מחירי הדירות מזנקים והאינפלציה מטפסת: הריבית צפויה לעלות שוב

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% בחודש יוני, כך נמסר. בשנים עשר החודשים האחרונים קפצה האינפלציה בישראל ל-4.4%, קצב גבוה בהרבה מהיעד הממשלתי של 1% עד 3%. בהשוואה בינלאומית המצב בישראל עדיין נראה טוב יותר: בארצות הברית, לשם השוואה, קצב האינפלציה השנתי עמד על 9.1%. עם זאת, כבר חודשיים רצופים שהמדד בישראל מפתיע כלפי מטה ביחס לתחזיות הכלכלנים, עובדה שלא עוצרת את בנק ישראל מלהמשיך ולהעלות את הריבית.

בפירוט המדד נרשמו עליות מחירים בולטות בסעיף התחבורה, שזינק ב-2.4%, בסעיף הדיור שעלה ב-0.7%, בתרבות ובידור עם עלייה של 0.7% ובבריאות שעלתה ב-0.6%. מנגד נרשמו ירידות חדות במחירי הירקות והפירות, שצנחו ב-8.5%, ובהלבשה והנעלה שירדו ב-3.4%. מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.6% בחודש, ו-6.6% בשנה האחרונה, כשבטון מובא, מלט ובלוקים מבטון ומגבס הובילו את ההתייקרות. שוק הדיור עצמו, שאינו חלק ממדד המחירים לצרכן, המשיך להציג תמונה חריגה: מחירי הדירות עלו ב-1.4% בהשוואה חודשית והשלימו עלייה שנתית של 15.9%. בתל אביב, המחוז החם ביותר, זינקו המחירים ב-1.9% בחודש אחד בלבד.

בנק ישראל, שמוביל כבר כמה חודשים מהלך של העלאות ריבית, מעלה את הסבירות להמשך הידוק מוניטרי. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, העריך כי "אם בהמשך החודש נראה העלאות של חצי אחוז ויותר של הבנקים המרכזיים בגוש האירו ובארצות הברית, סיכוי גבוה שנראה העלאה של חצי אחוז גם בהחלטה הבאה". גם רונן מנחם, מכלכלני השוק, עקב מקרוב אחרי מגמת העלאות הריבית הצפויה, בעוד אלכס זבז'ינסקי מבית ההשקעות מיטב והכלכלן הראשי של בנק לאומי גיל בפמן העריכו כי המדדים הקרובים ילחצו את האינפלציה עוד יותר כלפי מעלה, מה שיחייב את בנק ישראל להמשיך ולהעלות ריבית עד תחילת 2023.

אבל מעבר לנתוני המדד השוטף, מתגלגלת ביקורת עמוקה יותר כלפי בנק ישראל, שלפיה הוא לא רק לא מנע את משבר הדיור והריביות, אלא תרם לו ישירות, ופעמיים. הסיפור מתחיל בעשור של ריבית אפסית שאפיינה את העולם אחרי משבר הסאבפריים של 2008. ריבית בנק ישראל עמדה לאורך שנים על 0.1% בלבד, וריבית הפריים, הנגזרת ממנה בתוספת 1.5%, עמדה על כ-1.6%. מול מסלולי ריבית קבועה שגילמו ריביות של 2.5% עד 3.5%, מסלול הפריים נראה אטרקטיבי במיוחד ורבים העדיפו אותו.

כבר ב-2011, מתוך דאגה ליציבות הבנקים, הגביל בנק ישראל את החלק שניתן לקחת במשכנתא בריבית משתנה לשליש בלבד מהתמהיל. בפועל אותו שליש מולא בעיקר במסלול הפריים, כך שהתקנה מנעה מהציבור ליהנות באופן מלא מהריבית האפסית ששררה עשור שלם. ב-2020, ממש לפני תחילת גל העלאות הריבית החד ביותר שידע המשק בעשורים האחרונים, הגדיל בנק ישראל את המגבלה לשני שלישים מהתמהיל. התוצאה: נוטלי משכנתאות רבים שהסתכלו על ריבית אפסית חגגו, ורק זמן קצר אחר כך חוו קפיצה דרמטית בהחזר החודשי.

הגבלת הפעילות מעבר לשיעורים האלה אמנם אפשרית, אך היא מצריכה מהבנקים ריתוק הון גבוה יותר, מה שמוביל אותם להציע ריביות גבוהות בתמהילים חורגים וכך בפועל לחסום את האפשרות. במילים אחרות, בנק ישראל לא פעל מתוך דאגה ישירה לנוטלי המשכנתאות, אלא מתוך חשש שקשיי גבייה עתידיים יפגעו ביציבות המערכת הבנקאית כולה. הדאגה לציבור, במקרה הטוב, הייתה תוצר לוואי.

כיום, כשהריבית נמצאת בשיא רב שנים, נוטלי משכנתאות חדשים עדיין מחויבים לקחת לפחות שליש מהתמהיל בריבית קבועה, בדיוק ברגע שבו ריבית זו היא היקרה ביותר. התקנה שנכתבה כדי להגן על הציבור בתקופת ריבית אפסית, הופכת כעת לעול נוסף. הקריאה העולה היא שעל בנק ישראל להסיר או לרכך את המגבלות הללו ולאפשר ליועצי המשכנתאות גמישות רבה יותר בהתאמת התמהיל למצב השוק בפועל, בוודאי לנוכח ההאטה הצפויה במשק שעלולה להגביר דווקא עכשיו את הסיכון לבעיות גבייה.

לביקורת הזו הצטרף גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שפרסם דוח חריף על יוקר המחייה בישראל. לדבריו, למשרד האוצר לא הייתה תוכנית מגירה להתמודדות עם התפרצות אינפלציה, בעוד הבנקים הגדילו את רווחיהם מבלי לגלגל את מלוא עליית הריבית לטובת פיקדונות הציבור. לפי הדוח, בעוד שהריבית על אשראי הועברה לציבור במלואה, העלייה בריבית על פיקדונות עמדה על כ-60% בלבד. אנגלמן ממליץ כי משרד האוצר ייערך לסביבת אינפלציה משתנה ויפעל להקטין את הסיכון לסחרור אינפלציוני.

עוד מהדיווחים

לפי ביזפורטל, לפני משבר הסאבפריים נחשבה ריבית של 3%-4% לנורמלית לחלוטין, וכלכלן שהיה מדבר אז על ריבית אפסית 'היה נדרש כנראה ללכת להסתכלות'.

למה זה חשוב

העלייה המתמשכת בריבית ובמדד פוגעת ישירות בכיסם של נוטלי המשכנתאות, שחלקם עדיין מחויבים לקחת שליש מהתמהיל בריבית קבועה דווקא כשזו הכי יקרה. לפי הערכות הכלכלנים המצוטטים בכתבה, העלאות הריבית צפויות להימשך לפחות עד תחילת 2023, כך שההחזר החודשי עשוי להמשיך ולטפס. במקביל, קפיצת מחירי הדירות בתל אביב ובשאר הארץ מרחיקה עוד יותר את האפשרות לרכוש דירה עבור מי שטרם נכנס לשוק.

השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם בנק ישראל יפיק את הלקחים מההיסטוריה שלו עצמו. העלאות הריבית צפויות להימשך בחודשים הקרובים, שוק הדיור כבר מראה סימני האטה בקצב הביקושים, אך נוטלי המשכנתאות הקיימים כבר משלמים את המחיר על מדיניות שהתהפכה פעמיים תוך פחות מעשור. התיקון הבא, אם יגיע, ייבחן בעיקר בשאלה האם בנק ישראל יתאים את התקנות למציאות הנוכחית, או ימשיך לפעול לפי כללים שנכתבו לעולם שכבר לא קיים.