עובד קבלן של סוכנות הביון המרכזית האמריקנית, ה-CIA, נעצר בחשד שהדליף במשך חודשים מידע ביטחוני מסווג על ישראל ועל המזרח התיכון לבת זוגו, עיתונאית אמריקנית המפעילה בלוג חדשות עצמאי. החשוד, איאן ברינקסמן, בן 42 מוושינגטון, החזיק בסיווג ביטחוני ברמת "סודי ביותר" וניצל את הגישה שלו למערכות המודיעין כדי לעיין בדוחות שלא היו קשורים כלל לתפקידו.
לפי תצהיר שהגיש ה-FBI לבית המשפט, ברינקסמן העביר לבת זוגו מידע שהפך לאחר מכן לחמש כתבות שפרסמה באתר שלה בפלטפורמת "סאבסטאק". שלוש מהכתבות עסקו ישירות בישראל, והותיר אחריו שובל של ראיות דיגיטליות: רישומי כניסה ויציאה ממתקן מאובטח, יומני שיחות טלפון ותזמון פרסום מדויק שהצליב החוקרים.
אחד הפרסומים הבולטים, מ-28 במאי, חשף כי גורמים ישראלים לחצו בחשאי על ממשל טראמפ לחסל את מוחמד באקר קאליבאף, יו"ר הפרלמן האיראני ואחד מאנשי המפתח במשא ומתן בין טהרן לוושינגטון. לפי הדיווח, ישראל ניסתה לשכנע את האמריקנים לנטוש את המגעים ולחדש תקיפות על תשתיות הנפט האיראניות, מתוך הערכה שפגיעה כלכלית נוספת עלולה להוביל למחאות נרחבות ואף להפלת המשטר באיראן.
פרסום נוסף, מ-5 באוקטובר, התבסס על דוח של יחידת "Red Cell" ב-CIA, שתפקידה לבחון תרחישים חלופיים. הדוח הזהיר כי שילוב של משבר פוליטי, מחלוקת סביב גיוס החרדים, מתיחות חברתית ולחץ כלכלי עלול להוביל בישראל ל"עימות פנימי קשה ואף להתפוררות מוסדות המדינה". הדוח, שכונה "שבר מבפנים", נכתב באוגוסט לקראת הבחירות שנערכו בישראל ב-27 באוקטובר, והתייחס גם לחשש מחיילים משוחררים חמושים הסובלים מטראומה.
דוח נוסף שהודלף עסק בהערכה אמריקנית שלפיה בכירים ישראלים חוששים מהיחלשות התמיכה הציבורית בארצות הברית, ולכן פועלים לשלב את ישראל עמוק יותר במערכות הביטחון, המודיעין והתעשייה הצבאית האמריקניות, כך שיהיה קשה לממשלים עתידיים לצמצם את שיתוף הפעולה. המסמך התייחס גם לדיונים על הקמת בסיס צבאי אמריקני קבוע בישראל.
החוקרים גילו כי בין ברינקסמן לבת זוגו נרשמו יותר מ-800 שיחות טלפון בשנה האחרונה. במקרים רבים הוא ניגש למסמך מסווג, יצא מהמתקן המאובטח ותוך דקות ספורות התקשר אליה. במייל מנובמבר 2025 כתב לחבר כי "האישה שאני יוצא איתה היא עיתונאית, ולאחרונה הפכה לעצמאית. אני עוזר לה להקים את המיזם שלה". לפי החקירה, הוא אף סייע בעריכת אחת מכתבותיה.
הרשויות האמריקניות לא חשפו רשמית את זהות בת הזוג, אך ממסמכים שונים עולה כי מדובר בעיתונאית אאידה צ'אבס, מייסדת אתר התחקירים "קפיטל אנד אמפייר", שעבדה בעבר בכלי תקשורת המזוהים עם השמאל האמריקני. בספטמבר פרסמה צ'אבס בקשת תרומות שבה התגאתה כי חשפה מידע מתוך הערכות מודיעין מסווגות, וקראה בגלוי לקוראים להעביר לה הדלפות נוספות. היא אינה מואשמת בעבירה פלילית בפרשה.
ראש החטיבה לביטחון לאומי במשרד המשפטים האמריקני, ג'ון אייזנברג, תקף בחריפות את התנהלות החשוד: "הוא חרג הרבה מעבר לתפקידו כדי להשיג כמה מהסודות השמורים ביותר של ארצנו, והעביר אותם לבת הזוג שידע כי בכוונתה לפרסם אותם. זו לא רשלנות, זו בגידה בשבועתו ובעם האמריקני שנתן בו אמון". ראש ה-FBI, קאש פאטל, הוסיף כי "כל מי שינצל לרעה את הגישה שלו לסודות המדינה ייתקל במלוא חומרת הדין".
עוד מהדיווחים
לפי מעריב, ברינקסמן החל לעבוד בסוכנות ממשלתית בשנת 2020, ובספטמבר 2022 עבר לשמש כמפתח שילוב מערכות עבור קבלן של אותה סוכנות. לפי מעריב, בבקשת התרומות כתבה צ'אבס כי פרסמה דיווחים המבוססים על הערכות מסווגות שלדעתה "ראוי שהציבור ידע עליהם".
למה זה חשוב
ההדלפות כוללות הערכות אמריקניות רגישות על יציבותה הפנימית של ישראל, על לחצים ישראליים בנוגע לאיראן ועל מידת תלותה של ישראל בתמיכה אמריקנית. חשיפת חומרים כאלה עלולה לפגוע במוכנות וושינגטון לשתף את ישראל במידע מודיעיני רגיש בעתיד, ולחשוף כלפי חוץ דיונים פנימיים על ביטחון ישראל שהיו אמורים להישאר חסויים.
במשרד המשפטים מייחסים לברינקסמן עבירה של העברה בלתי חוקית של מידע ביטחוני לפי חוק הריגול האמריקני, שעונשה המרבי עשר שנות מאסר. ראש ה-CIA ציין כי המעצר בוצע בעקבות פנייה של הסוכנות עצמה לחקירה, והדגיש כי "יש אפס סובלנות להדלפות". ברינקסמן, בוגר בית הספר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון, היה אף שותף בעבר למחקר שעסק באיתור עובדים המהווים איום פנימי על אבטחת מידע, מחקר שהוא עצמו הפך כעת לדוגמה חיה לסיכון שתיאר.
הפרשה צפויה להעמיק את הבחינה הביטחונית של ארצות הברית סביב הגישה למידע מסווג הנוגע לישראל, בזמן שההליך המשפטי נגד ברינקסמן רק בתחילתו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה