: אין שום איסור על קבוצת מצביעים להחליט להגיע לקלפי בשעה מסוימת מרצונה החופשי, כל עוד זה לא מונע מבוחרים אחרים להצביע בשעות הפעילות הרשמיות. שעות ההצבעה נקבעות אך ורק על ידי ועדת הבחירות, לא על ידי גורמים בתוך הקהילה.

וגם סוגיית גיל המפקחים מוסדרת באופן אחיד: תנאי הסף לתפקיד מפקח טוהר הבחירות עומד על 21 בכל הארץ, ללא הבדל בין קלפיות ביישובים ערביים לקלפיות בשאר המדינה.

מה שמעניין הוא שההיערכות לטענות מגיעה דווקא כשמערך הפיקוח על ההצבעה עצמה צפוי להיות הדוק במיוחד. בכל קלפי יפעלו הפעם שני מזכירי ועדת קלפי, מפקח טוהר בחירות, ושלושה חברי ועדת קלפי המייצגים את הסיעות השונות. בקלפיות בחברה הערבית תהיה גם נציגות של גוש נתניהו, כך שלאנשי הגוש תהיה אפשרות לפקח מקרוב על ההצבעה בעצמם.

לצד כל אלה יפעלו גם משקיפים חיצוניים, בהמשך להודעה שפרסמו הליכוד והציונות הדתית בשבוע שעבר על הצבת כ-2,000 משקיפים מטעמן במאות קלפיות ביישובים ערביים.

דובר הליכוד לשעבר, יונתן פילבר, אמר בעבר באופן חד משמעי כי בלתי אפשרי לזייף בחירות בישראל. אבל על פי ההערכות, המטרה של העלאת הטענות דווקא כן קיימת: ליצור דה-לגיטימציה לתוצאות אם וכאשר יהיו לא נוחות, ואולי גם להמריץ בוחרים פוטנציאליים באמצעות תחושת איום. גם ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, עו"ד דין ליבנה, התייחס בעבר לחשש הזה, והזהיר מפני הפצת מידע כוזב שיגרום לציבור להאמין שהבחירות זויפו, גם כשבפועל לא קרה שום זיוף.

למה זה חשוב

הדיווח נוגע ישירות לאמון הציבור בתוצאות הבחירות לכנסת, כולל בקרב ישראלים הבוחרים בחברה הערבית. אם טענות על זיופים יעלו עוד לפני שהתרחש אירוע בפועל, הדבר עלול לערער אמון בתהליך הדמוקרטי גם כשאין הפרה ממשית של החוק, כפי שהזהיר ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות.

בימים הקרובים, ככל שהבחירות יתקרבו, צפוי להתברר אם הטענות שנבחנות בליכוד אכן יעלו בפועל, ואם כן, כיצד יגיבו עליהן ועדת הבחירות והגורמים המקצועיים בשטח.