בנק ישראל נגד נתניהו: "קריפטו לא יכול לעקוף סנקציות"

בנק ישראל יצא הערב בהודעה רשמית וחריגה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר שקרא להיערך לצבירת מטבעות קריפטו כמענה אפשרי לסנקציות בינלאומיות על ישראל. בהודעה שפרסם הבנק המרכזי במוצאי שבת נכתב במפורש: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות".

צילום: בנימין נתניהו

מדובר במהלך בלתי שגרתי בנוף הציבורי הישראלי. בנק ישראל, שאמור לשמור על ניטרליות מקצועית ולהימנע מהתעמתות ישירה עם הדרג המדיני, בחר הפעם לצאת בהודעה פומבית וחד משמעית שמנוגדת לעמדת ראש הממשלה. העיתוי, מוצאי שבת, מעיד על הדחיפות שבה ראה הבנק את הצורך להבהיר את העמדה הרשמית.

נתניהו, כך עולה מהדיווחים, התייחס לאפשרות שישראל תיערך לשימוש במטבעות דיגיטליים כאסטרטגיה להתמודדות עם מגבלות כלכליות שעלולות להיות מוטלות עליה בעתיד. האמירה עוררה דיון ציבורי נרחב, בין היתר בשל ההבנה המוגבלת של הציבור הרחב באשר ליכולת האמיתית של קריפטו "לעקוף" מערכות פיננסיות בינלאומיות.

בבנק ישראל לא הסתפקו בהכחשה כללית, אלא הסבירו את הרקע המקצועי לעמדתם. בהודעה צוין כי "הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השלילית על המשק". במילים אחרות, הבנק המרכזי מעדיף אסטרטגיה דיפלומטית וכלכלית מסורתית על פני ניסיון למצוא פתרונות עוקפים דרך טכנולוגיה חדשה ובלתי מוכחת בהקשר הזה.

מדוע בכלל קריפטו לא יכול לשמש כמסלול עוקף סנקציות? התשובה נעוצה באופן שבו סנקציות בינלאומיות פועלות בפועל. סנקציות פיננסיות מודרניות אינן רק איסור פורמלי, אלא מערכת אכיפה שמתבססת על שיתוף פעולה בין בנקים, בורסות קריפטו מרכזיות, חברות תשלומים וגופי רגולציה ברחבי העולם. ברגע שמדינה או גורם מסומנים כנתונים לסנקציות, הגופים הפיננסיים הגדולים, כולל בורסות הקריפטו המובילות, מחויבים לחסום פעילות עמם, בדיוק כפי שהם עושים עם מטבעות רגילים.

יתרה מזאת, בלוקצ'יין, הטכנולוגיה שעליה מבוסס רוב הקריפטו, הוא שקוף מטבעו. כל תנועת כספים נרשמת לצמיתות ובאופן גלוי לכל, מה שהופך את איתור וחסימת פעילות חשודה לקל יחסית עבור רשויות אכיפה בינלאומיות שמחזיקות בכלים אנליטיים מתקדמים. הרעיון שמטבע דיגיטלי יכול להעניק אנונימיות מוחלטת ולחמוק ממנגנוני אכיפה, הוא בעיקרו מיתוס שמבוסס על הבנה שטחית של הטכנולוגיה.

בנק ישראל גם הדגיש בהודעתו כי "נושא זה מצוי בתחומי אחריותו של הדרג המדיני ומן הראוי לפעול כדי לקדמו", רמז ברור לכך שהבנק רואה בהתמודדות עם איום הסנקציות משימה דיפלומטית ומדינית, ולא פתרון טכנולוגי קסם. הניסוח המדויק הזה משקף תפיסה מקצועית מבוססת: הדרך להתמודד עם סנקציות היא באמצעות יחסים דיפלומטיים, שיתופי פעולה כלכליים ומניעת הסנקציות מלכתחילה, ולא באמצעות חיפוש פרצות טכנולוגיות.

ההודעה של בנק ישראל מצטרפת לשורה ארוכה של אירועים בשנים האחרונות שבהם מדינות וגופים שהוטלו עליהם סנקציות, בהם רוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה, ניסו להיעזר במטבעות דיגיטליים כדי לעקוף מגבלות פיננסיות. בפועל, הניסיונות הללו הניבו הצלחה חלקית ומוגבלת בלבד, בעיקר בשל ההיקף העצום של הכלכלה הגלובלית הנדרשת למעבר כזה, לעומת הנזילות המוגבלת יחסית של שוק הקריפטו העולמי.

למה זה חשוב

אם איום הסנקציות על ישראל יתממש בפועל, לפי עמדת בנק ישראל ההתמודדות איתו תתבסס על ערוצים דיפלומטיים ושימור יחסי הסחר עם שותפות הכלכליות, ולא על פתרונות טכנולוגיים כמו קריפטו. המחלוקת הפומבית בין הרגולטור לדרג המדיני עשויה להעיד על אי-ודאות באופן שבו המדינה תתמודד עם מגבלות כלכליות עתידיות, נושא שמשפיע ישירות על יציבות המשק הישראלי.

בשורה התחתונה, ההתנגשות בין בנק ישראל לראש הממשלה חושפת פער עמוק יותר בין תפיסות שונות לגבי תפקידה של הטכנולוגיה הפיננסית החדשה בהתמודדות עם איומים גיאופוליטיים. בעוד שהדרג המדיני מחפש פתרונות יצירתיים ומהירים, הרגולטור המקצועי מזכיר כי מערכת הפיננסים הבינלאומית פועלת לפי כללים שאינם מתפוגגים רק בגלל שינוי טכנולוגי. נראה כי הוויכוח הזה, שחרג הפעם אל המרחב הציבורי, עוד ילווה את השיח הכלכלי-מדיני בישראל בחודשים הקרובים, במיוחד אם איום הסנקציות יתממש בפועל.