ברקליס ואמריקן אקספרס הצטרפו השבוע לגל הקיצוצים שמיוחס לבינה מלאכותית, כשכל אחת מהחברות מודיעה על פיטורים של כ-5% מכוח האדם שלה. ברקליס תקצץ כ-5,000 משרות ואמריקן אקספרס תפטר כ-3,800 עובדים, במה שההנהלות מציגות כהיערכות לעידן שבו חלק נכבד מהעבודה יועבר לסוכני בינה מלאכותית.
ברקליס הודיעה כי כ-60% מהקיצוצים יפלו על יחידות התמיכה, כולל מפתחי תוכנה, והבנק מעריך שהמהלך יחסוך לו יותר ממיליארד ומאה מיליון לירות שטרלינג בשנה הבאה. יום אחר כך הודיעה אמריקן אקספרס על קיצוץ דומה בהיקפו היחסי, ורשמה הפרשה חד-פעמית של 336 מיליון דולר לטובת תוכנית הארגון מחדש. החברה העסיקה בסוף 2025 קרוב ל-77 אלף עובדים ברחבי העולם.
סמנכ"ל הכספים של אמריקן אקספרס, כריסטוף לה קאייק, הסביר כי מטרת המהלך היא להפוך את החברה ל"רזה וזריזה יותר, וגם להכין אותה לעידן הבינה המלאכותית". לדבריו, "אתה לא רוצה להפוך לאוטומטיים תהליכים שאינם בנויים בצורה מיטבית. לכן אנחנו מצמצמים שכבות ניהול ומרחיבים את תחומי האחריות של המנהלים, כדי שנוכל לבצע אוטומציה ולנצל את יתרונות הבינה המלאכותית ברבעונים ובשנים הקרובות".
מנכ"ל אמריקן אקספרס, סטיבן סקוורי, ציין בשיחה עם אנליסטים כי לחברה "יש מומנטום חיובי, אבל כדי להאיץ את החדשנות ולהצליח בשנים הקרובות, היינו צריכים להפוך לארגון זריז ויעיל יותר". הוא הוסיף כי הבינה המלאכותית תשמש בעיקר להתאמה אישית של השירותים ללקוחות, אך הבהיר שהחברה לא תאפשר לסוכני AI חיצוניים לפעול ללא פיקוח במערכותיה. ההודעה הגיעה לצד דוחות רבעוניים חזקים מהצפוי, אך מניית החברה ירדה בכ-3% במסחר שלמחרת.
מעבר לגובה הפיצויים ולדמי האבטלה, שבהם מתמקד בדרך כלל הדיון הציבורי סביב קיצוצים כאלה, עשרות שנות מחקר מצביעות על נזק עמוק הרבה יותר שנגרם לעובדים שמאבדים את מקום עבודתם. כלכלנים מכנים את התופעה "צלקת" תעסוקתית, שמלווה את העובד שנים ארוכות אחרי הפיטורים עצמם, הן בשכר והן בבריאות.
מחקר של סטיבן דייוויס מאוניברסיטת שיקגו וטיל פון ווכטר מאוניברסיטת קולומביה, שעקב אחרי רישומי הביטוח הלאומי האמריקאי בין השנים 1974 ל-2008, מצא שגבר שפוטר בגל פיטורים המוני מפסיד לאורך 20 השנים הבאות סכום ששווה בממוצע ל-1.4 שנות שכר, ובתקופות מיתון ההפסד מזנק ל-2.8 שנות שכר. בשנה הראשונה אחרי הפיטורים העובדים מרוויחים בין 25% ל-39% פחות מעמיתים שנשארו במקומם, ופער של כ-15% עד 20% נשאר בעינו גם עשרים שנה אחר כך.
הממצא הקשה ביותר נוגע לתוחלת החיים. מחקר של דניאל סאליבן מהפדרל ריזרב של שיקגו ופון ווכטר, שבדק עובדים ותיקים בפנסילבניה, מצא ששיעור התמותה בשנה שאחרי הפיטורים גבוה ב-50% עד 100% מהצפוי, וגם עשרים שנה אחר כך הסיכון השנתי למות נותר גבוה בכ-10% עד 15%. לפי החוקרים, עובד שפוטר בגיל 40 מאבד בממוצע שנה עד שנה וחצי מחייו. ממצאים דומים נמצאו גם בשוודיה, שם נבדקו עובדים שאיבדו את מקום עבודתם בסגירת מפעלים בשנים 1987 ו-1988: הסיכון למות בקרב הגברים בארבע השנים הראשונות היה גבוה בכ-44%, ושיעור ההתאבדויות כמעט הוכפל.
ההסבר לתופעה מוכר כבר משנות ה-30, כאשר הפסיכולוגית החברתית מארי יהודה חקרה כפר אוסטרי שבו נסגר המפעל המרכזי וכמעט כל התושבים איבדו את פרנסתם. לפי יהודה, עבודה מעניקה לאדם הרבה מעבר לשכר: מסגרת יומית קבועה, קשרים חברתיים, תחושת שותפות במטרה, מעמד וזהות. מי שמאבד את המשרה מאבד את כל אלה בבת אחת, וקצבת אבטלה, נדיבה ככל שתהיה, מחזירה לו רק רכיב אחד מתוך החבילה. בעידן הבינה המלאכותית הנזק עלול להיות חריף יותר, מכיוון שבניגוד לגלי האוטומציה הקודמים שפגעו בעיקר בעובדי ייצור, הכלים החדשים מכוונים לעבודות משרד, תכנות ושירותים פיננסיים, תחומים שבהם הזהות המקצועית חזקה במיוחד.
ההיקף של התופעה כבר ניכר בנתונים. לפי חברת ההשמה צ'לנג'ר, גריי אנד כריסמס, בינה מלאכותית הייתה הסיבה המוצהרת המובילה לפיטורים בארצות הברית חמישה חודשים ברציפות, ומתחילת השנה ועד יולי נספרו כ-113 אלף פיטורים שיוחסו לה, יותר מפי שניים מכלל השנה הקודמת. לצד ברקליס, גם הבנקים HSBC, סטנדרד צ'רטרד ודנסקה בנק הודיעו השנה על קיצוצים שקשורים לבינה מלאכותית. גם בישראל המגמה מתחילה להיראות, בעיקר בהייטק: סקר של רשות החדשנות מצא ששיעור הפיטורים בחברות תוכנה הגיע ל-6.6% במחצית הראשונה של השנה, ומחצית מהחברות דיווחו שהטמעת הבינה המלאכותית משפיעה על תוכניות הפיטורים העתידיות שלהן.
עוד מהדיווחים
מחקר של ריצ'רד לוקאס מאוניברסיטת מישיגן סטייט ואנדרו קלארק מבית הספר לכלכלה של פריז, שבדק נתונים של יותר מ-24 אלף גרמנים לאורך 15 שנה, מצא שגם אחרי שמפוטרים מוצאים עבודה חדשה הם מתייצבים ברמת שביעות רצון נמוכה מזו שהייתה להם לפני הפיטורים, ושמי שכבר חווה אבטלה בעבר מגיב באותה עוצמה לאבטלה נוספת. לפי הנתונים משוודיה, הפגיעה המוגברת בתמותה בקרב מפוטרים התרכזה בארבע השנים הראשונות ונעלמה בטווח הארוך, מה שמרמז שמדיניות רווחה נדיבה עשויה לרכך חלק מהנזק.
למה זה חשוב
המחקרים שמוצגים בכתבה מראים שפיטורים פוגעים בשכר ובבריאות הרבה אחרי שהעובד מוצא עבודה חדשה, ולא רק בתקופת האבטלה עצמה. הנתון שמופיע בכתבה על עלייה לשיעור פיטורים של 6.6% בחברות הייטק ישראליות במחצית הראשונה של השנה מראה שהמגמה שפוגעת כעת בבנקים בחו"ל כבר ניכרת גם בשוק העבודה הישראלי, וההשלכות על עובדים שיפוטרו עלולות להימשך שנים ארוכות בהרבה מתקופת דמי האבטלה.
הכלכלנים שעוסקים בתחום ממליצים על כמה דרכי התמודדות: פיזור הקיצוצים לאורך זמן, העדפת הקפאת גיוסים על פני פיטורים, והשקעה בהשמה מהירה של מפוטרים, משום שהנזק גדל ככל שתקופת האבטלה מתארכת. ככל שתהליך שילוב הבינה המלאכותית בשוק הפיננסי יעמיק, צפוי שהוויכוח הציבורי יעבור בהדרגה מהשאלה "כמה מפוטרים" לשאלה הקשה יותר: איך מצמצמים את הנזק המצטבר שנגרם לעובדים הרבה אחרי שהם כבר מצאו עבודה חדשה.
ברקליס ואמריקן אקספרס פותחות גל קיצוצים שמיוחס לבינה מלאכותית, כשמחקרים מזהירים מנזק ארוך טווח שחורג הרבה מעבר לפגיעה הכלכלית המיידית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה