יו"ר מפלגת ישר! והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט יאובטח החל ממחר בבוקר, יום ראשון, באמצעות חברת אבטחה פרטית. שירות הביטחון הכללי הודיע על כך הערב למפלגתו של איזנקוט, בהודעה שמסיימת תקופה ארוכה של אי-ודאות סביב הסדרי האבטחה שלו.
לפי ההודעה, חברת האבטחה הפרטית תונחה ותופעל ישירות על ידי יחידת 730 בשב"כ, היחידה האחראית על אבטחת אישים. מדובר במתכונת שונה מזו שהומלצה במקור על ידי הוועדה המייעצת לאבטחת אישים, שקראה לאבטחה ישירה של השב"כ עצמו.
מה קדם לזה
בתחילת ספטמבר פנו בכירי ביטחון לשעבר, בהם הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי וראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, במכתב לראש השב"כ דוד זיני ולמפכ"ל דני לוי ודרשו להעניק לאיזנקוט אבטחה. באמצע ספטמבר הייתה אמורה ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי, בראשות שר המשפטים יריב לוין, להכריע בנושא, אך מלבד לוין איש מחברי הוועדה לא הגיע לדיון, והסמכות הועברה לשב"כ.
הפרשה החלה לפני כחודש, כאשר ראש המטה של איזנקוט, רון ברקאי, פנה במכתב לראש השב"כ דוד זיני בבקשה להסדיר את נושא האבטחה. הפנייה הגיעה לאחר שהמשטרה העלתה את רמת הסיכון על יו"ר ישר! לרמה 4 מתוך 6, רמה המוגדרת כגבוהה.
מפכ"ל המשטרה דני לוי מסר חוות דעת כתובה לוועדה המייעצת, ובה המליץ לאבטח את איזנקוט באופן מיידי ותוך הצמדת אבטחה חמושה. בעקבות חוות הדעת המליצה הוועדה המייעצת לוועדת השרים, ברוב דעות ולא פה אחד, כי השב"כ עצמו יהיה הגורם שיאבטח את איזנקוט.
בסוף חודש ספטמבר פרסמה מפלגת ישר! הודעה לפיה השב"כ דחה לעת עתה את הבקשה להצמיד מעטפת אבטחה ליו"ר המפלגה, חרף ההמלצה המפורשת של הוועדה המייעצת. במשך יותר משבוע לא יושמה ההמלצה, וטרם התקיים בעניינה דיון בוועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי.
ברקע העיכוב פורסם כי גורמים ביטחוניים טענו שיו"ר הוועדה המייעצת, רונן כהן, מעכב את קידום ההמלצות. כהן דחה את הטענה ומסר כי המלצות הוועדה הועברו כבר כשבוע קודם לכן, אך סירב לציין למי בדיוק הועברו. גם במשרד ראש הממשלה נמנעו באותה עת מלהשיב אם ההמלצות התקבלו, למי הועברו ואם הגיעו לשולחנו של ראש הממשלה נתניהו.
כעת, עם ההודעה שפורסמה הערב, מסתיימת תקופת האי-ודאות. ההחלטה החדשה שונה מההמלצה המקורית, אך בפועל תעניק לאיזנקוט מעטפת אבטחה שתהיה כפופה ישירות ליחידת 730, מה שאמור להבטיח תיאום הדוק עם השב"כ גם אם הביצוע בפועל יהיה בידי גורם פרטי.
נושא אבטחת מועמדים לראשות הממשלה עלה לכותרות גם בהקשרים נוספים בחודשים האחרונים. בחודש יולי אישרה ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי החלטות תקדימיות בנוגע להסדרי האבטחה העתידיים של ראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו, כאשר נקבע כי רעייתו שרה נתניהו תזכה לאבטחה צמודה של המדינה עד לסוף ימי חייו של נתניהו. בנוסף, בחודש פברואר דווח על מחלוקת בין השב"כ לצה"ל שהובילה לירידה ברמת האבטחה של סמלי השלטון בישראל, לאחר שצה"ל סירב לשחרר ממילואים מאבטחים של יחידה 730 בשל עומס משימות האבטחה באותה תקופה.
עוד מהדיווחים
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד טען כי סירוב השב"כ להעניק אבטחה לאיזנקוט הוא החלטה פוליטית המסכנת את ביטחונו. לפי וואלה, השב"כ הציג מתווה שלפיו ראשי מפלגות נוספים יוכלו להסתייע בחברות אבטחה פרטיות, תוך קבלת ליווי מודיעיני ותיאום עם השירות.
למה זה חשוב
ההחלטה קובעת תקדים להסדרי אבטחה של ראשי מפלגות בתקופת בחירות, בשילוב בין גוף פרטי לפיקוח ביטחוני. היא מגיעה רק ימים ספורים לפני הבחירות, כך שהציבור יבחן אם המתווה יספק מענה ביטחוני אפקטיבי בזמן אמת.
ההחלטה מגיעה ימים ספורים לפני הבחירות, ומעניקה לאיזנקוט לראשונה מעטפת אבטחה רשמית מאז שהועלתה רמת הסיכון נגדו. בימים הקרובים צפוי להתברר כיצד תתנהל בפועל האבטחה השוטפת של יו"ר ישר!, ואם הפתרון הנוכחי יישאר בתוקף גם בטווח הארוך יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה