כלכלנים נגד רעיון הקריפטו של נתניהו: "עוקף סנקציות כמו איראן"

הצעה שהשמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון טלוויזיוני הציתה סערה במערכת הכלכלית הישראלית. נתניהו טען כי יש צורך להיערך ל"כלכלה עוקפת סנקציות" המבוססת על קריפטו ובלוקצ'יין, ואף הצהיר כי כבר הורה להכין תוכנית פעולה בנושא. הבעיה: אף גורם במשרדי הממשלה הכלכליים, ואפילו לא במשרד ראש הממשלה עצמו, לא שמע על תוכנית כזו או על צוות שמכין אותה.

התגובות לא איחרו להגיע, וכמה מהכלכלנים הבכירים ביותר במדינה יצאו בביקורת חריפה. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, לא בחר במילים עדינות: "עצם העלאת הרעיון למצוא מעקפים פיננסיים מציבה אותנו בשורה אחת עם משטרים מבודדים כמו איראן, ומזכירה את דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, שהסנקציות הורידו אותה על ברכיה".

אריאב, ששימש מנכ"ל האוצר בתקופת המשבר הכלכלי של 2008, לא הסתפק בכך. "אמירה מופקרת זו מציבה סימן שאלה גדול על יציבות המערכת הפיננסית, עלולה לטלטל את שוק ההון, להוריד את דירוג האשראי ולקרב אותנו למשבר עמוק", אמר. לדבריו, ההשלכות עלולות לכלול בריחת משקיעים זרים ובריחת מוחות של הון אנושי איכותי שיחפש עתיד במקומות יציבים יותר.

גם המפקח על הבנקים לשעבר, יאיר אבידן, יצא נגד ההצעה והבהיר כי מדובר בהנחה שגויה מיסודה. "בלוקצ'יין אינו פתרון לעקיפת סנקציות. העברת עסקה לרשת בלוקצ'יין או שימוש באסימון דיגיטלי אינם מאפשרים לעקוף סנקציות, אינם מאפשרים לייצר כלכלה עוקפת, אינם מבטלים איסור משפטי ואינם משנים את חובות הצדדים לעסקה", אמר אבידן. לדבריו, רשת בלוקצ'יין זקוקה לשיתוף פעולה של בנקים וספקי תשלום כדי לפעול, וכשמוטלות סנקציות אי אפשר להניח שהם יסכימו להשתתף בעסקאות שנועדו לעקוף אותן.

פרופסור יאיר זימון מאוניברסיטת תל אביב תיאר את ההצעה כ"מהלך קיצוני, מסוכן וחסר אחריות, שיביא לניתוק מן המערכת הפיננסית הגלובלית והבנקאות הבינלאומית, ובעקבותיו הרס תשתית הסחר וההייטק". לדבריו, כלכלת ישראל נשענת לחלוטין על סחר חוץ, השקעות זרות וגישה למערכות הסליקה הבינלאומיות, וחברות הייטק וקרנות הון סיכון לא יסכימו לפעול מול מרחב פיננסי המבוסס על מטבעות קריפטו תנודתיים וחסרי פיקוח.

זימון הזהיר כי מעבר כזה עלול לגרום לבריחת חברות הייטק, בריחת הון המונית, קריסת שער החליפין של השקל ואינפלציה דוהרת, לצד פגיעה ביכולת לייבא מוצרי יסוד, אנרגיה ותרופות. "אני תקווה שנתניהו יתעשת ויתקן את דבריו מהר ככל האפשר", ציין.

גם יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, תקף את נתניהו בחריפות. "ביבי מודה במה שאני מתריע עליו כבר זמן מה, ישראל ניצבת בפני סכנה של בידוד מדיני וסנקציות כלכליות", אמר ליברמן, והוסיף כי במקום להסביר כיצד בכוונתו למנוע את הסנקציות, ראש הממשלה כבר מדבר על עקיפתן באמצעות "פתרון קסם" מתעשיית הקריפטו. לדבריו, זו אמירה שממחישה עד כמה נתניהו מנותק מהמציאות.

ליברמן הזכיר כי בתפקידו כיו"ר ועדת המשנה להייטק בכנסת וכשר האוצר הוביל מהלכים להסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים בישראל, שהבשילו לכדי החלטת ממשלה רשמית. לדבריו, מבקר המדינה קבע כי ההחלטה לא מומשה בפועל תחת ממשלת נתניהו. "המחיר הוא לא רק טכנולוגי, הוא גם כלכלי. במקום להביא את ישראל למצב שבו היא נאלצת לחפש דרכים לעקוף סנקציות, חובה למנוע את הטלת הסנקציות והבידוד מלכתחילה", אמר.

מעבר לוויכוח הפוליטי, מומחי סייבר ופיננסים מדגישים כי הבלוקצ'יין הוא ספר חשבונות פתוח ולא מקלט אנונימי. כל עסקה מתועדת לעד, וגופי מודיעין פיננסי מפתחים כלים מתוחכמים למיפוי ארנקים דיגיטליים. ברגע שארנק מקושר לישות הנתונה בסנקציות, כל תנועת כספים ממנו מסומנת, ובורסות קריפטו מפוקחות נמנעות מלקבל ממנו כספים מחשש לקנסות. הדוגמאות היחידות של מדינות שנאלצו להשתמש בקריפטו כתשתית לאומית הן רוסיה ואיראן, מדינות מבודדות שגם בהן המנגנון מוגבל ונתקל בקשיי נזילות.

בינתיים, באוצר ובמשרד ראש הממשלה ממשיכים להכחיש כי קיימת תוכנית סדורה בנושא. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שפרסם לאחרונה תחזיות כלכליות המפרידות בין צמיחה בתוך גבולות ישראל לבין פעילות ישראלית בחו"ל, התייחס בעדינות לחשש מבידוד כלכלי וציין כי מדובר במגמה "שאינה דבר קטן". עד שתתברר התמונה המלאה, נראה שהוויכוח על עתיד הכלכלה הישראלית מול איום הסנקציות רק מתחיל.