מחיר המלחמה באיראן: 78% בארה"ב מאשימים את טראמפ ביוקר המחיה

המספרים חדים כתער: 78% מהאמריקאים מאמינים שמדיניותו של הנשיא דונלד טראמפ אחראית לעליית המחירים שמכרסמת בשכר שלהם. זהו הנתון המדאיג ביותר עבור הרפובליקנים כשנה לפני שהם צריכים להילחם על כל מושב בקונגרס, ולפתע מתברר שהמלחמה הרחק באיראן הפכה לנושא שמדבר ישירות לכיס האמריקאי הממוצע.

בניגוד לבחירות אמצע קודמות, שבהן מדיניות חוץ נחשבה לנושא שולי שרחוק מהיומיום של הבוחר, הפעם המצב הפוך לגמרי. המלחמה שטראמפ יזם נגד איראן, יחד עם מדיניות המכסים האגרסיבית שלו, הפכו לגורם ישיר בעליית מחירי הדלק ומוצרי המדף. התוצאה: סוגיה בינלאומית שהתגלגלה היישר לתוך סלסלת הקניות של כל משפחה אמריקאית.

הסקר, שנערך על ידי רויטרס ואיפסוס, מראה כי האזרחים לא מתבלבלים. הם מחברים בין הנקודות בעצמם: המלחמה באיראן, הטלת המכסים, ועליית המחירים. לא מדובר בפרשנות תקשורתית חיצונית אלא בתפיסה שמתגבשת אצל הבוחר עצמו, והיא מה שמדאיג את אסטרטגי המפלגה הרפובליקנית יותר מכל.

"בשורה התחתונה, אנשים חווים בפועל את ההשפעה של המלחמה של טראמפ ומדיניות נוספות שלו", אמר כריסטופר פרבל, חוקר בכיר במכון סטימסון בוושינגטון. "עכשיו לבוחרים יש הזדמנות לבטא את אי שביעות הרצון שלהם מהאופן שבו הוא מתמודד עם כל זה", הוסיף.

הפופולריות של טראמפ נמצאת בשפל היסטורי, ובניגוד להצהרותיו הפומביות, ברור שגם הוא עצמו מבין את הקו הישיר שהבוחרים מושכים בין מדיניות החוץ שלו לרמת המחיה. זה מה שהוביל אותו לכמה מהלכים שנויים במחלוקת ממש לקראת הבחירות, כולל הסרת סנקציות על יצוא דיזל רוסי בניסיון להוריד את מחירי הדלק, צעד שמבקריו, כולל חלק מהרפובליקנים, טוענים שמחזק את הרושם שהוא נוטה לצד מוסקבה במלחמה באוקראינה.

במקביל, טראמפ הבטיח שלא להורות על תקיפה חדשה באיראן לפני הבחירות, גם אם ארצות הברית וישראל, לפי דיווחים נרחבים, מתכוננות להסלמה אפשרית מיד לאחר יום הבחירות. סקרים מראים שרוב הבוחרים מתנגדים למלחמה שהוא עצמו יזם, לאחר שהתמודד על הבית הלבן בהבטחה להימנע מהתערבויות צבאיות חדשות בחו"ל.

מעניין לציין שגם איראן עצמה, לפי בכירים איראניים שדיברו עם רויטרס, מנסה באופן אקטיבי לשמור על מחירי הנפט גבוהים ולפגוע בטראמפ בבחירות האמצע, באמצעות טקטיקות חדשות שמטרתן לפגוע בספינות שחוצות את מצר הורמוז ולהאריך בכוונה את הקיפאון הדיפלומטי. במילים אחרות: טהראן שיחקת פוליטיקה אמריקאית פנימית דרך מחיר הדלק.

דובר הבית הלבן, מאט מידלטון, הגן על גישת הממשל וטען כי "הנשיא טראמפ תמיד היה ברור לגבי שיבושי שוק זמניים כתוצאה מהסכסוך באיראן, אבל הניגוד בין השיא הכלכלי של הנשיא טראמפ לבין החלופה ההרסנית של הדמוקרטים ברור". ההצהרה הזו, עם זאת, לא משנה את העובדה שהסקרים ממשיכים להראות תמונה הפוכה.

ההיסטוריה כבר ראתה תרחיש דומה. בשנת 2006, המלחמה הלא פופולרית בעיראק הפילה את שתי בתי הקונגרס מידי הרפובליקנים, כאשר הנשיא דאז ג'ורג' ווקר בוש היה שקוע במלחמה שהציבור האמריקאי כבר לא תמך בה. כעת, כמעט עשרים שנה אחר כך, טראמפ עלול למצוא את עצמו באותו מקום בדיוק, רק שהפעם הזירה היא איראן ולא עיראק.

לדברי מומחים, גם אם מאזן הכוחות בקונגרס ישתנה בנובמבר, לחברי הקונגרס יהיה קשה מאוד לרסן את יכולתו של טראמפ להמשיך ולנהל מדיניות חוץ כראות עיניו. "עבור נשיאים רבים שחשים מוגבלים פוליטית בבית, מדיניות החוץ היא התחום שבו הם מסוגלים לפעול בחופשיות יחסית", ציין ג'ון אלטרמן מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון. השאלה הגדולה שתישאר פתוחה גם אחרי ספירת הקולות: האם טראמפ ירגיש מרוסן או דווקא מועצם, כשהוא נכנס לתקופה שבה הוא כבר לא יכול להיבחר מחדש ולא צפוי לשלם מחיר פוליטי נוסף על החלטותיו.